יונקים בערבה

יונקים בערכה הדרומית

צבי הנגב:("קל ברגליו כאחד הצביים אשר בשדה"-שמואל ב')

צבי הנגב ( או צבי המדבר), מגיע באורכו עד 1.20 מטר וגובהו עד 60 ס"מ. צבעו בהיר  ומותאם לתנועה והסוואה בשטחי המדבר הצהובים.
אוזניו גדולות וקרניו הולכות ומתרחקות זו מזו. בערבה, הצבי צמוד בדרך כלל לריכוזי עצי השיטים. עדרים של צבי הנגב אינם מוגבלים בהתפשטותם בגלל היעדר מקור מים קבוע.
מאחר והצבי  מסוגל להתקיים ללא שתיה. לזכר קרניים מעובות ולנקבה קרניים דקות יותר. הזכר  משתמש בקרניו למאבק בזכרים אחרים להשגת טריטוריה ונקבות. משך ההריון נמשך 6 חודשים . ההמלטה בדרך כלל באביב. בלידה תמיד עופר יחיד.

יעלים ("הרים גבוהים ליעלים" -תהילים ק"ד).

היעלים שוכנים בנופים הררים סלעיים המצויים ברחבי הערבה הדרומית והנגב. היעל   שייך למשפחת הפריים.רגליו קצרות וחזקות ומאפשרות לו לטפס על קירות מצוקים  תלולים בקלות רבה. הזכר בעל קרניים ארוכות,כפופות אחורנית וגדלות במשך כל ימי חייו.הנקבה בעלת קרניים קצרות ודקות יותר. צבעו של  היעל חום בהיר  ועל רגליו מעין גרביים לבנים-שחורים. היעלים הינם בעלי חיים חברתיים החיים  בעדרים. באיזור הערבה העדרים מעורבים זכרים,נקבות וצעירים. עונת הייחום בסתיו,ולאחר הריון של כ- 6 חודשים מתרחשת ההמלטה באביב.   הנקבה נוטשת את העדר וממליטה גדי אחד  או שניים(תלוי בכמות המזון בטבע ובשנים גשומות במדבר).  לאחר מספר ימים מצטרפת לעדר. היעלים חיים במדבר אך הם זקוקים למקור שתייה קבוע ומשום כך מצויים העדרים בסמוך למעיינות, גבי מים ובורות מים. היעלים זקוקים לשתייה אחת לכמה ימים.

קרקל

הקרקל הינו טורף השייך לסוג חתול. זוהי משפחה משוכללת ביותר בסדרת הטורפים(נמר,ברדלס,אריה וכו'). גופם מאורך וגמיש ביותר.ציפורניהם שוכנות  בכיסים בזמן ההליכה,אך משתרבבות החוצה לתפיסת הטרף. גופו של הקרקל  מגיע לאורך של 75 ס"מ וזנבו ל- 25 ס"מ. המיוחד לקרקל ( ומכאן שמו בתורכית "שחור אוזן")  הן ציציות השיער השחורות הארוכות המתמשכות מקצה אזניו כלפי מעלה והצידה. צבעו צהוב עד חום אדמדם. קשה להבחין בפעילותו משום היותו  זהיר ביותר ופעיל   בשעות הדמדומים והלילה. הוא זריז בתנועותיו ומהיר בתפיסת הטרף. עיקר מזונו, יונקים קטנים,אך גם בעופות אינו בוחל: חוגלות,קוראים ויוני סלע  אותן הוא מסוגל  לצוד בעת מעופן באויר. הקרקלים חיים בדרך כלל לבדם ואינם יוצרים זוגות קבועים.הנקבה הרה כ-75 ימים וממליטה לבדה את גוריה. בארץ אוכלוסיית הקרקלים יציבה  לאורך חופי ים-המלח,באזור הערבה הדרומית ובנאות הכיכר.

שפן סלעים ("סלעים מחסה לשפנים"-תהילים ק"ד)

שפן הסלעים מצוי דרך קבע בכל הנקיקים והואדיות שבאזור הערבה. לרוב, חי השפן בקבוצות של מספר פרטים בנקיקים. לשפן רגליים קצרות וכפותיו מכוסות כריות המשמשות לו לעזר בטיפוסו על סלעים חלקים וזקופים. חוש הראיה שלו מפותח יפה וגם חוש השמיעה. כשמתקרבים לקבוצת שפנים – ישמיע אחד מהם קול המזכיר שריקה ומיד תתכנס כל המשפחה אל הנקיק או המחילה עד יעבור זעם. השפן הוא בעל חי צימחוני ועיקר פעילותו במשך היום הינה חיפוש מזון. צבעו חום-אפור וגופו הגלילי גמיש ומהיר. אורכו עד 50 ס"מ והוא משתייך לסדרת השפנאים.

זאב ("וגר זאב עם כבש" – ישעיהו י')

הזאב הינו טורף ממשפחת הכלביים. והוא הגדול במשפחה זו. הגוף אפור,חום או צהבהב, אוזניו זקופות תמיד,זנבו ארוך וגופו דק מגוף הכלב והוא בעל רגליים חזקות יותר. הזאב הינו חיה חברתית. חבורות הציד של הזאבים הן משפחות המונות עד 17 פרטים – אב-אם-ושני דורות של צאצאים. כך שהלהקה מונה בדרך כלל כ- 01 פרטים. בהגיעם לגיל 3 הם  מתבגרים ונוטשים את  המסגרת המשפחתית ומקימים את משפחתם שלהם. הזאבה ממליטה פעם בשנה  3-7 גורים ואורך חייהם 6-10 שנים.

שועל הנגב ("שועלים קטנים מחבלים בכרמים")

השועל שייך לטורפים ממשפחת הכלביים. הוא קטן מהכלב, חרטומו מחודד וארוך. אוזניו גדולות וזקופות,רגליו קצרות וזנבו מעובה וארוך. אורכו כ- 40-50 ס"מ ואורך זנבו 30 ס"מ.
צבעו בהיר,אוזניו  בצבע החול. הוא בעל חי לילי ובישראל מצוי רק בנגב ובערבה. השועל חי בבדידות במאורה  אותה הוא  חופר בכפותיו. מזונו מגוון ביותר: ופות,חרקים,מכרסמים קטנים, פירות ועוד. עונת הייחום של השועלים בחודשי הסתיו. אז חופרים בני הזוג את מחילתם בה תמליט הנקבה 3-6 גורים.

קיפוד המדבר ("ושמתיה למורש קיפוד" – ישעיהו י"ד)

הקיפוד  המדברי מצוי רק בנגב. אורכו כ-18 ס"מ וזנבו 2 ס"מ. צבעו כהה וביטנו לבנה. מוכר בתנועת ההתגוננות שלו – כשחש בסכנה הוא הופך לכדור קוצים. הקיפודים אינם סובלים מחום מכיוון שאין להם בלוטות זיעה. הם מזדווגים באביב ולאחר הריון של כ- 5 שבועות ממליטה הנקבה 4-5 וולדות. הקיפוד אוכל חרקים ומתגורר במחילות.

נמר ("וקלו מנמרים סוסיו")

הנמר הינו טורף ממשפחת החתוליים. נקרא בארץ הנמר הארצישראלי. צבעו צהבהב מנומר בשחור, דבר המשמש לו כצבעי הסוואה בעת התגנבותו לטרף. הוא ניזן בעיקר משפני סלע,  צבאים ויעלים. הנמר הינו צייד בודד ופעילותו בעיקר בשעות החשיכה. הריון הנקבה נמשך כ-100 ימים. לאחר הזדווגות עם הזכר מספר רב של פעמים. הגורים נולדים בדרך כלל במערה והם מגיעים לבגרות מינית לאחר שנתיים ולפעמים אף יותר הנמר חי בהרים מבותרים במדבר, בחורש סבוך וקרוב למקורות מים. הוא שוכן בנופים סגורים שבהם הוא יוכל למצוא מסתור ויוכל לארוב לטרף.

פרא ("פרא למוד מדבר"-ירמיהו ב')

הפרא הינו זן של חמור בר אסייתי הדומה לסוס ושוכן במדבר. הפראים הושבו לטבע באזור מכתש רמון ומדרום לו משנת 1982 גבו חום וגחונו לבן.ראשו גדול,האוזניים קצרות ורעמת השיער קצרה. הזכר שוקל כ- 175 קילו והנקבה כ- 190 קילו. הפרא ניזון מדגניים ומעלוות שיחים. הפראים צריכים לשתות אחת ליום-יומיים. הפראים חיים בלהקות.
זכר בוגר דומיננטי (בן 4 שנים ולמעלה) שומר על עדר נקבות וצעירים בתוך טריטוריה.
יתר הזכרים מתקבצים בעדרי "רווקים".

ירבוע מצוי

הירבוע המצוי הינו אחד הסוגים המשוכללים במשפחת הירבועים. אוזניו ועיניו גדולות.רגליו האחוריות ארוכות פי שלושה מרגליו הקדמיות והן בעלות 3 אצבעות. מכרסם זה נע בקפיצות גדולות מאוד על רגליו האחוריות. קפיצותיו מגיעות לגובה מטר ולמרחק 2 מטרים. ברגליו הקידמיות משתמש הירבוע להחזקת המזון ולחפירה. הירבוע חי בעיקר בחולות ובמישוריחצץ בחמאדות של הנגב ובנחלים הגדולים בערבה. לצידי אצבעותיו צמודים זיפים ארוכים המרחיבים את משטחי הדריכה שלו ומאפשרים לו להתנועע בחולות עמוקים מבלי לשקוע. צבעו בהיר כצבע החול ובקצה זנבו הארוך המגיע עד 18 ס"מ ציצית שיער שחורה לבנה. הירבוע מזכיר מאוד את הקנגורו למרות שאין כל קירבה בין השניים. הוא מכרסם זרעים יבשים של צמחי בר ועשבים. ביום הוא שוכן במחילה שעומקה כמטר ובסופה חדר מרופד בעשבים – בלילה הוא יוצא לחפש מזונו.

קוצן זהוב

הקוצן הינו מכרסם ממשפחת העכבריים המצוי בכל הנגב והערבה. אורך גופו כ-10-12 ס"מ ואורך זנבו 01 ס"מ נוספים. צבעו אדמדם מבריק וגבו מכוסה שערות שהתעבו והפכו להיות קוצניות. ניתן לראותו בתנועה במשך היום במדבר ולזהותו ע"י תנועותיו המהירות והזריזות. אפו מאורך ועיניו מבריקות. הקוצן פיתח שיטה מיוחדת לחיסכון: בשעות החמות של היום הוא סותם את פתח מחילתו בחול ובאבנים – לאחר מכן גופו מתחיל להזיע. כשאחוז הלחות במחילתו גבוה הוא מפסיק להזיע והלחות נשארת במחילה ושומרת על טמפרטורת גוף נמוכה