פאנל מדיניות – שטחים פתוחים – האילוץ העיקרי העומד בפני הרחבת שטחי האנרגיה המתחדשת בישראל
אודי גת, יו”ר, המועצה האזורית חבל אילות
המועצות האיזוריות מחזיקות את רוב השטחים הפתוחים. אם זאת כדי לעמוד ביעדים צריכים גם שטחים פתוחים. לשטחים הפתוחים יש מריבה וזה ברור. חקלאות סביבה וטבע ושלישית עתודות קרקע לייצור חשמל.
חקלאות – המדיניות שנקבעה על ידי המועצה הארצית בגדול לדעתי ניתן להשתמש בשטחים חקלאים במוסרה אבל ניתן. יש מועצות שלא מוכנים על כך בגלל המיקום. ההחלטה על כך צריכה להיות במינון. מבחינת הסביבה צריך לשאוף לא לפגוע. אבל בגלל שיש גם צורך שלישי ניתן למצוא מהעתודות מקומות שהערכיות הסביבתית שלהן יותר קטנה. ואפשר לעשות סדרי עדיפיות ולרוץ קדימה. רק בחבל אילות יש 2.2 מליון דונם מתוכם 90%! שטחי אש. האם ניתן למצוא בחלק ממקומות אלו שלא משתמשים בהם הרבה לטובת ייצור חשמל נקי, התשובה היא כן.
אנחנו החלטנו במועצה להכין תוכנית אב למיפוי שטחים לא מנוצלים ואז נדע להגיד איזה סדר עדיפות שטח ניתן גם לתת גם לשטחים פתוחים וניתן לעשות בו ייצור אנרגיה.
ירדנה פלאוט, המשרד לתשתיות לאומיות
ש. הקטנתם את כמות הפאנלים והסובסידיות, אולי המדיניות שגויה?
ת. אני עוסקת בתכנון.
ש. ובתכנון במבנה שאתם מציעים זה מקובל עליכם או הייתם רוצים לראות שיטת תכנון אחרת.
ת. משרד הפנים נדרש לעבודה מסובכת שהוא לא כל כך מכיר אותה ולא יודע להתמודד עם כמויות כל כך שטנות של מגא וואטים כי לכולנו זה חדש. כעבודה ראשונית יש עבודה טובה. לא קיבלנו הרבה מאוד מהסעיפים של משרד הפנים. לקראת סוף הדרך, תשואות צמודות דופן.
אנחנו לא שותפנו עם מנהל התכנון והכל בשם המהירות ודי נדהמנו. כתבתי היום את כל הנושאים הנופיים. את השטחים הפתוחים עם כל החסמים.
ש. אתם מתכוונים לערער?
ת. בהחלט.
יעל כהן פארן, מנכ”ל הפורום הישראלי-
ש. הטלתם פצצה ואמרתם שהכינוס מיותר וצריך להתרכז רק בהתייעלות אז מה אתם עושים כאן?
ת. מה שאמרנו אתמול יחד עם מדענים הבכירים בארץ בפניה לראש הממשלה על סדר העדיפיות של קידום האנרגיה המתחדשת. אני נמצאת בסיטואציה בא או מקללים או מנשקים אותי. כנראה שזה קונפליקט ראוי. אנחנו לא אומרים שאין לייצר אנרגיה מתחדשת מפאנלים סולארים להפך. כדי לייצר 1 GW יש צורך היום 200-250 קמ"ר. אין לנו שטחים מיוצרים. כמה מדינה באמת מסוגלת גם להשקיע כסף כדי לסבסד זאת?
איריס האן, החברה להגנת הטבע
ש. אומרים שיש כאן שטחים וטכנולוגיות יעילות. אולי אתם טועים?
ת. לפעמים נוטים להציג אותנו כחובבי הפרפרים על חשבון רווחת האדם. הדאגה למגוון הביולוגי היא גם רווחה לאדם. שוחים שניתן לעשות עוד בנושא ההתייעלות ועל הגגות כדי לנצל קודם מקורות אלה ואח"F לפגוע בשטחים. לפי הנחה סולידית שעשינו אפשר להגיע ל 2000 MW על גגות.
20% מהגגות כוללים שטח של יותר מ 800 מטר רבוע.
איתן פרנס, מנכ”ל, איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל :
מהצד היזמי אני יכול להגיד שקיצצו לנו 30% בפוטנציאל. ואם אני עובר לתמ"א 10, תוכנת זו רווית חסמים.
ש. צריך לעשות זאת חופשי ללא הגבלה?
ת. עד היום לא ידענו שמשרד התשתיות עומד להכריז על מהפכה סולארית. רק לפני חודשים כשהסתיימו המכסות לא טרחו לומר שיהיה אופק. צריך לברך אותו על החלטה היסטורית. כי זה יתחיל מהגגות של כולנו. בישראל אין שדולה אחד על הזיהום הפחמני האדיר שנעשה.
ישראל גלעד, חברת ערבה פאור
העתיד שייך בוודאיי לטכנולוגיות מהפכניות אבל בטכנולוגיה נוכחית ביעד מעשי של 10% צריך לדבר על 4000 MW ועל כל המכלול של תרמו PV ורוח על כ 100 אלף דונם. עד כה אותרו 20 אלף דונם בעיקר לפרויקטים של תרמו. אם נקח עוד 28 אלף מהגגות חסרים 50 אלף. מתוך 3.3 מיליון דונם של מדינת ישראל אנחנו מדברים על כ 1.18 אחוז מתוך השטח החקלאי. זה בהחלט מידתי. טכנולוגיות ה PV הן ניתנות למיחזור. יש לנו חשש רציני דווקא משאלות הישום של התוכנית.
קובי דינר, יו”ר, סאנדיי אנרג’י
אם נדבר על שטחים, אין ספק שיש דילמה בנושא של שטחים פתוחים כי התכנון הוא של יעוד אחד לקרקע. בעולם יש גם פרויקטים של שימוש כפול, כמו מאגרי מים ובו ישראל מפגרת. אם יש מקומות שבהם עושים טוב זה מערכות כפולות ואם נושא הפידינג היה, היינו במקום אחר עם מכירות של מיליארדי דולארים.
