חנן גינת מביא לאתר ניחוח אפריקאי. גיאולוגיה, אנשים, תרבות ופולחן.
תובנות גיאולוגיות, פדגוגיות ואנושיות בעקבות הסיור באתיופיה
הקישור למצגת – בתחתית הכתבה
בחודש פברואר 2009 הצטרפתי לסיור של החברה הגיאולוגית באתיופיה בהדרכת ד"ר מיכאל בייט ופרופ' (גיאולוג) הראלה חוברס (פרה-היסטוריונית). בחלק הראשון של הסיור היינו לאורך חלקו הדרומי של השבר הסורי אפריקאי בעמק אפאר. בחלקו השני סיירנו בצפון אתיופיה באזורים המוכרים יותר של אדיגרט, אקסום, שמורת הסימיאנס, גונדר, ימת טאנה, הנילוס הכחול ועשד אדיס אבבה.
תמצית התובנות :
א. הביקוע של מזרח אפריקה שהוא חלקו הדרומי של השבר הסורי אפריקאי – אזור מורכב ומסובך ומאוד מעניין בו נפגשים שלושה לוחות טקטונים.
ב. פעילות געשית בהווה – מבט אל תוך תא מגמתי פעיל והכרות עם סלעים וולקנים (שחורים ואדומים) שנוצרו "אתמול"
ג. עדויות בסלע לתקופה בה כדור הארץ היה ככדור שלג לפני כ 770 מליון שנה וההסברים לכך.
ד. סלעים מותמרים ממגוון רחב של סוגים שאינו מוכר בישראל
ה. תופעות ייחודיות כגון אופיוליטים -פיסות של קרום אוקייאני קדום שנלכדו ביבשות שהתנגשו
ו. מקורות המים של הנילוס הכחול, שלבי התפתחותו והקשר האפשר בינו לבין גרגרי החול במישור החוף בישראל.
ז. התפתחות ההומינידים במזרח אפריקה והיציאות מאפריקה של ההומוארקטוס וההומוספיאנס.
ח. אגמים קדומים של מים מתוקים בעמק אפאר המדברי. האם חיו לצידם הומינידים קדומים?
ט. סיפורם של "הרי מלח צבעוניים" המתרוממים כיום מתוך חתך עבה של מלח הבא במגע עם מים חמים ומינרלים שונים.
י. ממלכות קדומות בארץ פחות נודעת החל ממלכת שבא, מלניק הראשון (בנה המשותף עם המלך שלמה) ועד הקיסר האחרון היילה סילאסי.
יא. מבט חטוף על בתי הספר באתיופיה – שתי משמרות ביום, צעידה יומית אל בית הספר מהכפרים בסביבה ומיעוט אמצעים.
יב. מדרג עירוני מוזר בו יש עיר ענקית של 4 מליון (אדיס אבבה) ולצידה ערים קטנות שמספר התושבים בהן לא יותר מרבע מליון ובחלקן הן עדיין "עיר – כפר" עם תשתיות מעטות ולא מספקות.
יג. 75 מליון אתיופים הולכים ברגל (כי כמעט ואין מכוניות פרטיות) בסכום מצטבר של מליארד ק"מ ביום! (ובעצם בסיור זה היתה הכרות עם "היבשת השחורה")
יד. למרות תוחלת החיים הקצרה (בעיקר במזרח) ומחלת האיידס הריבוי הטבעי במדינה מתפתחת גורם להכפלת האוכלוסיה כל 25 שנה. לאן פניה של אתיופיה?
טו. מגוון נופי מרתק ומגוון – נופים מדבריים, נופים באזורים עשירים במים ואפילו נופים אלפינים בגובה של מעל 3000 מטר מעל פני הים.
טז. הסטוריה גיאולוגית מגוונת ועשירה המקבילה להסטוריה הגיאולוגית אצלנו עם לא מעט קווי דמיון.
יז. הקשר של אתיופיה עם הארוע המסיני שכולל את ירידת מפלס הים התיכון שהשפיע על תוואי הנילוס.
יח. ההסטוריה האנושית והתרבותית של מזרח אפריקה – ממלכות קדומות, הקשר עם חצי האי ערב ועם המזרח התיכון.
בעקבות הסיור בניתי שתי הרצאות:
- היבטים גיאוגרפים, הסטורים וארכיאולוגים של צפון ומזרח אתיופיה
- הגיאולוגיה של עמק אפאר וצפון אתיופיה ובהשוואה לגיאולוגיה המוכרת שלנו.
ההרצאות משלבות מידע בסיסי בנושאים השונים יחד עם מפות, שרטוטים וגם תמונות יפות.
להלן מצורפת מצגת ובה מקצת מהשקופיות של המצגות הללו.
התובנות הללו משרתות אותי הן לשדרוג הוראת הגיאולוגיה והן לשדרוג המחקר אותו אני מבצע בבקע ים המלח והערבה.
לצפיה במצגת לחץ על התמונה
