הסכם יטבתה-"ערבה פאוור"- שדה סולארי ענק.| 

מנהל האתר

 נחתם הסכם להצבתו של מתקן פוטו-וולטאי בהשקעה של 100 מיליון ש"ח, בשדות יטבתה.

הסכם להקמתו של שדה סולארי על שטח של 120 דונם ובהשקעה של כ-100 מיליון ש"ח נחתם ביום חמישי בין יטבתה לבין "ערבה פאוור קומפני". הקיבוץ ישכיר את השטח תמורת סכום קבוע, אך מרכז המשק דובי גולדמן אומר כי נשקלת גם האפשרות להשקיע בפרוייקט ולהיות שותפים ברווחים. לוח הזמנים הצפוי לביצוע הוא בין שנתיים לארבע שנים.

ביטבתה כבר פועלים שני מתקנים בני 50 קילו-וואט, שהקימה בשנה האחרונה חברת "סולארית דוראל": אחד על גגות הרפת והשני בחניון למכוניות, שנבנה בשבועות האחרונים בצמוד לפונדק. הפרוייקט הנוכחי גדול פי מאה ותפוקתו המיועדת חמישה מגה-וואט. הוא מוגדר על ידי רשות החשמל כמתקן "בינוני".

האם עסקי הסולאר יבואו על חשבון החקלאות המסורתית?

דובי גולדמן מרכז המשק: "מדובר בשטח שאינו מעובד. הקרקע שם אינה חולית כמו בשדות האחרים שלנו, אלא חומר וואדי. היא היתה יכולה להתאים למטע תמרים, הבעיה היא שעובר שם קו מתח גבוה, כך שדקלים אינם באים בחשבון. ולצורך הפקת חשמל זה כמובן יתרון".

מדוע בחרתם ב"ערבה פאוור"?

גולדמן: "נתנו להם עדיפות כי הם היו הראשונים, כי הם שכנים וכי אנחנו מאמינים ביכולותיהם".

איך התנהל המו"מ ומה הסיכונים בפרוייקט?

גולדמן : "היה ארוך אך ענייני. חברי הקיבוץ דווחו מספר פעמים. הפרטים הסבוכים נסגרו בין עורכי דין ואתה מבין שאיני יכול לחשוף אותם".את הסיכון הגדול לוקחים 'ערבה פאוור'. יש היום בארץ 40 חברות סולאריות שחתמו על הסכמים, מאלרום שבצפון ועד אילות בדרום. מתוך כל אלה ישרדו להערכתי ארבע-חמש ואנחנו מקווים שהימרנו על הסוס הנכון".

אין חשש שינסו לגנוב או לחבל בפאנלים?

גולדמן: "זה מה שכולם שואלים, ואני לא מצליח להבין למה שמישהו ינסה לעשות את זה. תהיה שם מערכת אזעקה מסודרת ואם בכל זאת יקרה משהו, המשטרה כבר תהיה בדרך. בכל מקרה, יש עוד הרבה עבודה עד שהפרוייקט ייצא מהכוח אל הפועל. בידי כולנו להראות שזה מעשי. בינתיים זה עסקים באוויר".

ואכן, עד כמה שהדבר יישמע מוזר, "ערבה פאוור" טרם ייצרה אפילו וואט אחד. מאידך גיסא, היא היחידה שהצליחה עד כה לקבל רישיון ייצור לתחנת כוח בינונית, אשר תוקם בצמוד לקטורה. גם תוכניות הבנייה למתקן זה כבר אושרו ואם כך, מדוע לא בונים? בגלל דחיות חוזרות בקביעתו של תעריף מובטח לחשמל במערכות כאלה. הוא אמור להיות נמוך בהשוואה למתקנים הקיימים וככל הנראה יעמוד סביב 1.55 ש"ח לקילו-וואט (לעומת 2.01 ש"ח במערכות הקטנות). ההחלטה אמורה להתקבל בשבועות הקרובים ולכל המאוחר עד סוף השנה – אבל מי יודע.

 "ערבה פאוור", שנוסדה בקיבוץ קטורה  בשיתוף משקיעים אמריקאים, מכרה לפני כחודש 40 אחוזים ממניותיה לסימנס העולמית, תמורת 40 מיליון דולר – ובכך הפכה לחברה הסולארית המובילה בישראל. עד לכניסתה של סימנס, החזיק קטורה 40 אחוזים מהבעלות. העיסקה עם יטבתה, קיבוץ שיתופי מבוסס ומצליח, מסמנת את המשך המומנטום.

מקים "ערבה פאוור קומפני", APC, יוסף אברמוביץ, היה עד לפני שבועות אחדים תושב קטורה. בראשית שנת הלימודים עברו בני משפחתו לירושלים, כדי לאפשר מסגרות חינוך מתאימות לחמשת ילדיהם. "המהפכה הסולארית מתחילה בקיבוצים", אומר אברמוביץ. "יטבתה כבר הוכיח את יכולותיו בתחומי התעשייה, החקלאות והכלכלה. כל החברות רצו לשתף איתם פעולה וזה כבוד גדול שהם בחרו בנו".

איך זה עובד מבחינת ההשקעה?

אברמוביץ: "אנחנו צריכים לשים 20 אחוזים מהכסף, ולאחר כניסת סימנס כבר עומד לרשותנו הון עצמי מספק. הבנקים ישלימו את 80 האחוזים הנותרים. ישנן כמה הצעות, ולאחרונה גם הבנקים הישראליים התעוררו. הבעיה היא שאי אפשר לסגור סופית את העניין הפיננסי לפני קביעת התעריף.

"אנחנו ממתינים להחלטה בעניין כבר זמן ארוך וכל חודש שעובר מזיק לתדמית המדינה. מדובר בהשקעות עצומות מצדם של גופים בינלאומיים. אם הם יראו שישראל אינה רצינית, הם עשויים בהחלט להעביר את המשאבים שלהם לארצות נוחות יותר – גרמניה, ספרד ויוון, למשל".

אברמוביץ מציג את APC כגוף שמטרותיו רחבות ואינו מסתכל רק על שורת הרווח במאזן. "אנחנו רואים את עצמנו כציונים וחלוצים", הוא אומר. "באנו מהדרום ואנחנו רוצים לחזק את הנגב. זו בעיניי שליחות לעזור לישראל להיות הכלכלה הראשונה שמשתחררת מהתלות בדלקים פוסיליים ומתבססת על סולאר. אנחנו מאמינים בהקטנת 'טביעת הרגל האנרגטית' של המדינה.

"הממשלה החליטה שעד שנת 2020 צריכה ישראל לספק 10 אחוזים מתצרוכת החשמל שלה מאנרגיה מתחדשת. זה אומר לפחות 1.5 גיגה-וואט סולארי. לא נגיע למטרה הזו ולא נוכל למנוע הקמה של תחנה פחמית נוספת עם רק שדות של 5 מגה. אנחנו כבר עובדים על שינוי ייעוד ל-600 דונם בשדות קטורה, כדי לעשות את קפיצת המדרגה ולהקים תחנה של 40 מגה, שתהיה בין האתרים הגדולים בעולם".

הערבה מתייחדת בטבע שבה, בשדות הפתוחים ובמטעי התמרים. פאנלים לכל רוחב הנוף זה לא בדיוק מראה סביבתי.

אברמוביץ: "העיקרון שלנו הוא לא לבקש מהמינהל ומהמדינה אפילו סנטימטר רבוע אחד מעבר למשבצות קיימות. אנחנו לא נוגעים במדבר הפתוח. חברי יטבתה שאכפת להם הסביבה – יכולים לישון טוב בלילה, כי הם בחרו את החברה הכי ירוקה".

הטכנולוגיה של הפאנלים כבר בת עשרות שנים, והיא עדיין מדשדשת עם 15 אחוזי נצילות בלבד. ישנן היום מערכות פוטו-וולטאיות מרכזות, CPV, שיעילותן כפולה.

אברמוביץ :"אנחנו בודקים את כל הטכנולוגיות כל הזמן. ההתחייבות שלנו למדינה ולכל קיבוץ וקיבוץ היא לאתר את המוצר המתאים לכל פרוייקט שיגיע לשלב הביצוע. אנחנו יודעים שזו לא תהיה אותה תשובה כל הזמן. הבנקים בישראל ובחו"ל עוד לא מוכנים להשקיע ב-CPV, כי מדובר בטכנולוגיה חדשה, שעדיין לא הוכיחה את עצמה לאורך שנים. ברגע שיהיה בנק רציני שיסכים לתת הכשר ל-CPV, נהיה הראשונים בתור להביא את הטכנולוגיה הזו לקיבוץ".

יניב גולן

צילומים: יניב גולן

תגים: חבל אילות, יטבתה, ערבה פאוור קומפני