אחרי שהתוודענו למגבלות שלנו, הגיע הזמן להתגבר עליהם. – רשמים מועידת האקלים בקופנהגן .
קופנהגן אירחה את וועידת האקלים
הרבה דברים נכתבו ועוד יכתבו על ועידת קופנהגן, אבל לא ניתן להתווכח עם העובדה שכל מדינות העולם הגיעו עם המנהיגים וצוותיהם הבכירים ביותר אחרי שנתיים וחצי של הכנות דרך הועידות בבאלי ובפוזנן לדון באפשרויות השונות לפתרון משבר האקלים ולעצור, באם זה תלוי בנו , במין האנושי, את התחממות כדור הארץ.
כמות האנשים העצומה שעמדה יום אחרי יום בתורים הארוכים בטמפ' של 0 עד מינוס 5 מעלות צלזיוס (ואני ביניהם..) בכניסה למתחם BELLA CENTER , בו נערך הכנס, מעידה יותר מכל על ההבנה שצו השעה הגיע ואנו אזרחי העולם לוקחים את האחריות על העתיד.
הכנס היווה במה לדיונים על הכלכלה העולמית החדשה ומה נדרש ממדינות העולם להשקיע על מנת שייווצר שוק חדש "שוק מופחת פחמן דו חמצני". ברורה העובדה שמדינות מתפתחות רבות מצאו את הבמה להתחשבן עם המדינות המפותחות ומינפו את ההזדמנות לפיתוח במימון העולם המערבי, שאין זה בהכרח פסול, לאחר שנים שמדינות המערב בנו הרבה מכלכלתם על משאבי העולם השלישי.
כל המנהיגים בדעה שצריך גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך להפחית את פליטות גזי החממה ולהיצמד להמלצת המדענים כי אין לעבור עלייה של שתי מעלות צלזיוס עד לשנת 2050, אבל לא בכל מחיר והמחירים היו מגוונים כמגוון העמים החיים בכדור הארץ.
מתוך הבנה שהאטמוספרה היא אחת והמדיניות צריכה להיות גלובאלית וברורה, התיישבו עשרות עורכי דין ומומחים מעונבים ששרתו את שולחיהם ודנו בסעיפים ותתי סעיפים של הארכת אמנת קיוטו ובהסכמים העתידיים שאמורים להוביל לאפשרות של הפחתה עתידית משמעותית של גזי חממה. ברורה היא העובדה שלא הצליחו להגיע להסכמות מרחיקת לכת והמאבק על החוסן הכלכלי ועצמאותן של המדינות בעיצומו.
זו הפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית שעל העולם כולו לקבל מדיניות אחידה ולהגיע יחד לאותה מטרה. קצת הזוי לנסות ולהושיב יחד מדינות כמו איי שלמה, רוסיה, טרינידד, ארה"ב, סין , יפן, אירן, בריטניה, אוסטרליה, טובלו וישראל… לכל אחת תרבות שונה, דרכי שלטון שונות, גודל אוכלוסיה שונה, גיאוגרפיה שונה, משאבים שונים, יכולות כלכליות שונות, שולטים , נשלטים, אויבים ואוהבים. כולם יחד צריכים לצעוד יחד כיחידה משומנת ויעילה אחת ולהגיע למצב בו בשנת 2050 יהיו באטמוספרה רק 350 או 400 חלקי מיליון חלקיקים באוויר, בו בזמן שכבר היום יש כבר כ 390 חלקיקים חלקי מיליון באוויר ואוכלוסיית העולם ורמת החיים רק הולכת וגדלה. תחשבו על זה, נראה כמשימה בלתי אפשרית – לא?
שריפת יער באמזונס
אז זהו, נראה כי בכל זאת המין האנושי מפתיע ושורד, אמנם לא הצליחו להגיע למסמך הבנות חתום, אך לאחר ההסכמות שהגיע ארה"ב עם סין, ברזיל, הודו ודרום אפריקה הצליחו המנהיגים שהגיעו מ 120 מדינות, לחתום על טיוטת הסכם : Copenhagen Accord שאותה יש ,במהלך 2010 , להפוך למסמך מחייב בזרך זו או אחרת. ראשי המדינות הצהירו, מבחינתם, בשלב הראשון על הפחתות פלטות הנראות כמרחיקות לכת ביחס לכלכלה הנוכחית, אך אינן עונות על הצורך העתידי להגיע למטרה המיוחלת ויתרה מזו, גם לא נותנות פתרונות אקלום למניעת אסונות אקולוגיים שסביר להניח שאלה לא יבוששו לבוא (עליית מפלס הים, מדבור וכו..). אסור להתייאש, לא פשוט לנהל עולם, אנחנו בקושי מצליחים לנהל את עצמנו ביעילות שלא לדבר על השגת מטרות ויעדים. אחרי הפגנת הכוח האדירה הזו, המדינות צריכות לחזור הביתה ולהתחיל לבנות כלכלה חדשה, ללמוד את המחיר ואת הרווח שבהזדמנויות החדשות. האו"ם ואנחנו אזרחי העולם, צריכים להקפיד ולקבל דיווחים, לכנס כינוסים ולא לתת לפחמן לשקוע. מתוך האווירה, הנאומים והשיחות, נראה כי מדינות לא רוצות להתחייב, אבל יודעות טוב מאד מה עליהם לעשות כי חייהם שלהם- של כולנו תלויים על בלימה והמחיר אותו נצטרך לשלם בעתיד יהיה גבוהה בהרבה.
בעוד חודש אמורות המדינות להגיש תוכניות עבודה להפחתת גזי חממה לאו"ם כמו כן גם נפתחת האפשרות לכל המדינות להצטרף ולחתום על מסמך קופנהגן, יתחילו לזרום כספי המערב לקרנות, מנגנונים כספים חדשים יתפתחו וגלגלי שוק הפחתת הפחמן יתחילו לנוע. מדינות המערב הבטיחו סכום של 100 מיליארד דולר כל שנה עד 2020 לטובת המתפתחות – צדק היסטורי? – ימים יגידו.
נשיא המדינה שמעון פרס הצהיר בוועידה כי ישראל מתחייבת להפחתה של 20% מהפליטות. לעומת "עסקים כרגיל" – החלטה צנועה, צנועה מידי, אך אני מקווה שהחלטה זו תתחיל להניע מהלך בו מקבלי ההחלטות שלנו יבינו כי המציאות חזקה ואיתנה וכי הפתרונות קיימים וזמינים והיתרונות הכלכלים שיקומו מהמהלך רבים. לפיכך, אנחנו יכולים לוותר כרגע על הקמת התחנה הפחמית ובמקביל גם להפוך למעצמת אנרגיה עולמית. משמע, הידע והפיתוח הטכנולוגי שלנו יהוו את האנרגיה העולמית החדשה ויפה שעה אחת קודם!
כתבה: דורית בנט- – מנהלת אנרגיה מתחדשת אילת –חבל אילות
