ברק ירדן על טיול המשוטטים לנחל דרוך ולבורות חצץ- התמונות והדרך.|
מנהל האתר23.1.10 טיול משוטטים לנחל דרוך לבורות חצץ בהדרכת ערן לוין
מסלול: הקפצה בג'יפים דרך מעלה צין לבקעת צין אל תחילת מסלול בנחל דרוך. הליכה במסלול בנחל דרוך בין גבי מים, צמחיה אחר הגשם ובנחל חצץ עד בורות חצץ.
הטיול החל דווקא טוב, עם נתוני פתיחה ופוטנציאל גבוהים, למרות שעת היציאה המאוד מוקדמת. נחל דרוך, שבו עבר רוב הטיול, הוא יובל של נחל צין, ולא יצא לי לטייל הרבה באזור. בנוסף, הגשם הכבד שירד בתחילת השבוע וגרם לשיטפונות בכל הארץ שינה את תוואי הזרימה, שטף את הלכלוך ומילא את כל הגבים במים צלולים, שעדיין לא הספיקו להוריק. היה חשש שנצטרך ללכת רטובים ומבוצבצים, וגם נתבקשו להביא בגדים ונעליים להחלפה. למרות זאת הטיול לא היה כמצופה, כשלבעיה קראו כל הדרך: "בואי כבר הולכים", אבל זה לא עזר.
לאחר הקפצה קצרה בג'יפים, שנועדה לחסוך זמן הליכה עד לראשית המסלול, התחלנו לצעוד במישורי בקעת צין ממזרח לשדה בוקר. האדמה לחה מהשיטפונות אך אינה בוצית בגלל סוג הקרקע, ומתקדמים כשהשמש מסנוורת בעיניים במעלה נחל דרוך. צמחייה דלילה בוואדיות, כשבאפיקים הגדולים יותר מופיעים גם צמחים גדולים יותר, אך רובם חבולים מן השיטפון, כפופים ומכוסים בחלקם בסחף, או חשופי שורשים. לאורך כל הדרך נראים בכל האפיקים סימני הזרימה של השיטפון: ערוצונים חדשים ניכרים בכל הוואדיות וסימני ההתייבשות הבוץ. דברי הפתיחה של המדריך ערן לוין ממעלה שחרות היו, ש: הוא המוביל, ובשום אופן ואף פעם אף אחד לא עובר אותו. פתיחה קצת מרתיעה כשאני חושב איך בדיוק אני אוכל לצלם את הקבוצה מתקדמת, אם איני יכול לרוץ קצת לפנים ולהמתין לצלם אותם מגיעים לעברי?
מתיישבים לארוחת בוקר באפיק מרכזי של הנחל. באופן מפתיע, בגלל הצורך בהקפצת הג'יפים, היוטבתים ויתרו הפעם על הארוחה ליד האוטובוס, כך שהם נאלצו לסחוב את ארוחת הבוקר והצהרים על הגב. ערן מספר על האזור, וגם מפתיע בהפגנת זיכרון ומציין את השמות של כל המשתתפים (מעל עשרים). כשממשיכים בהליכה מתחילים בטיפוס קל, תוך כניסה של הנחל לאזור ההררי. עוצרים להפסקה נוספת ב"פרסה", שהיא מפל בנחל שהתחתר בשכבות הנטויות ויצר קניון. בתחתית המפל, כמו לכל אורך הדרך, הגבים מלאים, המים נקיים וקרים ושני אמיצים נכנסים לטבול.
המינוח "שני אמיצים" הוא יחסי, ומתייחס רק לחברי הקבוצה שלנו, כי באותו מקום יש קבוצת צעירים שישבו לאכול ארוחת בוקר, והם נראים כבר אחרי טבילת בוקר. בכלל, לאורך כל הטיול ראינו כמה קבוצות של צעירים שמטיילים ברגל עם ציוד לינה על הגב, דבר שכבר מזמן לא יצא לי לראות. כל הטיילים באזור פה מגיעים עם הרכבים וישנים לידם. יכול להיות שאני לא מטייל מספיק? אולי אני צריך לבקש מאבי שידאג לפחות ביטולים של טיולים בשנה הבאה?
חוזרים חזרה אל מחוץ לפרסה אל השביל, וכעת יש לפנינו טיפוס בשכבות הנטויות אל ראש הפרסה. זו אחת משלוש העליות הקשות ביותר היום, וגם הן אינן מאוד קשות, הן פשוט אינן תלולות וארוכות מדי כדי להיות כאלה. בהמשך הדרך הולכים באפיק המלא בבולדרים ובגבים. הצומח באזור זה שונה ממה שראינו בחלק התחתון, אסף מסביר זאת בשינוי במסלע. בכל מקרה, הרותם באזור זה כבר פורח, בעוד שלמטה היו רק ניצנים, ויש גם פרחים ממינים רבים נוספים. ההליכה אינה קשה, ועוצרים ליד גב עמוק בו רבים נוספים נכנסים למים. סביב הגב חונות קבוצות נוספות וזוהי המתנה ממושכת למנוחה, לקפה ולהתייבשות הרוחצים.
ממשיכים ללכת וכעת ההליכה הופכת לזחילה, מהירות ההליכה אמנם רגילה, אך ההפסקות מרובות מדי ושוברות את הקצב. אנו מתעכבים פעמים רבות לזמן ממושך ליד הגבים בהמתנה לאחרונים, הולכים מעט ונחים משך זמן דומה עד שהם מדביקים את הקבוצה. במהלך שעה אנו שומעים מהמדריך שנותרו עוד שעתיים הליכה, אך לתחושתי, במשך אותה שעה התקדמנו רק קילומטר אחד, ונשארו עוד כמה.
מגיעים לשלוחה בין נחל דרוך ונחל חצץ. במפה המקום מסומן כנקודת תצפית. הנוף אכן יפה, אך השעה כעת 15:30, כבר מתחיל להיות קריר כשהשמש מנמיכה בשמים והאזור פתוח וחשוף לרוחות, וזה הזמן לחזור למעילים שפשטנו בבוקר. לפי התכנון המקורי עוד חצי שעה היינו אמורים ל"שחרר קלאצ'" ולהתחיל לחזור הביתה ואנחנו במרחק של כארבעה ק"מ מנקודת הסיום. האחרונים נראים בתחתית השלוחה, כשאסף משחרר אותנו לנוע עצמאית אל הסיום, והוא ידאג להגעת האחרונים, כך שלא כולנו נתקע בחשיכה ונזדקק לחילוץ. פספסנו בכשבועיים את פריחת הנרקיסים, כך שרוב הצמחים כעת כבר בעלי פירות, ורק בודדים עוד פורחים. לראשונים עוד יש זמן לסטות מהשביל אל בורות חצץ, שמלאים במים מהשיטפונות. מגיעים לאוטובוס עם אור אחרון, ומחכים לג'יפ שהוקפץ (הנהג מהבוקר) להוציא את האחרונים מהמסלול.
