במכתב לציבור הורי התלמידים באזור מתריעים עליזה כהן מנהלת בית הספר היסודי ומייקל לוי מנהל התיכון על תרבות הנסיעה הרווחת בהסעות בית הספר.
אחת הסוגיות העולה במכתב היא חוסר היכולת של מערכת החינוך לדאוג למלווה , מורה או מבוגר שיקח אחריות על התנהגות התלמידים בעת ההסעה. במציאות, חלק גדול מן המורים מגיעים וחוזרים ברכב פרטי ואינם מודעים לנעשה בהסעות. מן המכתב עולה שאלה כבדת משקל. של מי האחריות ? האם תרבות הנסיעה באוטובוס חשובה פחות מאיסוף שקיות ניילון או ערב תרבות מוצלח למשל? בין השאר נכתב במכתב : " ישנן תופעות שלא נוכל להשלים איתן בשום פנים ואופן, ביניהן: קימה מהכסא במהלך הנסיעה במהלך הנסיעה, הצקות מילוליות פיזיות, בריונות בבחירת מקום הישיבה, שימוש בלשון בוטה, הפרעות קולניות רמות והשחתת ציוד. לצערנו אנו עדים לכל התופעות הללו, אם כי בהיקף קטן יחסית". המכתב שמנוסח באופן מנומס ובעדינות רבה ביחס לתופעה עצמה, מדגיש את אחריות ההורים לשוחח על הסוגייה עם הילדים, אחריות הנהגים לדווח למערכת החינוך וחובת הילדים האחרים לדווח למחנכים. מעבר למילים הטובות על ציבור התלמידים שאינו שותף לתופעות ולציבור הנהגים האחראי והמסור צפה שוב סוגייה קשה של התנהגות תלמידים שללא אכיפה ומתן מענה הולם (מעבר למכתב) פוגמת ברבים מההישגים החינוכיים האחרים שנרכשים בעמל רב. הורים איתם שוחחנו מספרים כי התופעה הזו אינה חדשה והתקיימה גם בשנים קודמות אך ממדיה הולכים וגוברים. יש לדעתם לטפל בנושא תוך הקדשת משאבים באופן עקבי יותר ונחוש במטרה לעקרה מן השורש.
אלימות היא אלימות היא אלימות .



