הנאה צרופה
(אם יש לכם מה לומר. זה המקום. תגובות בסוף המאמר. מחכים לכם)
ביום חמישי האחרון, נסענו לאולם המרכזי שלנו, לצפות ולהקשיב להופעה אשר נקראה בשם: פיאנו-בר. בסך הכול, רצינו לעודד את בני המשפחה הנוטלים חלק בהופעה. ממש לא ידענו למה לצפות ולכן תפסה אותנו ההופעה בציצית נשמתנו וגרמה לנו הנאה של ממש. נכדתנו עינב שהפיקה ושרון בעלה שכיכב בנגינה ותנועה, הביאו לנו סיפוק עצום ורב. היו שם יאיר ו-יהלי והיו עוד רבים שאיני מכיר, לכולם אומר תודה רבה ענקית על שהוכחתם שוב כי לא כל ההוויה שלנו היא סחי ומאוס וכי כאן, מתחת לאבק המדבר, ישנם כוחות אדירים בכול קנה מידה. עשיתם לנו טוב על הלב ונקווה להמשך.
אם רק היו נותנים לנו שקט ושלווה, היינו מסוגלים לעשות פלאים. ואינני מתכוון דווקא לאויבינו החיצוניים, אלא למרבית הצער לממשלת הטמטום המנופחת האמורה לדאוג לביטחוננו ולרווחתנו, אני לא חושב כי ניתן להשליך עליהם את יהבנו. השבוע, הציגו לנו את המצב הקשה של חממות הפלפל ושאר ירקות, אבל השר הדגול אלי ישי, מסרב בתוקף להרשות את הבאת העובדים הזרים. אולי יסכים כבודו כי בחורי הישיבות יתגייסו למשימות עונתיות ? זה יכול רק להיות להם לתועלת. אבל מה כבר אפשר לדרוש מהחבורה הזו בה יכול סגן שר כמו ליצמן לטרפד מוקדי חירום וזאת בניגוד מוחלט לחוות דעתם של גדולי הרבנים בארץ חוץ משוליים קיצוניים אשר להם הוא שומע. כולם זועקים "שוד ושבר", אבל הוא ממשיך לצפצף על המדינה כאשר החיוך היהיר זורח על פניו.
אבל מה לנו כי נלין על הנמושות, כאשר בראשם ניצב אדם חסר עמוד שדרה, הרי הוא לא יעז לפטר את הליצמן הזה שמא זה יקצר את מכשלתו המנופחת. זה היסטוריון? זה איש אקדמיה? האם כך מתנהג מנהיג אמיתי?!! בשבוע שעבר, עשה לנו ראש ממשלתנו פדיחה אמיתית, הוא לא היסס להעליב בצורה גסה ומקוממת את הידידה היחידה שעדיין יש לנו בעולם, ארץ אשר על מענקיה אנו מתקיימים ועל טוב ליבה נשענת עוצמתנו הצבאית. אז עם כל הכבוד, מה יותר חשוב, הכיסאות של ישי וליצמן או עצם קיומנו?! שלטון של כנופיות דתיות וחילוניות, לא מוכיח כי יש לנו דמוקרטיה, אנחנו הרבה יותר קרובים לאנרכיה. חייבים להפריד מיד את הדת מהמדינה ולהפסיק מיד את דרך הייסורים של הטובים באנשים בדרכם להיות יהודית. רוב רובו של עם ישראל, נמנה על הזרמים הרפורמיים והקונסרבטיבים של היהדות. זו תפוצה מעולה ואנחנו עומדים לאבד אותם. חייבים שינוי מהותי ויפה שעה אחת קודם.
אביהו נלסון, אילות, 14.03.2010
