בגליון האחרון של "קצה המדבר" מספרת סיגל פוקס על הפעילות החדשה הרוחשת בהאחזות הנח"ל לשעבר יעלון.
פועלי העידן הפוסט מודרני
קיבוץ נאות סמדר מפרסם במודעות את המדרשה : "נאות סמדר מקימה מדרשה שתהווה מרחב דינמי ועכשווי של לימוד, חינוך ומחקר בשאלות יסוד בקיומו של האדם. מצבה של החברה בישראל אינו מנותק מן המשבר הערכי והסביבתי העמוק בו שרוי כיום האדם בעולם והוא קורא למעשה. נקודת המוצא של עבודת ההכשרה והלימוד במדרשה היא שכל ניסיון לחולל שינוי משמעותי חייב להתחיל במהפךאישי של הפרט."המדרשה מיועדת ל'צעירים שואלי שאלות' אשר טרם כניסתם למסלול זה או אחר עצרו לשאול שאלות מהותיות ביחס לחייהם. ל'צעירים מחוללי שינוי' שעניינם בעשייה חינוכית קהילתית או סביבתית. אנשים שהבינו שהשינוי חייב להתחיל בהם, שמגלים שאינם מבינים את שורשיה האמיתיים של היכולת לשתף פעולה.גישת הלימוד הייחודית במדרשה כוללת יסודות כגון לימוד וטיפוח היכולת לקשב ותשומת לב, לימוד היכולת לעורר שאלות חקר אישיות, התנסות מעשית נרחבת בעבודת כפיים ויצירה בחומר, בחינת הקשיים ביחסים ובשיתוף פעולה, לימוד אמנות הדיאלוג והשיח והתייחסות סביבתית כוללת ומקיימת. תרומתה של המדרשה לחברה בישראל תיבחן ביכולתם של בוגריה לפעול ולחולל שינוי בתחומים הנדרשים כיום בעשייה החינוכית, החברתית
או הסביבתית, ממקום אישי של בהירות והבנה.
"המדרשה קיימת בעצם כל השנים, אבל לא באופן ממוסד", אומרת ענת גנאור, ממקימי נאות סמדר ומזכירת הקיבוץ. "במשך עשר השנים האחרונות באו לפה הרבה צעירים והצטרפו אלינו לפרקי זמן שונים. יש שבאו כמתנדבים ונשארו לתקופות, קצרות או
ארוכות, ויש כאלה שמצאו פה את ביתם. הם מצטרפים אלינו לעשייה, מלווים על ידינו, שואלים ביחד שאלות יסוד, מנהלים שיחות
על מצבו של האדם בעולם, על מצבנו. לפני שנה התחלנו עם סמינרים בני שבוע וראינו שיש עניין וביקוש. בזמן האחרון יזמנו סמינר ארוך טווח וכבר עכשיו ברור שזו התנסות לגמרי אחרת".
תוך הגשמת החלום להקמתה של קהילה לומדת ויוצרת, חשו חברי נאות סמדר שהבשיל הרגע למסד את הפעילות החינוכית בהקמת "מדרשה חינוכית" ביעלון, היאחזות נח"ל לשעבר, ממזרח לקיבוץ.
"המוקד הוא יחסים – ללמוד את עצמי עםבני אדם אחרים", אומרת ענת. "המפגש הוא בתנאים מעשיים. בעיקר עובדים ביחד,
משוחחים… במהלך בניית בית האמנויות ישבה חבורה של אנשים, שלכל אחד מהם יש דעה על איך בונים בניין. כל אחד מהם
בא מרקע שונה ויש לו רצונות שונים. איך מגיעים למבט משותף? יש חילוקי דעות, אחיזה בצדק שלי, מה עלה בי כלפי האדם
השני, מה עולה בי ביחס לעצמי. מה אני מבין ויודע על בניין, אסתטיקה וכן הלאה. "בערב אנחנו יושבים ומתבוננים על מה
שקרה בינינו: מה זה קנאה, צדק אישי, רחמים עצמיים, רגשותת שליליים, דעות, מתבוננים על המנגנון הזה שנקרא המוח האנושי. כך שיש תהליך הדדי של התהוות הבניין ובמקביל מתקיים שיח ברמה האישית".
רוצים לקרוא את כל הכתבה??? לעמוד 12 בעיתון
