יעלון: "השלום בין העמים אינו יכול להיבנות על תצלום של לחיצת ידיים ביו מנהיגים. יש ללכת בסבלנות ועקביות מלמטה כלפי מעלה". 
במפגש מרתק עם סטודנטים ממכון ערבה בקטורה הצהיר המשנה לראש הממשלה והשר לעניינים אסטרטגים יעלון כי השלום בינינו ובין הפלשתינאים יכול להיבנות רק בתהליך של בניית אמון , הפסקת ההסתה וחינוך הדור הצעיר הפלשתינאי לתשוקה ואמונה בשלום . לכך יש להוסיף פעילות שבה אנחנו נוכל להיות שותפים של השקעה ויצירת אווירה נוחה לבניית כלכלה פורחת בשטחי הרשות הפלשתינאית. צעד הכרחי לדעת יעלון הוא הכרה של הפלשתינאים במדינת ישראל כמדינת העם היהודי. הוא הזכיר כי צעד זה לא נעשה והאמנה הפלשתינאית אותה התחייבו הפלשתינאים לבטל לא בוטלה מעולם.
התרגשות רבה שררה בקרב הסטודנטים לקראת המפגש . שעות ארוכות לפני שהחלה ההרצאה ניכרו על פניהם מתח ודריכות. המתח התפוגג במהלך המפגש והפך לשיח אינטלקטואלי היסטורי ופוליטי שיש ללמוד ממנו רבות הן ברמת האירגון ותרבות הדיון והן במהות. שני סטודנטים הציגו בפני יעלון את המכון ואת פעילותו בפתיחת המפגש. בוגי הירצה באנגלית רהוטה ללא הפרעה וריתק את תשומת הלב והקשב במשך שעה תמימה. הוא פתח בסקירה אישית של תולדות משפחתו ואמר בהתרגשות רבה: " הורי עלו לציון מאוקראינה בה סבלו מאנטישמיות כדי לבנות ולהיבנות . הם לא באו הנה למטרת גירוש ערבים . במשך כל המאה שעברה לא הסכימו הערבים לשום הצעה של חלוקת הארץ לשתי מדינות לשני עמים. בכל פעם שעלתה הצעה כזו החל משנות ה-30 ועד ימי אוסלו נפתחה מייד התקפה של טרור ומלחמה. העבר הרחוק והקרוב מעלה יותר מאשר חשד ותחושה שהפלשתינאים ומנהיגיהם עדיין שואפים להגשים את תורת השלבים שבה ייכון מזרח תיכון חדש אבל בלעדינו, בלי מדינת ישראל.
בסיומה של ההרצאה שאלו הסטודנטים הישראלים, הירדנים והפלשתינאים את יעלון שהוא מראשוני המתיישבים בגרופית, שאלות נוקבות . הם לא חששו להעלות את התחושות הבוערות בהם ואת התנגדותם לחלק מן הדברים.
לשאלה בנושא יחסו לזכות השיבה של הפליטים הפלשתינאים השיב יעלון כי מלחמת העצמאות נכפתה עלינו ובמלחמה זו בה נלחמנו על חיינו והקרבנו קורבנות רבים ניצחנו ועל כך אין אנו מתנצלים. את בעיית הפליטים שהיא קשה וכואבת ניתן היה כבר לפתור לפני שנים רבות אבל יש מי שמתעקש להנציח אותה וזה לא אנחנו. השאלה ההיסטורית מי גרם להיווצרות הבעיה מעסיקה חוקרים ומחקרים רבים כבר למעלה מ 60 שנה ואין בה גוון אחד בלבד. ראוי לזכור כי גם 800 אלף פליטים יהודיים עזבו בית ורכוש בארצות ערב ונמלטו לארץ ישראל באותה תקופה.כולם השתלבו ובנו בית במדינת ישראל . כך פותרים גם בכל עולם בעיות פליטים" . לצערי, הפליטים היחידים בעולם שנשארים עשרות שנים במעמד פליטים הם הפליטים הפלשתינאים".
לשאלה מדוע מדינת ישראל מקשה על ההידברות על ידי כך שהיא מתעקשת על הכרה של הפלשתינאים במדינת ישראל כמדינת העם היהודי השיב בוגי כי בשונה מהסכמים עם ירדן ומצריים מדובר כאן בסכסוך על אותה פיסת קרקע ועל צורך ליצור הסכמה הדדית על זכויות וגבולות. בלי הדדיות ועמדת פתיחה שבה יהיה ברור לנו שמוסכם על הצד השני כי אנחנו כאן לנצח נצחים לא יכון הסכם בר קיימא.
לשאלה בנושא ההתנחלויות ענה יעלון כי זו טעות והטעייה להציג את ההתנחלויות כמכשול לשלום." מדינת ישראל פינתה את כל רצועת עזה ממתיישבים ומצבא ולכאורה זה היה אמור להיות צעד שיביא להתרככות וקירבה ולשיחות שלום. בפועל התוצאה היתה חמסטאן. טילים, טרור, הסתה פרועה ותחושה של נצחון נוסף על הציונות. רוח גבית לטרור. כך גם היה בלבנון לאחר הנסיגה שבאה לידי ביטוי בנאום קורי העכביש של נסראללה. המהפכה האסלאמית באיראן מפיצה את הטרור והג'יהאד והיא מהווה סכנה אמיתית גם למדינות ערב השכנות וגם לעולם המערבי כולו. היא בעזה , היא בלבנון, היא בארצות הברית ןמהווה סכנה גדולה.
הסטודנטים הקשיבו רוב קשב לתשובות והמשיכו לדון ולהתווכח עוד שעות ארוכות ומן הסתם עוד יחזרו וידונו בנושאים הרבים .
בסיום ההרצאה אמר יעלון לכתבנו כי התרשם מאד מהפעילות של מכון ערבה ומהרמה של הסטודנטים וכי זהו בדיוק הדבר הנכון לעשותו. קירוב לבבות, הכרות הדדית, החלפת דעות ויכולת להסכים ולהקשיב גם כשיש אי הסכמה. הוא הוסיף כי הוא מאמין שבבניית התכנית החינוכית החשובה של המכון יהיה ביטוי לעמדה ונקודת המבט הישראלית על גווניה השונים. "החשש שלי תמיד הוא מאי בהירות המושגים ואי דיוקים באמת ההיסטורית שלפעמים יוצרים גם אצלנו תחושה שאנחנו אשמים בכל וצריכים להתנצל על הכל ולהוסיף ולוותר על זכויותינו הבסיסיות.
מכון ערבה בקטורה עוסק במחקר ובהכשרת מנהיגות סביבתית בדגש מזרח תיכוני ובראייה של סביבה חוצת גבולות. בקמפוס לומדים כ 45 סטודנטים פלשתינאים, ירדנים, ישראלים ומארצות אחרות בעיקר מצפון אמריקה.
מנהל מכון ערבה דוד לרר חבר קטורה מספר כי במכון פועלת תכנית הלימודים מחייבת ללא קרדיט אקדמי ( PELS ) שמטפלת בכל סוגיות הקונפליקט המזרח תיכוני. זו אחת מגולות הכותרת של המכון , כך גם על פי תגובות הסטודנטים. בסיום המפגש הודה דוד לרר ליעלון וסיכם את המפגש בתחושה טובה. הוא אמר כי הוא גאה בסטודנטים וכי היה זה מפגש חשוב כחלק מהבנת הקונפליקט וחשיבה על הנתיבים לפתרונו.
כתבה על מכון ערבה תתפרסם בעיתון "קצה המדבר" הקרוב.
