רנות בירושליים- משהו "לא מהעולם הזה"|
מנהל האתר
אנסמבל רנות בכנסיית "הגואל 15.5.2010
תגובות שלוקטו …"צריך לשמוע ולראות כדי להאמין"… קונצרט של הרכב קולי שהוא חוויה על חושית מרגשת שלא מן העולם הזה .
אנסמבל קולי RANOT עם המנצח המעבד והפסנתרן גדעון אפרתי אשר הגישו קונצרט בכנסיית הגואל בעיר העתיקה בירושלים במוצאי שבת ה-15 למאי השאירו את הקהל העצום והנפעם שרצה עוד ועוד הדרנים פעור פה, והוכיחו בענק שהרכב משובח ביותר לא חייב להגיע רק ממרכזי התרבות של הערים הגדולות אלא מן הערבה הדרומית מחבל אילות.
שילוב נדיר של מנצח ווירטואוז שהוא גם מלחין ומעבד לעילא ולעילא, עם קבוצת זמרות וזמרים השטים בזרם היצירות השונות אחרי המנצח בביטחון רב , אנסמבל עם יכולת קולית ודיוק מרשימים ביותר – מן הסתם תוצאה של עבודה אינטנסיבית ועמוקה לאורך זמן. אתה מייד מתרשם מחדוות עשייה ומחויבות נדירים ואין ספק שזהו ההרכב הקולי המוביל בארץ ובהחלט בקנה מידה עולמי. היה אפשר לחוש את השכינה שורה על המקום הזה בזמן השירה, הניצוח והנגינה.
והתכנית – כמה דמיון , כמה עניין, ומלאכת מחשבת של רקמה טקסטואלית – מוסיקאלית הנבנית בחכמה וברגישות רבה עטופה כולה בנגיעות בימתיות המעצימות את החוויה כולה ( איריס לנה על הבימוי) .
הקונצרט נפתח ( כמה לא שגרתי) ב"ניגון" חסידי עממי שקבל עיבוד אמנותי מבריק ( ג.אפרתי המעבד) ועבר ל"למדבר" של חפר וארגוב גם כן בעיבוד א-קאפלה מבריק וסוחף ממש. ואז, לצד קטעי מוסיקה קולית קלאסית של הריניסנס ושל הרומנטיקה ( ויטוריה ומנדלסון) שקבלו אינטרפרטציה מרעננת, שמענו עיבודים ושירה אמנותית מופלאה של מוסיקה וטקס ממסורות עדות ישראל השונות ( לדינו, תימנית, יידיש). סט שירי השבת המרגשים כלך כך הוביל אותנו ל" ציון תמתי" העצמתי ולאחריו אתנחתא אתנית נוספת ב" אל גינת אגוז" ולאחריהם תפנית מפתיעה אל " צפור שנייה" של מישה סגל " ואל PAPA CAN YOU HEAR ME מתוך יענטל אותו שרה הזמרת הענקית רונית ולאחריהם הזמר ביל שהוביל את כל ההרכב לגרשווין ואחריו סיפור נפילת חומות יריחו בבצוע עסיס של הרכב הבנים.
או אז הגיע עוד תפנית דרמטית בתכנית עם הקטע "חולום" שהושר בשפת המקור- בערבית עם לחן דרמטי ומסוגנן של המנצח, קטע שפתח סקציית סיום מרגשת ביותר עד ל" מעין אחרית הימים" של יהודה עמיחי אותו סיימה המקהלה לשיר כשהיא פרוסה על פני כל רוחב הכנסייה.
ואז בחזרה לגוספל שהוא הברקה ( MY SWEET LORD ) של הביטלס ועוד שני קטעי א-קאפלה שהוכיחו לנו שוב עד כמה ההרכב הזה פשוט חווייתי שגם ניצל באופן אופטימאלי את כל חללי הכנסייה ועטף את כולנו בצלילים של קדושה.
ליקטה :תמי וולפסון – תל-אביב
