אדם ואדמה - ריאיון עם מנהל מו"פ ערבה דרומית

פורסם במדור חקלאות, גיליון 224, אפריל 2021 מאת: זיו זאב אברמוביץ'


אורן בר-לבן נולד, גדל ועדיין מתגורר במושב עין יהב. בעל משק, שמבוסס ברובו על תמרים (עובד בשיתוף פעולה עם המשק של הוריו) ובעל תואר ראשון בכלכלה חקלאית. היות ובתחילת דרכם של התמרים, הם לא צרכים טיפול מיוחד, התפנה לו זמן והוא יצא לעבוד מחוץ למשק. במשך שנתיים עבד במו"פ ערבה תיכונה שם הוא היה טכנאי ומגדל. לאחר שנתיים חזר למושב והיה למרכז ומזכיר המשק במשך שלוש שנים. עם סיום התפקיד בעין יהב, התפרסם המכרז לתפקיד מנהל מו"פ ערבה דרומית, אליו החליט להגיש מועמדות.

לראיון איתו נפגשנו במשרדו שבמועצה.

מה אתה מביא איתך לתפקיד?

אני מביא את הניסיון שלי מתקופת עבודתי במו"פ ערבה תיכונה (אומנם לא בתפקיד ניהולי), ובצד היישומי בשטח, הכרות עם עולם החקלאות כבעל משק וחקלאי וכמובן הכרות עם הערבה והגופים שעובדים מולם במו"פ. כמובן שגם תפקיד מרכז ומזכיר המשק תורם מהבחינה הניהולית.

מה היעדים שהצבת לעצמך כמנהל המו"פ?

דבר ראשון, להמשיך את הקיים, היות והמו"פ מתפקד יפה מאוד, לצד שינויים שאני צופה בכיוונים שמתאימים יותר לצרכים של המו"פ ושל האזור. אני רואה את המו"פ כגוף שנותן שירותים לאזור ועונה על צרכים של החקלאים. בעיקרון, לפתור בעיות ולקדם את החקלאות, לצד המחקר המדעי. חשוב לאזן בין שני הדברים האלו ולא רק לפרסם מאמרים בעיתונים כאלה ואחרים. צריכים להיות קשובים לצרכים של המשקים באזור.

אני חושב, שהיום מתמקדים יותר בנושאים חדשניים, שיוצאים מהתחום של החקלאות המסורתית. לראות איך המו"פ יכול לעזור להרחיב את היריעה.

אני לא אומר שגידולי התמרים לא חשובים. על זה האזור מתבסס, אבל לצד זה אנחנו צריכים לחשוב מחוץ לקופסא, איך מכניסים ביו-טכנולוגיה ואגרו-וולטאי (שילוב של פלטות סולאריות עם גידולים חקלאים).

ליזימטר השורש המפוצל של עץ הפומלות

ובהמשך למה שאמרת, אלו פיתרונות יש לגד"ש, לאיכות המים ולתמרים שאפשר ליישם?

כיום, מידע, תוצאות והמלצות שהגיעו מהמו"פ, בהחלט מיושמים במשקים החקלאים. יש שיתוף פעולה מצוין בין המדריכים של "שה"ם" והחוקרים שלנו, בהעברת מידע לחקלאים. הערבה פה מגוונת. אפשר לבדוק גידולים באזור נאות סמדר (ברמה), עם הגעת המים המותפלים ואיכות המים הירודה. איך אפשר להגדיל את מגוון הגידולים? להיכנס למטעים, להכניס אתרים, לצאת בתקופות שהשוק פנוי, להיכנס בנישות האלו ולראות איך מכניסים עוד גידולים. כל זה כמובן מתוך הבנה שהתמרים נמצאים בירידה (למרות שלא מיצו את יכולתם), ועל סמך מקורות המים  שאספקתם מתוכננת.

האם נוצר קשר בין איחוד האמירויות למו"פ?

כל הנושא של השלום עם האמירויות שפרץ לחיינו, הוא הדבר החם עכשיו. כולם מנסים לפתח איתם קשר. ברור לנו (המו"פ) שאנחנו יכולים להיות הגשר לשיתוף פעולה איתם. יש לנו המון קווי דמיון עם האמירויות, והמון רצון מבחינתנו  ומבחינתם ליצור שיתופי פעולה והדדיות. לנסות לשלב מחקרים ביחד, לבנות צוותים משותפים, לא לשלוח לשם צוותים שרק ידריכו וימכרו את המידע שיש לנו. אנחנו רוצים ממש לשלב ידיים, להתפתח ולעבוד ביחד.

יש פרויקטים שכבר התחילו?

לא, עדין לא התחילו. אנחנו בשלבים של דו- שיח, אנחנו בוחנים איך לעשות את זה בצורה הנכונה ביותר. כאן דרך אגב, מתבטא היתרון שלנו מבחינת הידע שנצבר לאורך השנים בנושאים של: קרקע, מים, דישון וכדומה והתנאים הדומים למדי שלנו ושלהם (למרות שהתנאים לא אחד לאחד).

האם בשיחות אתה מזהה צמא או צורך של האמירויות בידע שלנו בחקלאות מדברית?

בוודאי, הם במצוקה אדירה. הם השתמשו באופן מופקר במים שלהם והמליחו את הבארות. יש להם עבודה רבה בבניית תשתיות להתפלה והולכה של המים. השאלה עכשיו היא לבדוק עם אילו מכוני מחקר שם ניתן לשתף פעולה ומול מי לעבוד? זה מה שאנחנו בונים עכשיו, מתוך הראיה שלי, שאנחנו רוצים עבודה משותפת איתם ולא רק לשלוח מדריכים עם הידע שלנו. בגלל נושא הקורונה, נושא הביקורים הוא בעייתי במקצת, אבל יש לנו איש קשר שם והוא זה שמתווך ומייצג אותנו.

חנן והמועצה, רואים בזה כיוון טוב ומשקיעים מאמצים ומשאבים. שיתופי הפעולה האלו יכולים להיות כלכלים למועצה ולמו"פ. כך לפחות אני משער.

בנוסף, המו"פ הוא גוף שנתמך על ידי גופים גדולים כמו: קק"ל, קרנות ומשרד החקלאות, ואנחנו צריכים לנסות לפתח נכסים מניבים. אני חושב שמבחינה עסקית, זה הכיוון שצריך ללכת אליו. אנחנו רואים שכול התקציבים והתמיכה הניתנים לנו נשחקים ואנחנו צריכים לשאוף להקטנת התלות בתקציבים מבחוץ. אנחנו לא צריכים להיות ריווחיים אלא לצורך הפעילות שלנו.

איפה אתה רואה את המו"פ עוד חמש שנים?

אני מקווה להגדיל את מצבת החוקרים שלנו שעומדת על עשרה חוקרים ולא כולם במשרה מלאה. להגדיל את תחומי המחקר שלנו ולהמשיך לשתף פעולה עם מכוני המחקר בערבה, כולל מכון ערבה בקטורה והמו"פ המדעי. כמו שציינתי בהתחלה, גם להיכנס לנושא האגרו –וולטאי. בהקשר של האגרו- וולטאי, יש לנו מיזם שיתחיל בזמן הקרוב לעבוד. בנוסף לכך, אנחנו במשא ומתן עם כמה חברות, על מנת להכניס לכאן עוד פרויקטים כאלו.


תגובות

תגובתך התקבלה בהצלחה!