העופות הנודדים בשירות החקלאי

כך זוכים החקלאים להדברה ביולוגית בחינם - על ידי העופוות הנודדים. כתב וצילם: נעם וויס | קצה המדבר, גיליון יוני 2021


במחקר שנערך בהובלת המו"פ החקלאי בערבה הדרומית ומרכז הצפרות אילת, נמצא כי העופות הנודדים מעניקים שירותי הדברה ביולוגית בחינם כנגד מזיקים בשדות הערבה.

הצַפָּרִים כבר מכירים זאת היטב ונוהרים לכאן מכל רחבי העולם. הערבה הדרומית היא צוואר בקבוק למיליוני עופות נודדים שנלחצים, מיד לאחר חציית מדבר הסהרה חסר המזון, לתוך הגשר היבשתי היחיד שמחבר בין אפריקה, אירופה ואסיה. השדות החקלאיים מהווים מוקד משיכה לעופות נודדים על רקע המדבר הצחיח הסובב אותנו. יוצא מכאן שנדידת הציפורים היא משאב אזורי ייחודי: הן משאב כלכלי–תיירותי, הן משאב חינוכי, ועתה הולך ומתברר שגם משאב חקלאי. ביחד עם עטלפי החרקים המדבירים חרקים בשדות ובמטעים בשעות הלילה, העופות הנודדים שמצטרפים ויוצרים את משמרת היום, זוללים את המזיקים בשעות היום.

למרות החשדנות היחסית המבוססת על סיפורי עגורים ושקנאים מאזור הצפון, חלק מהחקלאים מוכנים לקבל את הציפורים בשדותיהם. למעשה, המחקר מכיר את העופות לא רק כמזיקי חקלאות, אלא בעיקר כנותני שירותי מערכת אקולוגיים ואף ממלאים תפקיד חשוב לחקלאות בדמות הדברה ביולוגית. מחקר שנערך לאחרונה באינדונזיה, מצא כי ציפורים ועטלפים משלימים 24 שעות של הדברה ביולוגית בגידולי הקקאו ואחראים על כשליש מהיבול! החוקרת האוסטרית, באה מאאס,  התארחה בכנס מרכזי הצפרות העולמי שנערך בשנה שעברה באילת ומילאה אותנו בהשראה לא רק בשל ממצאיה פורצי הדרך, אלא בעיקר בגלל שהיא לקחה את תוצאות המחקר, העבירה סדנאות ןחיברה חוברות הדרכה לחקלאים שמגדלים שם קקאו. בעקבותיה הלכו רבים שמצאו את הציפורים והעטלפים כאחראים להצלחת כ-30% מהיבול גם בגידולים נוספים. החיסרון של מחקרה, שהוא היה ממוקד  אך רק לבתי גידול טרופיים. ד"ר ג'סיקה שקרמן, ממו"פ ערבה דרומית ומו"פ מדבר וים המלח ראתה מיד את הפוטנציאל החקלאי של נדידת הציפורים האינטנסיבית באזורנו, שנועד למתן את השפעת החרקים המזיקים על הגידולים. מרכז הצפרות אילת, ראה כאן הזדמנות לשכנע את החקלאים דווקא להזמין את העופות הנודדים אל שדותיהם, ולהכשיר את השדות כתחנות עצירה בטוחות ומזינות יותר עבורם, לטובת העופות ולטובת החקלאים. אז בעזרתה האדיבה של קרן נקודת ח"ן, של יד הנדיב והאגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, יצאנו לדרך כדי להבין האם אכן המשאב של נדידת ציפורים רלבנטי לשדותינו, במיוחד  לאור האקלים המדברי הצחיח.

נדידת העופות היא אחת מתופעות הטבע הבולטות בערבה. מיליוני עופות הנחושים להגיע בשלום לאתרי הקינון או החריפה שלהם עפות באביב, כנראה ללא הפסקה, מעל מדבר סהרה הצחיח וחסר המזון. בסתיו הן מתכוננות לקראת חציית המדבר דרומה. הערבה היא הזדמנות עבורם לאסוף מזון להמשך הדרך. רובם הגדול של העופות הנודדים הם אוכלי חרקים. מיליונים מהם עפים מעלינו וצריכים לקבל החלטה היכן לעצור כדי לנוח ולאכול. לאכול הרבה, כדי למלא את מאגרי האנרגיה לעוד ימים ולילות של נדידה מאומצת. אלפי קילומטרים שעוד נותר להן לעוף, כפול מיליוני ציפורים נודדות, שווה הרבה מאוד חרקים שיאכלו בדרך.

כבר מהרגע הראשון של המחקר, הבנו שיש כאן פוטנציאל גדול. בכול השדות קיפצו פפיונים, נחליאלים, עלוויות ודוחלים ולא חדלו מלטרוף חרקים. בשדה מסוים ביטבתה, ניתן היה לראות בכול רגע נתון אלפי סנוניות וסיסים שיורדים נמוך - מעל ובין הגידולים - כדי ליהנות מכנימות עש הטבק המעופפות ומשאר מזיקים. בשדות המלון והדלעת בגרופית, קטורה ולוטן הזמירים, כחולי-החזה והחרגולנים עבדו במרץ מתחת לעלים הגדולים, הפיונים עברו בין הצמחים ובין השורות, נחליאלים עטפו את הגידול מסביבותיו,  ודוחלים, סלעיות וחנקנים עמדו על כל מה שבולט בשטח כמגדל שמירה וקטלו חרקים מהקרקע או מהצמחים. אפילו החקלאים הסקפטיים ביותר, שהצטרפו לניטור, הופתעו לראות את עוצמת העבודה שהעופות השקיעו בשדה.

שלב ניתוח הנתונים, שנעשה על ידי ד"ר נוח מוריס מקטורה, הפך את מה שראינו בעיניים למספרים ולגרפים. כבר בניתוח הראשוני התברר שחברת העופות בשדה שונה מזו שמחוצה לו ומאופיינת באוכלי חרקים. 74% מהעופות שתועדו בשדה היו אוכלי חרקים בעוד שבשדה וסביבותיו מנתה חברת הציפורים רק 40% מהמעופפים. אוכלי החרקים נמשכו אל השדה, בעוד אוכלי הזרעים העדיפו להיות מחוצה לו. סוגי העופות העיקריים באזורי השדה היו כאמור הפפיונים, הנחליאלים, כחולי-החזה, העלוויות והסנוניות. מחוץ לשדה נכחו בעיקר תורי צווארון. מעניין היה למצוא כי בכול גידול וגידול, הרכב מיני העופות בשדה היה שונה. במלון שלטו הנחליאלי הלבן וכוכית הגדות (סוג של סנונית);בדלעת כחול-החזה והפפיון אדום-הגרון; ובבצל הפפיון אדום-הגרון והנחליאלי הצהוב. כשניגשנו לבדוק כמה מבין העופות בשדות ובסביבותיהם נימנים על הנודדים התברר שמחוץ לשדה שלטו המקומיים בעוד בשדה היה רוב מוחץ לנודדים, רובם ככולם אוכלי חרקים. והנה, את מה שראינו בעיניים, הפכנו לעובדה מדעית. העופות הנודדים אוכלי החרקים נמשכים אל השדות ושוהים בהם בנדידתם. אבל זה לא הספיק. רצינו גם להבין איך מצאי העופות קשור למצב המזיקים בגידול. נוח ערבב שוב את הנתונים, הפעם גם חמול אומדן כמות המזיקים בשדות ודי מהר התברר באופן מובהק שהפפיון אדום הגרון, הוא המדביר העיקרי של הטריפס (מזיק מוכר ובעייתי בבצל). כנימת עש הטבק, בעיקר במלון, מושכת כנראה את הסנוניות. למודאגים נספר, שמזיקי החקלאות העיקריים נותרו מחוץ לשדות (חוץ מהשרקרקים – ועל דרכי התמודדות איתם נרחיב בהזדמנות אחרת).

אז איך הופכים את משאב נדידת העופות לכלי חקלאי משמעותי? מעבר להבנת הופעת המזיקים בגידול, בה החקלאי כבר מיומן, נדרשת הבנה גם בעופות ובדינמיקה של הנדידה שלהם. לא כול מיני העופות מגיעים באותו הזמן וזמן השהיה שלהם שונה. כך הנחליאלי הצהוב וסנונית הרפתות נראים בשדות בעיקר בספטמבר, הפפיון אדום הגרון מגיע לשיא אצלנו בשבוע השלישי של אוקטובר. גם העדפת בית הגידול, אופן איסוף המזון והמזון המועדף על כול מין ציפור חשוב.  כחול-החזה, שנוכח מסוף אוקטובר אך נשאר גם לחורף, טורף חרקים וזחלי חרקים בעיקר מתחת לעלים בעוד כוכית הגדות מגיעה בספטמבר וניזונה רק מחרקים קטנים שיודעים לעוף. 

"אם הציפורים שלך היו עושות את העבודה, לא הייתי צריך לרסס" טוען בתוקף יותם מגד"ש קיבוץ אילות. הוא צודק. עתה, משאנו מבינים טוב יותר את פוטנציאל ההדברה הביולוגית על ידי ציפורים נודדות, האתגר האמיתי הוא כיצד להעצים ולהגביר את שירות המערכת האקולוגי הזה. איך למשוך רבים מהם יותר לשדה וכיצד לגרום להם לרצות לבלות בו זמן ארוך יותר. מים? נקודות תצפית? מחסה מטורפים? המחקר רק בתחילת דרכו, אך התקווה קיימת. בטבע הציפורים נודדות ופוגשות שפע מזון בדיוק מזמן שהן זקוקות לו, כי הטבע עובד מושלם ובתיאום מלא. בשדה המפגש בין העופות הנודדים והמזיקים הוא מקרי ולא מתואם. לכן יש פוטנציאל גדול למצוא דרכים להעצמת המפגש בין המדביר למזיק וכך לשפר הן את מצב השדה על ידי הדברה ביולוגית יעילה יותר, והן את מצב העופות הנודדים שאיבדו לא מעט מנקודות העצירה הטבעיות, ונאלצו להחליפן בשדות, מטעים וגינות. אם נצליח, אולי נגיע בתחילת הדרך להדברה משולבת – ציפורים וריסוס. אך מי יודע, אולי בעתיד גם עם מעט מאוד או ללא חומרי הדברה בכלל.

המו"פ החקלאי ומרכז הצפרות ממשיכים לעבוד על זה כדי לתת לחקלאי כלים בעזרתם ניתן "להזמין" את העופות אוכלי החרקים אל השדה ולהגביר את פוטנציאל ההדברה הביולוגית מהעופות אוכלי החרקים הנודדים בשדותיהם. כמו כן, בעזרת משרד החקלאות וקק"ל אנו בודקים גם את תפקיד העופות בהדברה בגידולי שדה באביב ובמטעי התמרים לאורך השנה. מחקר משלים, שנערך בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון, בודק גם את תפקיד העטלפים בהדברה, בעיקר במטעי התמרים וכבר מצא תוצאות מעודדות גם כן.

תודות לקרן נקודת ח"ן ולקק"ל על התמיכה הנדיבה במחקר. לסבטלנה דוברינין משה"ם על הייעוץ בנושא החרקים המזיקים, לד"ר נח מוריס שניתח את התוצאות הסטטיסטיות, לצוות מרכז הצפרות , לחברה להגנת הטבע שיצרה את אפליקציית איסוף הנתונים, לאיתי שני מהיחידה הסביבתית חבל אילות על הייעוץ, ולחקלאי גד"ש אילות, יטבתה וגרופית שאפשרו את המחקר בשטחיהם וסייעו באיסוף הנתונים. תודה לדריל גילט על הקישור לחקלאים ועל הייעוץ. תודה לאנשי חוות המו"פ החקלאי ערבה דרומית על עזרתם בשטח.


תגובות

תגובתך התקבלה בהצלחה!