מה שקורה במעגל נשאר במעגל

שיחה עם איתי אשחר ויובל אוהב על מפגשים לגברים בלבד ואפשרות של שיח אחר. כתבה:שרי אשחר | צילום: robson hatsukami | "קצה המדבר" גיליון ספטמבר


חבורה של גברים, נפגשת במדבר, כדי לפתוח את הלב ולדבר על הכל… איך הייתי רוצה להיות זבוב על הג׳ריקן במעגל שכזה, אך היות ואין כניסה לנשים,  תפסתי לשיחה את המנחים והיזמים של הדבר הזה - איתי אשחר ויובל אוהב. אוטוטו נפתח המעגל מחדש וזו הזדמנות מעולה להבין מה בדיוק הולך שם.

איתי אשחר, גילוי נאות - בן זוגי, אדריכל, אב לשלושה. בן קיבוץ גרופית ותושב בו. יובל אוהב, מתגורר בשחרות עם מיכל, זוגתו, אב לארבע, למד ועסק בחינוך במסגרות שונות.

 

אז איך הכל התחיל?

איתי: ״בעקבות תהליכים שעברתי, כתוצאה מאתגרים אישיים ומשפחתיים, הרגשתי שאני צריך מרחב שיאפשר לי לשתף במה שעובר עליי, כך נחשפתי למעגלי הגברים שזה בעצם פורמט שעובד כבר שנים ברחבי העולם ולאחרונה צובר תאוצה גם בארץ. חיפשתי מעגל כזה באזור שלנו וכשלא מצאתי, החלטתי ליזום אחד בעצמי. אני לא בא מהתחום הטיפולי אבל רכשתי כלים משמעותיים בכל מיני סדנאות שעברתי ובהם ״קורס נושמים מדבר״ והרגשתי שאני בשל לזה״.

יובל: ״אני דווקא הייתי יותר בעניין של מעגלים מעורבים. למדתי ׳הנחיית מעגלים בשדה המיניות׳ ויחד עם מיכל התחלנו לערוך מפגשים של נשים וגברים. האפשרות של מעגל גברים פחות דיברה אליי, כי תפסתי אותה כמשהו מגדרי ומפריד. בשיחות עם איתי, פתאום התחלתי להסתכל על זה אחרת וזה התחיל לעניין אותי״.

באותו זמן, יצא קול קורא של ה׳מקפצה׳ לתמיכה בפרויקטים חברתיים בחבל. איתי הגיש את קונספט מעגל הגברים וזכה במימון ראשוני למיזם, הוא חבר ליובל והם התחילו לגבש את הפורמט.

 

למה רק גברים?

איתי: ״כי כשאנחנו נפגשים רק גברים, אנחנו מנטרלים חלק מהצורך להתעסק בדימוי שלנו. פעמים רבות במפגש מול נשים אנחנו מתנהלים מתוך הרגלים ותפיסה שהשתרשה בנו של "איך גבר צריך להתנהל". מפגש של גברים בלבד, מאפשר לנו להתבונן על ההרגלים הללו ולשאול לגביהם שאלות. מהי גבריות? מה החלק של החינוך והתרבות בהתוויה זו? מה הם גבולות הגבריות? כיצד זה משפיע עלי ועל היכולת שלי להביא את עצמי במלואי"?

יובל: ״הופתעתי לגלות שהמעגל הפך בשבילי לשבט קטן ואינטימי. אנרגיות ודינמיקות מסוימות שעולות מול המין השני הושמו בצד ואיתן הרבה רעש מיותר. פתאום גיליתי שעל דברים מסויימים כמו אתגרים בזוגיות, מיניות, אבהות, יותר קל לי לדבר עם גבר״. 

"גברים נשברים, מדוכאים, מתאבדים, נכנסים להתקפי זעם כי הם עושים Man up, כלומר הם מתגברים על הרצון להפגין רגשות, הם מתאפקים ומדחיקים. אבל אם אני כל כך מתאפק שלא 'יברח' לי, זה בדיוק מה שיקרה. גברים מקבלים התקף לב בגיל 45 כי הם כבר לא מחבקים, לא מבקשים חיבוק ולא מביעים פגיעות בתוך קשר, ושריר הלב שלהם מתייבש, פשוטו כמשמעו, ממאגר האוקסיטוצין שאמור לרפא אותו". תמיר אשמן

 

מה זה שונה מכל מפגש גברים סטנדרטי? צבא, פרלמנט?

איתי: ״כשגברים נפגשים, השיח הוא הרבה פעמים מהראש: הישגים, מספרים, השוואות. או סביב מטרה מסויימת שצריך להשיג.

מחנכים אותנו הגברים לא להביע רגש, חולשה, פחד או פגיעות, בטח שלא לבכות. זה לא גברי. במעגל, אנחנו מנסים לדבר מתוך הרגש ולהביע אותו. המעגל מאפשר לתת ביטוי לאיכויות ולחלקים שקיימים בנו, ואנחנו מצניעים אותם או מתביישים בהם. מתוך כך, אנחנו יכולים להתבונן על עצמנו ולהבין את עצמנו טוב יותר. לפעמים, יש בזה אפילו שחרור״.

 

יובל ואיתי פירסמו את המעגל ברחבי החבל וכך התגבשה לה קבוצה של 9 גברים. היו נוספים שבאו והלכו, אבל הגרעין הזה של ה-9 איפשר להעמיק ולעשות תהליך מתמשך. ״באזור קטן כמו שלנו יש חשש להיחשף״, אומר איתי, ״הקביעות, יצרה תחושת ביטחון, היא ביססה אמון הדדי וזה קירב ואיפשר לנו להיפתח״. את תחושת הביטחון, הם אומרים, מחזקים הכללים המאוד ברורים של המעגל:

 1. מה שנאמר במעגל נשאר במעגל. מותר לי לשתף אנשים מבחוץ בחוויה שלי במעגל, אבל אסור לי להזכיר חוויות ושמות של אחרים.

2. כל אחד אחראי על החוויה שלו במעגל. זה אומר, שכל אחד אחראי על הדברים שהוא בוחר לשתף או לעשות. המרחב אינו חלופה לטיפול, אנחנו לא מטפלים אלא מאפשרים ביטוי ופורקן.

3. כשאחד מאיתנו משתף, היתר מקשיבים ואין דיאלוג. בתקשורת רגילה, אני לרוב מופעל ומגיב. כאשר אני לא עסוק בתגובה, ההקשבה שלי עמוקה יותר והתובנות עולות מההדהוד ההדדי.. 

 

 מה מבנה המעגל?

איתי: ״אנחנו נפגשים אחת לשבועיים, במקום קבוע, בערב, סביב מדורה. אנחנו כמנחים מביאים כל פעם נושאים ופעילויות שנוגעים לחוויות היומיום שלנו ולדברים שמעסיקים אותנו - גבריות, זוגיות, מיניות, משפחה ואבהות, תעסוקה וכו׳. כל משתתף מביא את הפרספקטיבה שלו בתוך הדבר הזה, את התחושות, הרגשות, התובנות והחוויות האישיות שעולות בו באותו רגע״. 

יובל: ״המעגל מאפשר להתנסות בכל מיני פרקטיקות של קול, מגע, דימויים ושיתוף ויש דגש גדול על הרגש. יש מקום גם לאפשרויות תקשורת אחרות, שבאות משאר החברים ואנחנו פתוחים לכל מה שמבקשים להעלות. מהחוויה שלנו, האפשרות הזו שכל משתתף יתרום משהו מעצמו היא מאוד משמעותית ופותחת את המעגל לעוד רבדים״. 


ליווי ותמיכה

איתי: ״רוב המימון של המקפצה הושקע בתמיכה של איש מקצוע. יצרנו קשר עם יובל פרסלר, יועץ ארגוני ומנחה קבוצות והוא ליווה אותנו לאורך התקופה. המפגשים איתו איפשרו לנו להסתכל לעומק על האינטראקציות בין המשתתפים, להיות קשובים למה שקורה ולייצר מרחב מתאים יותר למשתתפים. הליווי הזה היה מאוד משמעותי ואנחנו מתכוונים להסתייע בו גם בהמשך״.

 

מה עושה לך החוויה של מפגשים קבועים במשך תקופה כה ארוכה?

איתי: ״זה מאפשר לי להתבונן על החוויה האישית שלי בעולם, להתבונן על הרגשות שעולים, לראות את הדמיון לחברים האחרים ואת השוני. מבעד לשיקופים האלה, ההבנה שלי את עצמי נהיית ברורה יותר. נפתחות עוד אפשרויות התנהלות, בחירה, רגש. זה מאוד מלמד ומחזק וזה גם פשוט כיף. המפגש עצמו הוא מאוד נעים וחווייתי. אני רואה במשתתפים האחרים חברים וגם אם אנחנו נפגשים רק במעגל, התחושה היא של קרבה, היכרות עמוקה ושותפות״.

 

רוב הגברים לא מתנגדים לטיפול, אלא מפחדים ממנו. הם חושבים - 'מה, אני אבוא למרחב שנועד לחבר אותי לכאב, לחפור בו? 30 שנה אני בורח מכאב ועכשיו אני צריך לדבר עליו׳?

"אבל אנחנו נותנים לגבר מרחב מוגן שמאפשר לו להשאיר את השריון הקשוח ליד הדלת ולשבת במעגל כשכולם רואים את כולם, כולם חשופים. מדברים על מה שהיה ומה שהווה, מדברים על מה שקרה באמת בשדה הקרב, וזה לא שיח של מורשות קרב מזויפות, אלא רסיס של הנשמה שהשארתי בעזה, או גבר שמדבר על הבדידות שלו בקריירה. פתאום גברים מגלים שהם אוהבים לדבר. גברים, בניגוד לדעה המקובלת, בכלל לא רוצים לעזוב תהליכים קבוצתיים. לא פעם הטיפול נגמר, והם רוצים להמשיך לשבת יחד ולדבר".

תמיר אשמן 

 

ספרו על הקשיים
יובל: ״במעגל עולים פחדים, חוסר ביטחון והתמודדות עם הלא נודע וזה מאתגר. לפעמים, אפילו נקודת מבט שונה משלך יכולה לערער ועם זאת, כאב שבאתי איתו מהבית יכול לקבל ריפוי במעגל, בין עם זה בשיתוף או בשיקוף. במעגל, אפשר הרבה פעמים לראות שכולם חווים אתגרים וכאבים דומים וההבנה הזו מאוד מקלה״.

איתי: ״הנושא של יכולת להיפתח בחברה כל כך סגורה הוא מאתגר. במשך הרבה זמן האמנתי שאם אני שומר על הפרטיות שלי, אני שומר על עצמי. אבל דרך המעגלים גיליתי שדווקא השיתוף באתגרים  מאפשר לי להתרחב ולהתפתח. אני מרגיש יותר נינוח ופחות מתבייש במה שאני מביא, גם אם הוא לא תמיד הכי נכון או מקובל״.

 

האם זה שינה את ההתנהלות גם בזוגיות ובמשפחה?

איתי: ״אני חושב שחווית ההקשבה וההתבוננות על עצמי ועל אחרים מאפשרת לי תקשורת הרבה יותר פתוחה ורחבה עם הסביבה הקרובה. אני מרגיש יותר בנוח לשתף ברגשות, בקשיים, בהתלבטויות, בהבנה שלי של סיטואציה שלא תמיד תואמת את ההבנה של זה שמולי. וזה עושה פלאים ליחסים, לזוגיות, להתנהלות, למשפחתיות״.

 

"אם היינו יודעים לנהל שיח פתוח יותר בו כל אחד קשוב לעצמו ולמי שממולו, היינו חיים בחברה טובה יותר״, אומרים שניהם. ״והמעגל הוא מקום טוב להתחיל בו״. בספטמבר, יפתח מעגל גברים. המעגל פתוח לכולם. אנחנו מזמינים את כל מי שמסתקרן ממה שמצטייר פה בכתבה, לבוא ולהתנסות, מקסימום תגלו משהו חדש….

 

 

*תמיר אשמן, מטפל, מנחה מעגלי גברים ומלמד בפורום ללימודי גברים באוניברסיטת תל אביב. הציטוטים מתוך ראיון עם יהודית כץ בפודקאסט שלה ׳חושבים טוב׳..


תגובות

תגובתך התקבלה בהצלחה!