מחפשים את המטמון

לפני כמה שבועות התעוררו תושבי חבל אילות למציאות שבה ממש מתחת לאפם עומד להתרחש סקר סיסמי שבעקבות ממצאיו יוחלט האם לבצע בשטח המועצה קידוחי נפט וגז. כתבה: מרווה קובי| צילום: freepik.com| "קצה המדבר" גיליון נובמבר


חבל אילות מוביל מזה שנים אימוץ טכנולוגיות מתקדמות ואנרגיה מתחדשת. מול המציאות הזאת, מתנהלים מאבקים סביב שינוע ואיתור מקורות אנרגיה מזהמים כמו נפט וגז בשטחה של המועצה.

"לפני שנתיים", מספרת טל הולצמן רכזת סבב"ע, "ראינו כתבה בכלכליסט שחברות 'ארבל חיפושי נפט וגז' ו'שפיר הנדסה' קיבלו זיכיון לחיפוש נפט בערבה הדרומית וגם באילת... אמרו לנו, אל תדאגו זה שום דבר, רק בודקים עלויות. שנתיים אחרי, מסתבר שהם כבר שנה ומשהו בדין ודברים עם רט"ג על איך, מה ומתי לעשות בהקשר לשאלות הנוגעות  לבעלי החיים ואיך לעשות את הבדיקות הסיסמיות ובעצם נאמר לנו, שהם מתכוונים לעשות את הסקר הסיסמי כבר באמצע אוקטובר".

 

מה זה בדיוק סקר סיסמי ולמה הוא משמש?                              

"הליך רגיל נותן רישיון לחברות שמבקשות ממשרד האנרגיה ובדרך כלל נעשה סקר סיסמי לפיו ניתן הרישיון" מסביר איתי שני רכז שטחים פתוחים במועצה האזורית חבל אילות. "ארבל וספיר קיבלו רישיון בלי לעשות סקר. כלומר שנכלל  ברישיון עריכת  הסקר". טל מוסיפה: "הם הולכים להרעיד את הקרקע ולפזר חיישנים שיתנו תמונה גיאולוגית של תת הקרקע... כי הם בעצם מחפשים מלכודת גיאולוגית שזה מקום שבו הקרקע אוגרת את החומרים... אתה לא יכול לדעת מהבדיקות הסיסמיות אם מדובר על נפט או גז אלא רק לקבל אינדיקציה על התצורה הגיאולוגית... יכול להיות שימצאו נפט, יכול להיות שימצאו גז או שלא ימצאו כלום".

 

חוק הנפט, התשי"ב-1952 מסדיר את זכויותיהן וחובותיהן של חברות לחיפוש והפקת נפט, גז טבעי ודלקים נוספים, וכולל התייחסות לנושא התמלוגים ממשאבי הטבע במדינת ישראל. מה זה אומר מבחינת התהליך?

לדברי איתי שני, אחת הבעיות היא ש"הכל נעשה לפי חוק הנפט שהוא חוק ארכאי ודרקוני... זה לא עובר דרך המועצות או היישובים.. מרגע שניתן רישיון, החוק מגדיר מתי כל דבר צריך להיעשות וצריך לקבל אישור מבעל הנכס... אתה צריך תוך שלושה-ארבעה חודשים להראות התקדמות ותוך שנתיים להגיע לקידוח ניסיון. הם טוענים שהקורונה עיכבה אותם ורט"ג עיכבו אותם... אבל אני יודע שזה לא לקח שנתיים... בעוד ארבעה חודשים פג התוקף של הרישיון וכל המהלך הוא כדי ששרת האנרגיה לא תחדש את הרישיון. אם יעשו את הסקר וימצאו משהו אנחנו נהיה בבעיה".

איפה מאפשר החוק לחפש נפט?

"חיפושי נפט אפשר לעשות רק בשטחים פתוחים. שטחים חקלאים נחשבים שטחים פתוחים, אבל מפני שהקרקע בבעלות של הקיבוצים צריך לתאם איתם. הקיבוץ אמנם יכול לא להסכים שייכנסו לשטח שלו אבל אז את הסקר יעשו ליד הקיבוץ".

איפה הבעיה עם חוק הנפט בעצם?

"חוק הנפט הוא מעין מדרון חלקלק, כי בכל שלב אם מוצאים משהו, המדינה מחוייבת לאפשר קידוח. כמועצה אני אוכל לשים הגבלות אבל לא לעצור את הקידוח" טוען איתי. טל מוסיפה ש"המדינה  יצרה את חוק הנפט שאומר שבגדול ובצורה מאד פשטנית הזכויות ניתנות למי שגילה את הנפט כך שהשטח מופקע... פעם היה אינטרס מאד גדול למצוא נפט אז נתנו ליזמים הרבה מאד כוח".

אז מה המשמעות של מציאת נפט מבחינת הבעלות על הקרקע?

"אם מוצאים נפט המדינה מחויבת לתת ליזם שגילה את הנפט חזקה על השטח" אומר איתי. "ככל שימצאו נפט, יש לך פחות אפשרויות להשפיע על תהליך. אם מוצאים נפט בשמורת טבע אז יותר קל למדינה לתת ליזם חזקה כי זה השטח שלה... חשוב להבין שהקידוח הוא נקודתי. זה יכול להיות 50 דונם שזה שטח קטן אבל אם מוצאים גז או נפט מתחת לתמרים של יטבתה למשל לוקחים את השטח של שדה הנפט כי החזקה היא על שדה הנפט כולו".

מה הרווח ממהלך כזה?

ד"ר חנן גינת ראש המועצה האזורית חבל אילות טוען שהוא "לא רואה שום יתרון ממשי ישיר לחבל אילות. הדבר היחיד שהעליתי על דעתי זה שהתהליך של המחקר כולל סקר סיסמי במרחב שיש בו לא מעט אקוויפרים... וייתכן שיש פוטנציאל מסוים למציאת מים".

דורית בנט מנכ"לית אילת אילות אנרגיה מתחדשת טוענת: "כל עסק שנכנס לכאן צריך ליצור דיאלוג ושותפות עם האזור כך שהאזור ירוויח ממנו. אין פרויקט פה שאנחנו לא משאירים רווח לאזור כי זו כלכלה מעגלית. כלכלה שאנחנו לא מרוויחים ממנה אנחנו לא רוצים פה. זה לא ייתכן, אנחנו אזרחי המדינה והעולם... אנחנו לוקחים בגאווה את השמש שנותנת לנו תיירות תמרים ואנרגיה. זו חשיבה חדשה, רציונלית וגיאוגרפית. מדינת ישראל צריכה להתגאות באזור כזה שמאפשר מהלכים כאלה".

טל מסכמת: "אנחנו לא מבינים איפה הרווח - לא כתושבים, לא כאזרחי המדינה ולא כאנשים ששואלים את עצמם מה יקרה עם העולם הזה בעתיד?".

במבחן העלות מול תועלת, מה העלות לאזור, כלומר מה ההשפעה הסביבתית של פרויקט כזה?

חנן גינת מספר שניהל כמה התייעצויות עם ראשי מועצות אחרים שבשטחן התנהלו או מתנהלים קידוחי נפט. "מתוך מה שנאמר, הנזק שאנחנו חוששים ממנו, לא התדמיתי, אלא הנזק הממשי הוא קטן... יש פה רישיון שניתן כחוק וכל עוד הכל נעשה לפי החוק אני לא מתכוון להפריע. מאידך חשוב לי להגיד שאני לא קשור ליזמים ולא רואה יתרונות לאזור".

יוסי לנגוצקי שמייעץ לחברות ארבל ושפיר ובעבר יזם את קידוח תמר טען בשיח התושבים שנערך ב 22.9.2021 שהוא מבין לליבם של התושבים. "כל מה שלא וודאי ומוסיפים לו סיפורי אלף לילה ולילה הוא מפחיד... אני מזמין אתכם לנסוע לאזור חלץ ששם נקדחו 84 קידוחי נפט משנת 1985 ועד לרגע זה. אנשים ממשיכים לגדל ילדים, ירקות, המושבים חיים, המטעים - הכל בסדר! אז מה הנטייה להגביל את עצמכם מתעשיית הנפט? סעו לשם ותראו הכל שליו... בשנות ה 70 עשו קידוחי נפט בתוך העיר ערד. גם באזור ראש העין הפיקו ומפיקים נפט ואין שום בעיה לתושבים. מה שאני רוצה לומר לכם זה, צל הרים כהרים. השורה התחתונה היא שלא יהיה כלום. הכל יתנהל כהלכה שום נזק לא צפוי לכם אם ימצאו נפט או גז. זה סתם עליהום. אנשים אצלכם מחממים את עצמם ועושים פנטזיה. כשמסיימים קידוח משאירים צינור בודד וזה הכל".

טל מדגישה את העובדה ש"חבל אילות מוביל את העניין של אנרגיה מתחדשת וזה מה שאנחנו רוצים לפתח ואנחנו לא רואים איך חקלאות ותיירות מסתדרים עם תעשייה כבדה של נפט. אז לנגוצקי אומר אין סיבה לדאגה אבל את יכולה לפתוח עיתונים ולקרוא על דליפות נפט בכל העולם... ברמה העולמית זה לא הולך בד בבד עם המדיניות שאתם מדברים עליה (אנרגיה מתחדשת- מ.ק). ברמה הארצית, איך אפשר מצד אחד להתנגד להעברה של נפט בערבה ומצד שני אם ימצאו נפט בערבה ההשלכות מבחינת אופי האזור יהיו מאד דרמטיות... ברמה המקומית נשאלת השאלה מה אנחנו עושים לחבל? איך אנחנו משנים את האופי שלו ואת הייחודיות שלו?".

יוסי לנגוצקי מדגיש ש"הסיכויים אינם גדולים... בגדול מדובר על 10% הצלחה. נגיד שימצאו גז... יבנו משאבת מים עם מבנה מעליה וזה הכל. אם זה יהיה נפט זה סיפור קצת אחר כי נפט אפשר להוביל. חברים כל העולם חי עם הדבר הזה ואין שום בעיה".

בתגובה לכך, אומר חבר הכנסת לשעבר וראש השדולה הירוקה דב חנין נחרצות: "אני חושב שזה מהלך מוטעה ואני מקווה שתצליחו להכשיל ולמנוע אותו. כשאני שומע את הדברים שיוסי, שאני מאד מעריך אומר, זה מזכיר לי את הדברים שנאמרו סביב מפרץ חיפה: 'הזיהום לא כזה נורא' או 'הזיהום הוא מהרכבים'... האנשים שהוא מייצג הולכים לשנות את העולם לרעה. קידוחי נפט משנים את העולם לרעה".

פרופ' שמוליק מרקו,  גיאולוג שנכח גם הוא בשיח התושבים מסביר: "תקלות קורות ויקרו כל הזמן ואני לא חושב שהמערכת שעומדת לקום כאן תהיה חפה מתקלות ושלא יגידו לי שהעולם ירוק ויפה... הוא כזה עד שיש תקלות... סכנה נוספת היא שבכל המקומות שבהם יתרחשו שאיבות משמעותיות, יתרחשו רעידות אדמה. כשזה קורה בטקסס או אוקלהומה, אלה רעידות חלשות אבל אנחנו נמצאים על גבול לוחות, שלא כמו באוקלהומה או טקסס והמחקר נמצא בחיתולים".

יוסי לנגוצקי מבקש להרגיע את התושבים: "אם ימצאו פה נפט או גז, דבר בחייכם לא ישתנה".

דב חנין תוהה "מה יקרה כשימצאו והאם זה טוב, האם האזור ירוויח, האם מדינת ישראל תרוויח והאם העולם ירוויח?". לדעתו "התשובה שלילית בכל שלושת המדדים. האזור יפסיד כי זה לא יהיה אותו אזור. הערבה הדרומית יקרה לתושבים וגם לי כי הוא אחד האזורים היפים בארץ והייתי רוצה לשמור עליו בשבילכם ובשביל כולנו".

אחד הדברים שמעיבים על הפרויקט טמון בהתנהלות התמוהה, שבמסגרתה המועצה האזורית ועיריית אילת לא עודכנו בנושא עד לפני כמה חודשים.

"המועצה האזורית חבל אילות לא עודכנה על המהלך עד לפני כמה חודשים כאשר מהנדס המועצה קיבל הודעה על הסקר הסיסמי ועדכן את הקיבוצים הרלוונטיים" אומר איתי.

באותו הקשר בשיח התושבים, הצביע חבר הכנסת לשעבר דב חנין על "בעייתיות מבחינת ההתנהלות" וקבע: "תאמינו לי שאם הסיכוי היה זניח לא היו קודחים פה. יזם לא היה משקיע כסף בלי סיכוי ממשי. אם ימצאו הרבה - יפיקו".

באותו מעמד הסביר ד"ר אורי פריזלנדר, איש המכון הגיאו-פיזי את ההתנהלות כך: "... פנינו לרט"ג לפני שנתיים... וכל עוד הם לא נתנו לנו היתר, לא היה טעם להגיע אליכם... כי אם הם היו אומרים שהם לא מרשים לנו לעבוד בשמורות הטבע באזור לא היה סקר. אף אחד לא התעלם מכם או השאיר אתכם לסוף. לצערנו, תהליך שהיה אמור להימשך כמה חודשים גם בגלל הקורונה נמשך כשנתיים".

פרופ' שמוליק מרקו טען: "שכשבאים לשכנע את הציבור, צריך לשתף את הציבור מה הסיטואציה שבגללה חושבים שיש כאן נפט. לשיקול דעתי אין כאן ונראה לי שחבל לעשות את הנזקים שיגרום הליך החיפוש ואחריו בארות בדיקה ולא יודע מה עוד יהיה".

 

בסקר שערכה סבב"ע, השתתפו 177 משיבים שמרביתם גרים בתחומי המועצה האזורית חבל אילות ובעיר אילת. מרבית המשתתפים סבורים שיש לפעול על מנת למנוע היתכנות להפקת נפט או גז בחבל אילות ושהמועצה האזורית ועיריית אילת צריכות לנקוט עמדה פעילה בנושא (85.3% ו- 96% בהתאמה).

בהלימה לכך, מנכ"ל עיריית אילת מר פיליפ אזרד שנכח בשיח התושבים הודיע שהעירייה מתנגדת נחרצות לביצוע הסקר היות שהיא מתנגדת גם לרעיון של קידוח. "מדינת ישראל והעיר אילת נשענים על תיירות. יש לנו את הטבע איך שהוא ולהבדיל מהמשפט שאמרת: 'צל הרים כהרים'- אם יש ספק אין ספק.  אנחנו לא רוצים לא מדבשו ולא מעוקצו. אנחנו עיר תיירות ואם יש צל קטן של ספק  שערכי הטבע ייפגעו אין לנו כל כוונה לבצע את זה". לא זו בלבד אלא שבמכתב שהפנה ראש עיריית אילת מר אלי לנקרי אל שרת האנרגיה נכתב ש"גם אם אין כוונה לכלול את שטחי העיר אילת בסקר או בקידוחי הניסיון הרי ששטח העיר אילת עודנו כלול בתחומי רישיון 'איה' וקידום פעילות מזהמת של הפקת נפט או גז בשטח הערבה הדרומית אינה פעילות העולה בקנה אחד עם אופיו של האזור והיא עשויה לפגוע באופן חסר תקדים במפרץ אילת, בעיר אילת ובסביבתה ובמוצר התיירותי המשותף שהאזור מציע לבאים בשעריו". עוד מדגיש מר לנקרי כי הוא "מבקש להביע את התנגדותה הנחרצת של העירייה להארכת תוקפו של רישיון 'איה'".

גם במועצה האזורית חבל אילות מודיעים שמתנגדים למהלך ובמכתב ששיגר חנן גינת לשרת האנרגיה קרין אלהרר נכתב ש"השטחים הפתוחים במועצה הם מהגדולים במדינת ישראל ומוטלת עלינו האחריות לנהל אותם בצורה הנכונה ביותר... כמי שמובילים ומקדמים שימוש באנרגיות מתחדשות, תוך שאיפה לעצמאות אנרגטית באמצעות אנרגיות נקיות, איננו מעוניינים לעודד שימוש בדלקים פוסילים כלל... לפיכך, המועצה תתנגד לכל פעילות המעודדת חיפוש ו/או הפקה ו/או הובלה של נפט / גז".

בהתאמה לכך, שרת האנרגיה קרין אלהרר הודיעה לפני כמה שבועות שמדינת ישראל לא תאשר יותר חיפושי נפט ביבשה, כהחלטה אסטרטגית שאומרת שאנחנו לא מסתמכים יותר על המקורות הפוסיליים האלה. עם זאת, בכתבה שפורסמה בעיתון הארץ בתאריך 19.9.2021 נמסר מטעם השרה כי אין בכוונתה לפעול לעצירת הפרויקט שאושר תחת קודמה בתפקיד, שכן "המשרד מחויב משפטית לקיום הרישיונות הקיימים״.

יוסי לנגוצקי טוען בתוקף: "תסלח לי שרת האנרגיה אבל היא שוגה ובגדול זה פופוליזם. אני לא נגד אנרגיות חלופיות אני מאד בעד אבל אני אדם מפוכח... אחרי מלחמת יום כיפור הערבים העלו את מחירי הנפט והעולם נחרד ואז נאמר המשפט הבא: 'אנחנו נראה לערבים עם האנרגיות החלופיות תוך חמש שנים'. עברו חמישים שנה ואיפה האנרגיות החלופיות? עד שמתאימים את העולם לאנרגיה החילופית זה לוקח הרבה זמן".

איתי שני סבור ש"שרת האנרגיה צריכה לעמוד מאחורי ההצהרה שלה שלא תקדם חיפושי נפט וגז בחבל אילות"

 

בכתבות הקודמות שעסקו גם הן באנרגיה מתחדשת מול מקורות אנרגיה מזהמים הוסבר שחבל אילות נמצא בקדמת הבמה בכל מה שקשור לאנרגיה מתחדשת. נשאלת השאלה מה הצורך של האזור בפרויקט מהסוג הזה.

"נשאלת השאלה למה בכלל אנחנו רוצים להיכנס לדבר הזה ולשאלות מה עושים אם מוצאים גז? מה נרוויח מזה", אומר איתי שני.

לנגוצקי לעומת זאת טוען שמדינת ישראל שוגה בניהול משק האנרגיה שלה: "אני אחד הקולות היחידים שזועק כשמדינת ישראל מייצאת גז ולא שומרת אותו בימ"ח לעתיד... המדינה החליטה שהיא שומרת גז ל 20 שנה. אבל מה יהיה אחרי 20 שנה? אז אני אומר שהביטחון האנרגטי הוא חיוני וזה אומר כמה אנרגיה יש למדינה. אף אחד לא יודע מה יהיה באזורנו עוד 20-30 שנה ומי שרוצה ביטחון אנרגטי חייב לייצר מחסן ימ"ח של גז וכל מי שפוגע בדבר הזה עושה טעות בעיניי".

דב חנין טוען ש"מדינת ישראל נמצאת בתחילתה של מהפכת אנרגיה מתחדשת שהיא לא פשוטה אבל אפשרית. כבר היום אנחנו יכולים לייצר אנרגיה מתחדשת כולל אגירת אנרגיה בעלויות נמוכות יותר. ביטחון אנרגטי לא נמצא במאגרי נפט או גז אלא בהמון גגות שמייצרים אנרגיית שמש, מתקני אגירה בטוחים ונכונים יותר ביטחונית, בטיחותית וכלכלית".

דורית בנט מנכ"לית אילת אילות אנרגיה מתחדשת טוענת ש"מה שהיה נכון לשלושים שנה האחרונות או לארבעים שנה האחרונות לא נכון להווה ולעתיד. בחבל אילות אנחנו מייצרים 150% מצריכת האנרגיה של הערבה במשך היום. תוך ארבע שנים נייצר 100% מצריכת החשמל של אילת והערבה 24 שעות. אנחנו מובילים את הטכנולוגיה ורואים בכלכלה מופחתת פחמן את העתיד של החבל... אנחנו מייצגים את התפיסה הכי חדשנית. אין עצמאות אנרגטית יותר טובה משימוש במשאב הכי דומיננטי בישראל - השמש. וגם אותה אנחנו יודעים לאגור. במקום להתעסק עם תפיסה מיושנת של ביטחון אנרגטי בוא נתעסק עם תפיסה חדשה של ביטחון אנרגטי שבה כל בית יהיה יחידה אנרגטית עצמאית בישראל. אנחנו לא רוצים רק קידוחים - כל מה שאתה אומר זה פליטות מימן ו CO2 ואת זה אנחנו מחויבים לעצור וחבל אילות מוכיח שזה אפשרי. גם באנרגיה מתחדשת אני עוצרת פרויקטים שהם לא ראויים כי הם הורסים את השטח. אומרים לא ומוצאים פתרון".

לנגוצקי טוען מנגד שאינו מתכוון לשנות את העולם. "בתחום המומחיות שלי עושה את הטוב ביותר ומנסה לעשות מינימום מעשים רעים".

דב חנין אומר לסיום ש"ברמה העולמית, חבל אילות לא ייצר את הפתרון ולא את הבעיה של משבר האקלים אבל כל אחד מהמקום שלו צריך לעשות מה שהוא יכול כדי למנוע את הקטסטרופה הזאת.  כמו שנאמר אצלנו במקורות 'לא עלייך המלאכה לסיים אבל אין אתם בטלים ממנה'". 

"גם בזן הבינו כבר שמישהו הזיז את הגבינה", ממשיכה בנט. "חברת סונול רודפת אחרי כדי לעשות פרויקטים ירוקים. הביטחון האנרגטי לא יבוא מקידוחי נפט או גז בערבה... תוך 20 שנה מדינת ישראל תדע לייצר 80% אנרגיה נקייה. במקום להישאר בעבר אני מציעה להפנות את כל הרצון, הציונות, השליחות, לעתיד. אנחנו מבינים שהקמתם מדינה ומעריכים את זה מאד אבל היום יש פתרונות אחרים. אני לא מוכנה שיגידו לי את לא מבינה או שזה לא ישפיע עליי - בניתם אחלה מדינה אל תהרסו..."

לסיכום הכתבה אצטט מתוך דבריה של טל הולצמן בראשית שיח התושבים: "עברו הזמנים שבהם יכולנו לטמון ראש באדמה, לחפש בה אוצרות ולטעון שזה לא ישפיע על הסביבה. עברו הזמנים שאנחנו יכולים לטמון את הראש באדמה ולחשוב שאין לנו השפעה על עיצוב הסביבה. עלינו לדרוש ממקבלי ההחלטות שהמחשבות על עתידנו ייקחו בחשבון את דור העתיד ולא רק את חמש השנים הבאות. מדובר ברכבת ללא מעצורים. מרגע שיתגלה נפט, אין דרך חזרה. אנחנו באנו לחיות כאן בגלל ערכי הטבע והסביבה שיש כאן. אנחנו גאים לחיות במועצה מובילה אנרגיה מתחדשת - האם זה הולך בד בבד עם הפיכתו למקור נפט? אנחנו שואלים את עצמנו מה הרווח של תושבי החבל ואזרחי ישראל מחיפושי הנפט? האם המהלכים הללו נעשים לאור רישיון שניתן בעבר או מתוך חשיבה על התועלת העתידית?".

בעת הכנת הכתבה פנינו לעיריית אילת, חברת 'שפיר הנדסה' ו'חברת ארבל חיפושי נפט בע"מ'. עד לסיום הכנת הכתבה לא התקבלה תגובתם בנושא.


תגובות

תגובתך התקבלה בהצלחה!