חיים באורה של הבאר\ קצה המדבר גיליון ינואר

ביום שמשי בחודש מאי 2001 התכנסו ראש הממשלה אריאל שרון, שר התשתיות אביגדור ליברמן, אודי גת, ראש המועצה האזורית חבל אילות ודוד בלום נציג המתיישבים להניח את אבן הפינה להקמת יישוב קהילתי חדש - באר אורה. | צילומים: יואב לינדמן | כתבה: מרווה קובי


במגילה דובר על הקמת חברה חדשה "של אנשים יוצרים ובונים, אנשים עם משפחות מרחבי ישראל, שהחליטו לבנות ביתם במקום מופלא זה". על חזון שהופך הלכה למעשה עם קהילה חזקה ומשגשגת, בכתבה הבאה.

מה משותף לסטייליסטית, וטרינרית פרות, אקולוגית, מנהלת דיגיטל, אנשי חינוך, קונדיטורים, מאמן כדורסל, עורכי דין, צלמים, ספר כלבים, זוג שחקנים, מטפלים אלטרנטיביים, שפים, בעלי מקצוע, עובדי ציבור, פסיכולוגים, מטפלות יופי, מעצבת גרפית, נהגים, רופאים, רואי חשבון, עובדות סוציאליות, שיננית ועוד? ניחשתם נכון - כולם גרים בבאר אורה. על האופן שבו מתעצבת לה קהילתיות גמישה שוחחתי עם נציגים מהיישוב.

איך הכל התחיל?

טליה נגב מוותיקי היישוב, מורה באילת, נשואה פלוס שלושה הגיעה לכאן עם משפחתה בשנת 2005 והיא מספרת: "הגענו מאילת ביוני 2005... באר אורה הייתה אלטרנטיבה למסגרת חינוכית אחרת... סוג של קיבוץ בלי העניין השיתופי... הייתה כוללת, ועדות, מועדון ששימש גם בית כנסת ובשבת כולם השתדלו לא להיעלם מהיישוב כדי שלמשפחה הדתית שהייתה פה יהיה מניין... את כל החגים חגגנו ביחד וזה היה כמו משפחה אחת גדולה... כולם דאגו לשמור על ה'ביחד'... רכוש היה נשאר בחוץ חודש ואף אחד לא היה נוגע".

יש סיפור מיוחד שזכור לך מהתקופה ההיא?

"קצת אחרי שעברנו לפה" היא נזכרת בחיוך "ראיתי ילדה בת שנתיים הולכת ברחוב יחפה. אמרתי לה 'ילדה לאן את הולכת?'... והיא ענתה 'אימא שלי גרה פה ואני מבקרת את השכנים'. ככה זה היה וזה היה מאד בטוח לילדים לחיות בסביבה כזאת מוגנת".

"כמועצה עם מעט מאד תושבים, שאפשר לומר שהיא מזדקנת, היו צריכים 'להצעיר' את האזור..." מספרת רחלי רוזט, תושבת אילת ומנהלת הקהילה מזה שש שנים. "אני חושבת שכמות התושבים וקצב הגידול המואץ מוכיחים שיש פה משהו שנעשה טוב אבל חייבים לדייק אותו" היא מוסיפה. "ביקשנו מהמועצה שתקצה לנו קרקע לשדה סולארי... מבואת באר אורה אמורה לשרת את תושבי היישוב ואת הגבעה התיירותית שתקום למעלה... היא יכולה לכלול פארק, בריכה ומשם בדרך עוקפת יעלו לגבעה התיירותית בלי להיכנס ליישוב".

 

ניהול יישוב הטרוגני עשוי להיות מאתגר...

"ברמה האישית, אני רואה בניהול יישוב הטרוגני זכות מאד גדולה..." היא מתגאה "יש פה מכל גווני הקשת".

מהגרעין הראשון שהגיע בשנת 2005 נותרו עשר משפחות. מאז, היישוב גדל וכיום הוא מונה כמעט 300 משפחות. נסללו מדרכות ונוספו צרכנייה, ספריה, מגרש כדורגל, גני ילדים, מרפאה, בית כנסת חדש, מועדון נוער, נוסד מחנה הבאר של מחנות העולים ומערך חוגים מפואר.

כמי שנמצאת פה מההתחלה מה את מרגישה כשאת מסתכלת על מה שנוצר כאן?

"העובדה שהיישוב גדל מאפשרת להביא לפה את כל החוגים המדהימים שקרין מביאה, אני רואה את העבודה החשובה שעושים בחינוך, יש כאן נוער חיובי שמזיז את היישוב קדימה... באר אורה היא סוג של גן עדן למשפחות עם ילדים קטנים... עוטפים אותם מכל הכיוונים... זה נשאר עד היום, גם כשהיישוב אינו אינטימי כבעבר".

העשייה החברתית בבאר אורה מגוונת ותושבי היישוב מוציאים לפועל שלל מיזמים. לפני שבע שנים הוקמה המכינה הקדם צבאית באר אורה על ידי שמעון ביטון (ראש המכינה) ושרית גורן (מנהלת המכינה)- שניהם תושבי היישוב. "הביקוש למכינה עולה משנה לשנה ועומד כרגע על כאלפיים וחמש מאות נרשמים למחזור הבא'", מספר שמעון בגאווה. בצוות המכינה נכללים גם איציק מתתיהו, נטלי ריף וגילי טמיר.

"שמנו למטרה להחזיר בוגרים ובוגרות לחיות בחבל אילות ובשנה האחרונה התחלנו לראות ניצנים לכך" מספר שמעון. "השכנות לישוב יוצרת קשר מדהים... למידה וקשר בין אישי, שתורמים לתהליך שעוברים החברה לאורך השנה ומאפשרים להכיר את היופי של החיים בערבה ואנשיה".

צוות החינוך הבלתי פורמלי, בהובלתה של מיטל רוטמן, רכזת חינוך, מפתחת תכניות הדרכה ומנחת קבוצות, כולל את איתי רוקח, אפרת גולדרר ומתן איציק: "כשהגעתי במרץ האחרון בניתי תכנית שנתית ורציתי שיהיה מגוון ושכל נער ימצא את עצמו בתוך הפעילויות". לדבריה, מועדון הילדים ומועדון הנוער פעילים עם מפגשים פתוחים ומפגשים מונחים... "ממש בקרוב ייפתח מועדון הנוער החדש... יהיה שולחן סנוקר, במה, מסך ירוק שאפשר לצלם איתו קליפים ואנחנו רוכשים ציוד מוזיקה...".

מה מייחד בעינייך את החינוך הבלתי פורמאלי ביישוב?

"... זה יצור כלאיים שיש בו יוצאי קיבוצים, הרבה אנשים מהעיר... כשאני מדברת עם רכזים אחרים אני שומעת למשל על ילד בשכבה- זה עולמות אחרים לגמרי... אנחנו רואים את המגוון בתחומי העניין של הילדים ואפרת, שהיא אומנית בעץ, יצרה להם פינות משחק במועדון הילדים לפי תחומי העניין שלהם. אני מאמינה שהפעילויות בהמשך ילכו לכיוון של תחומי עניין ופחות שכבות... יש הורים עם מקצועות נורא מעניינים ואני חושבת שפרויקטים משותפים של הורים וילדים יכולים ליצור משהו ממש יפה בקהילה".

מיזמים ויוזמות קהילתיות

הצורך ליצור סביבות מפגש ציבוריות הוביל את מור כהן תושבת הישוב בעלת המרכז המסחרי בבאר אורה להקים בתוך מתחם הצרכנייה בית קפה. "הרעיון הוא להפוך את המקום לבוטיקי ומגניב עם טוויסט... את הפתיחה הרשמית נעשה בצהרי שישי. עדיין אין תאריך". מוזמנים לעקוב.

התמהיל המגוון של בעלי המקצוע ביישוב הוביל לרעיון לבנות סדנה שבה יוכלו לעבוד תמורת סדנאות לתושבים. "עם ההון האנושי שיש פה אפשר לייצר המון, אבל צריך שיהיה לזה בית", אומרת רחלי.

בשנת 2017 החלה לפעול "סיירת הורים" בהובלת אושרת דודק תושבת היישוב במטרה להיחשף לתרבות הפנאי של הנוער ולייצר נוכחות הורית. "בסיירת 24 מתנדבים תושבי היישוב, היא פועלת בימי שישי ומסייעת במסיבות נוער מטעם המתנ"ס..." מספרת אושרת.

מיזם קהילתי נוסף, "סירי לידה" הוקם בשנת 2018 על ידי תושבת הישוב דפנה פיינגולד ובו נשים מהקהילה מבשלות ליולדת בשבועות הראשונים לאחר הלידה. לאחרונה הצטרף למיזם צוות המטפלות במעון הישוב, בהובלתה של אדווה סרוסי מנהלת המעון, עם חלות לשבת ותושבת הישוב זפי פז, שמתנדבת בפרויקט "תמנונים לפגים" סורגת לכל תינוק תמנון. בנוסף, הוקמה גינה קהילתית שמטופחת על ידי תושבי היישוב שנהנים מהתוצרת שלה.

קרין הלל, רכזת תרבות וחוגים, החלה את עבודתה בחודש יוני האחרון ומאז הספיקה למצב מערכת חוגים מפוארת מהגן ועד מבוגרים עם חוגי פילאטיס, כדורגל, קפוארה, מוזיקה, פיתוח קול, תיאטרון, טניס, ריקודי עם, יוגה. "בנינו חדר מוזיקה שבו מלמדים גיטרה בס, קלידים, פיתוח קול והביקוש אדיר..." מתגאה קרין.

בחצי שנה האחרונה התקיימו בבאר אורה 31 אירועי תרבות שבהם השתתפו כ 6,200 תושבים. "ההטרוגניות של היישוב מאפשרת עשייה עם התושבים בתחומים מגוונים" היא מספרת. "קיימנו בין היתר מפגשי במה פתוחה עם תושבים, שחייה לילית בקיבוץ אליפז, סדנת נשים יוצרות, הפרשת חלה, מסיבת החלפת בגדים ומפגש נשים פעם בחודש בליל ירח מלא על ידי מטפלת בתנועה תושבת היישוב. לאחרונה התחלנו לצאת לטיולי משפחות פעם בחודש בהדרכת בית ספר שדה אילת".

הפעילות התרבותית בבאר אורה מאופיינת בעשייה עם הקהילה ומתוכה. "זה מחזק את תחושת השייכות ומאפשר לחשוף את ההון האנושי המדהים והמוכשר שיש לנו" אומרת קרין בגאווה. "אנחנו שואפים להעשיר ולטפח את מסגרות הפנאי ואני קשובה לשמוע מה התושבים רוצים ומה יעניין אותם. כמעט כל יום אני מקבלת טלפון עם איזה רעיון או רצון וזה נהדר... המטרה שלנו היא קהילה שמחה ומגובשת".


תגובות

תגובתך התקבלה בהצלחה!