עושים רפורמה – קיבוץ יהל \ קצה המדבר גיליון ינואר

הנה שאלה, מה צריך כדי להפריח פרח בשממה? התשובה היא גרעין שצריך להשקות במים, עבודה, דאגה והרבה אהבה. כמו הפרח כך קם קיבוץ יהל, שלושה גרעינים חלוצים הגיעו לערבה עם הרצון להקים קיבוץ רפורמי ראשון בישראל. | צילומים: ארכיון יהל | כתבה: זיו אברמוביץ


ישבתי עם גילה ורן ברנשטיין שסיפרו לי על ההיסטוריה של הקיבוץ ועם יוסי עמיאל רכז המשק ואמנון שמעוני מזכיר הקיבוץ שסיפרו לי על ההווה והעתיד של הקיבוץ.

היסטוריה

 קיבוץ יהל קם תחת המטריה של התנועה הקיבוצית ובעזרת התנועה הרפורמית. בנובמבר 1976 התקיים טקס עליה לקרקע, שכלל נציגים מהתנועה הקיבוצית כגון  מוסה  חריף ז"ל מזכ"ל התנועה הקיבוצית והתנועה הרפורמית מכל העולם, ביחד עם שר השיכון דאז, נציגים מהתנועה הקיבוצית וכמובן משפחות המייסדים עם הוריהם. בטקס נטעו עצים בכניסה לקיבוץ ונקבעו מזוזות בבתים שנבנו בקיבוץ, גם ראש הממשלה דאז יצחק רבין בירך את הקיבוץ הרפורמי הראשון מעל בימת הכנסת. למרות הטקס המרשים, רק בפברואר 1977 הגיעו הגרעינים הראשונים להתגורר על אדמת הקיבוץ. יש לציין שהרעיון הציוני לא היה המרכז של התנועה הרפורמית, הוא היה יותר התמקדות ברפורמה של היהדות. במפגש של כמה רבנים, דיברו על הקמת קיבוץ רפורמי ראשון בארץ, כדי להראות את הפיכתם לתנועה ציונית וגם להפגין נוכחות וחשיפה של התנועה בישראל. שלושה מהרבנים ביחד עם נציגים מגרעין תלם, הגיעו לערבה והם החליטו להקים את קיבוץ יהל קרוב לנחל יעלון. בבד בבד, גרעיני הערבה החלו לקום בארצות הברית לפי שלבים. גרעין תלם וגרעין ניר היו בשל"ת מוקדם ואמצעי בקיבוץ כפר המכבי (שהיה הקיבוץ המאמץ של קיבוץ יהל), כך שבשל"ת האמצעי שני הגרעינים חברו יחדיו לגרעין אחד. בהמשך, הגרעינים עברו ליטבתה ושם הצטרף גרעין ערבה שלב א'. באותו הזמן התחילו להכשיר את הקרקע בקיבוץ יהל (עדין לא היו בתים). בשבתות היו מגיעים נציגים מהגרעינים בכדי לראות איך הבניה וההכשרה מתקדמים וכבר ביטבתה החלו להתגבש לכדי חברה שתקבע איך יראה קיבוץ יהל (עם אסיפות לתוך הלילה). באסיפות אלו נלקחה החלטה שהגרעינים המקימים - תלם ניר ושלב א' ערבה, יהיו חברים באופן אוטומטי. דבר נוסף שנקבע באסיפות זה שהלינה בקיבוץ יהל תהיה לינה משפחתית ולא לינה משותפת, גם נקבע האופי הרפורמי פלורליסטי והשיוויוני של הקיבוץ.

כאמור, ב 1977 שלושת הגרעינים החליטו לא להמתין לחיבור הבתים לחשמל ומים ועברו להתגורר בקיבוץ יהל. בימים הראשונים בילו החברים רבות סביב המדורה בכדי להתמודד עם הקור.

ארוחת הערב הראשונה בקיבוץ יהל לא תשכח לעולם ע"י החברים: בתפריט היו למנה עיקרית הקורקבנים "המפורסמים". שלפי הסיפור, בגלל שלא בושלו עד הסוף, היה אפשר לשמוע את הלעיסות של כל החברים שלא לדבר על כמות המלח. חשוב לציין שבתחילה, גנרטור קטן שעשה רעשים, הבליע  את רעש הלעיסות וברגע שהוא נדם מוזיקת הלעיסות נשמעה למרחוק.

כאמור, לשיחה על ההווה נפגשתי עם אמנון שמעוני, מזכיר הקיבוץ ועם יוסי עמיאל, מרכז המשק.

עד שנת 2012 היה קיבוץ יהל קיבוץ שיתופי  ומאז הוא הפך באופן פורמלי לקיבוץ מתחדש, ששואף לחיות באיכות חיים גבוהה בתוך קהילה משותפת. חזון זה בא לידי ביטוי בהיבטים: החברתי, הכלכלי, העסקי והמשקי.

בהיבטים החברתיים, הקיבוץ שואף לגדול מבחינה דמוגרפית, והוא קולט משפחות,. בזכות זה, עברנו את קו ה - 100 ילדים בכל שכבות הגיל. נושא החינוך בקיבוץ מקבל דגש מתוך ידיעה שזה מה שצריך לקבלת משפחות חדשות. היום פועלים בקיבוץ: תינוקיה, פעוטון וגן חובה ובנוסף ישנן הכוללות לפי כיתות (א'- ג', ד'- ו', ז'-ט').

ישנו דגש גדול על חזות המקום והנוי ועל התרבות המקומית בקיבוץ. ישנן הרבה נקודות מפגש (בריכה, חדר אוכל, מועדון ועוד) בין אנשים בקהילה ואנחנו מתגאים בקהילה המגוונת שלנו. אנחנו מתבססים על רוח התנדבות מאוד  גדולה מצד הקהילה ולשמחתנו יש הרבה אנשים שנענים לאתגר. חשוב לומר שזה מגיע גם מהאנשים עצמם שלא רק שנרתמים לעזור בפרויקטים תרבותיים וקהילתיים אלא שלעיתים הם יוזמים פרויקטים קהילתיים וחברתיים, לדוגמה הגינה הקהילתית, אותה הקהילה מטפחת ונהנית (תרתי משמע) מהפירות (והירקות) של העבודה ההתנדבותית, וכל זאת מתוך הרגשת שייכות למקום. כל זה מתאפשר גם הודות לכך ששלושת בעלי התפקידים המרכזים הם חברי קיבוץ  שעובדים במשותף ורואים עין בעין את חזון הקיבוץ ופועלים יחדיו להשגת המטרות המשותפות גם בתחום הכלכלי וגם בתחום החברתי.

ומה בדבר ההמשכיות של הקיבוץ והקהילה?

לפני  30 שנה הייתה שאלה קיומית האם הקיבוץ מסוגל לעבור דור? (כמו בכל קיבוץ) ומאז, הקיבוץ נמצא בראיה ארוכת טווח. היום לשמחתנו יש משפחות צעירות שהגיעו למקום וממשיכות את החזון. הדבר נשמע פשוט והגיוני אבל לאו דווקא כל קיבוץ מגיע לנקודת ביטחון כזו של המשכיות ואנחנו גאים בזה.

הזכרתם את הקיבוץ המתחדש איך זה בא לידי ביטוי?

אנחנו אחד הקיבוצים הראשונים בארץ שנכנס לתהליך קיבוץ מתחדש והראשון בחבל אילות.תהליך השינוי התחיל בסביבות 1992 בעקבות מה שקרה ב"בית אורן" והסתיים כאמור ב 2012.מה שברור היום, שהסיבה המרכזית שהקיבוץ הצליח בעשייה הזאת בגלל שיש לו דור של מנהלים שהם חברי קיבוץ ולכן יש רמת מחויבות גבוהה.

מה בקשר לבני משק?

הקיבוץ הוא אלטרנטיבה טובה לחיים במרכז ובצפון. המקום מעניק הזדמנויות רבות לכול נקלט גם במובן החברתי, גם במובן החינוכי ולפעמים גם במובן הכלכלי: לדוגמא, אחת הגננות בפעוטון שלנו היא בת משק, שהעבירה את החיים שלה ביחד עם בעלה לקיבוץ. תמיד אמרנו שאנחנו רוצים ליצור מקום טוב ואלטרנטיבי בשביל בני המשק שלנו.

בואו נדבר קצת על המשק

משק וקהילה הולכים יד ביד. אווירה טובה ושביעות רצון גבוהה של חברים מובילים גם להתפתחות כלכלית. הפרנסה העיקרית של הקיבוץ היא חקלאות - בעיקר תמרים  ויש גם בית אריזה. לצערנו, כידוע לקוראים תושבי החבל, יש פגיעה ברווחיות של ענף התמרים בעקבות ריבוי גידולים ברחבי העולם. המטרה של הקיבוץ בשנים הקרובות זה לפזר את מקורות ההכנסה לתיירות ואנרגיה מתחדשת. אנחנו לא אנשי סטארטאפים. הקיבוץ נמצא בשלוש השנים האחרונות בתאוצה של פיתוח עסקי ואנחנו מאוד  אופטימיים לגבי ההתרחבות הכלכלית של הקיבוץ

ומה בקשר לעתיד? לאן אתם רואים את הקיבוץ מתקדם?

כאמור, נמשיך לתת דגש על קהילה משגשגת, פלורליסטית ומגוונת, בנוסף, נמשיך לתת דגש על קליטה של אנשים ומשפחות איכותיות. במובן הכלכלי - משקי, נמשיך להשקיע בפרויקטים שעומדים עם הערכים שלנו, בתחומים של אנרגיה מתחדשת ותיירות לצד החקלאות שמקיימת אותנו כבר שנים.


תגובות

תגובתך התקבלה בהצלחה!