האתגר הוא לא העתיד – הוא עכשיו - קיבוץ נאות סמדר\ קצה המדבר גיליון ינואר

כמו כל יישובי חבל אילות, גם קיבוץ נאות סמדר ניחן באופי משלו, עם מנהגים משלו, ושער משלו, שעד לא מזמן היה די סגור, או לפחות נתפס ככזה. עברתי בשער, לשיחה עם כרמלה, מזכירת הקיבוץ וממייסדיו | צילום: ארכיון קיבוץ נאות סמדר | כתבה: גל נקדימון


כרמלה ואני נפגשות במבנה המזוהה עם נאות-סמדר, הלא הוא בית האומנויות, שסיפור הקמתו כבר נכתב וסופר מעל דפי העיתון, ומתועד בתערוכה בראש המגדל של המבנה. לא אחזור כאן על הסיפור הזה, אבל הוא מלווה את שנותיו הראשונות של הקיבוץ, ומהדהד עד היום, כדוגמא למפעל שהביא לידי ביצוע רעיונות – גם של עבודה, אבל בעיקר של שיתוף ולימוד. במהלך השיחה, שדנה בעבר, בהווה ובעתיד, נשזרה הקמת בית האומנויות כמוטיב מנחה, תרתי משמע, ועוד נחזור אליו.

כרמלה אנגלסרט, מזכירת הקיבוץ בשנתיים האחרונות, הגיעה לנאות-סמדר עם הקבוצה הירושלמית של יוסף ספרא, בשנת 1989, כשהיא בת 29. באותה התקופה, היו שני אפיקים מרכזיים בחייה – קבוצת הלימוד הירושלמית והלימודים האקדמיים.

כשהגעת לנאות-סמדר, מה דמיינת שיהיה כאן בעתיד?

"לא ממש דמיינתי, אבל שוב - אני לא ייצוגית; הייתי באמצע הלימודים, לא היה לי כל החזון המשותף, במדויק... ידעתי על מה מדברים, אבל אישית, לא דמיינתי מה יכול לקרות כאן. בתוך הקבוצה הזו, חלקנו יצאנו לזה במעין היסוס, אבל היו אנשים שבפירוש ראו את החזון מפותח וברור, כחלק ממסלול החיים שלהם."

איך חווית את ההקמה המשותפת והממושכת של בית האומנויות?

"זה היה אירוע מאד דומיננטי בחיי הקיבוץ, ממש ציר מרכזי, היינו לגמרי סביב זה, אבל את רוב השנים הללו העברתי בעיקר בהריונות ולידות. ברור שכולנו היינו שותפים וכולם לקחו חלק, אבל אני לא הייתי מאלה שנשאו את בית האומנויות על הגב, תרתי משמע.

עוד בירושלים הכינו סקיצה מאד ראשונית, לגבי תחומי פרנסה, שכללה מקום ליצירת אומנות, כי היו בינינו לא מעט אנשים שעסקו בזה. אבל בית האומנויות כיום, ומה שנהיה ממנו, הוא פי כמה וכמה ממה שתוכנן. קודם כל, הוא גם היה מעשה של לימוד בשבילנו; הוא הסדן של ההתהוות של נאות סמדר."

איך זה בא לידי ביטוי?

"ללימוד שלנו אין משנה סדורה וטקסטים, אבל יש בו פרקטיקה של סיטואציות אנושיות, מורכבות, שכוללת גם יצירה, עבודה פיזית וכמובן שיתוף פעולה בין אנשים. הרבה מהלימוד הערטילאי שאנחנו מדברים עליו, עוצב בסביבת האומנויות, ובמהלך ההקמה הערטילאי הפך למעשי, והיה להמחשה של איך הלימוד עובר בפרקטיקה."

בנוסף לבית האומנויות, קיימים בנאות-סמדר, תחת "נוקדי המדבר" גם דיר עיזים ומחלבה, יקב, מוצרי מזון אורגניים, שמן זית ועוד. מערכת חינוך מושקעת ומשקיעה במיוחד, חדרי האירוח ביעלון, הפונדק, התמרים ופעילות שוטפת של סדנאות בתחומים שונים. כיום, הקיבוץ מונה קצת מעל 100 חברים ומועמדים וכ-60 ילדים. כיישוב מוכוון למידה, החינוך בנאות סמדר מקבל מקום של כבוד בחשיבה ובעשייה, ונותן מענה לילדי הקיבוץ במסגרת החינוך הבית ספרי עד כיתה ט'.

"מכיוון שבעצם, כל נאות-סמדר זה מקום שבו מתחנכים כולם – גם המבוגרים, היה לנו מאד חשוב שגידול וחינוך ילדים יהיה חלק ממה שמתקיים פה, בקהילה." מדגישה כרמלה, שבמשך שנים גם היתה מורה בקיבוץ. "מערכת החינוך מהווה נדבך מאד חשוב בנאות סמדר. המוטיבציה המרכזית היא, שזה גם סוג לימוד של - איך אנחנו מגדלים ילדים, מה האינטראקציה, מה זה מזמן למבוגרים, ומה מתקיים בתחום מערכת החינוך – איך זה מהדהד עם מה שיש בקהילה."

האם ההווה של נאות-סמדר מתיישב עם הציפיות שלך?

"מבחינת הנרטיב שאני קשורה אליו - הדברים עלו על הציפיות שלי. מבחינת הקיבוץ – אנחנו כל הזמן מנסים ללמוד ולעשות תוך כדי, וכל מה שמתרחש פה הוא עשייה של כמה אנשים. בית האומנויות, למשל, היה אירוע כזה בקנה מידה אדיר. כיום אנחנו גם מנסים להבין איך אפשר להפעיל אותו גם כענף כלכלי.

יש את המדרשה ביעלון, שתחת הכנפיים שלה מתקיימות פה המון פעילויות, בעיקר עם אנשים צעירים, כמו סמינרים של חקלאות, בנייה, יצירה, ועוד, המיועדים לאנשים שבאים לכאן לתקופה. זה עונה על הציפיות, במובן שהפעילויות הללו מפגישות אנשים עם הלימוד שלנו."

יש תוכניות ורעיונות שלא יצאו לפועל או שלא שרדו?

"חלק מהחזון שהיה לנו עוד כשהיינו בירושלים, היה להקים מפעל חינוכי, שלא מיועד בהכרח לתושבי המקום. משהו מזה אכן מתקיים, בסמינרים ועם המתנדבים, והמפעל החינוכי שלנו במובן הזה, הוא הקליטה של המתנדבים שעוברים פה, אבל זה חלק של החזון שעדיין לא הושלם.

פעל כאן סטודיו לבטון אדריכלי, אבל הוא נסגר. חוץ ממנו לא נראה לי שהיו יוזמות או מפעלים שקמו ואז הפסיקו לעבוד."

 

כוח הכבידה של הקיבוץ

אילו תהליכים מתרחשים היום בקיבוץ?

"בגדול, תהליכים שעוברים על כל היישובים באזור. אני חברה בפורום המזכירים האזורי, שם נחשפת לסוגיות שהמזכירים מתלבטים בהן, והדברים היסודיים מאד דומים – העניין הבין-דורי נמצא על השולחן של רוב הקיבוצים, היצירה של רקמה אנושית שמכילה את כל שכבות הגיל – גם כאן כבר יש מי שקרובים לשמונים, לצד גילאי ינקות. זה מסובך ליצור דיאלוג משמעותי ופורה שמאפשר שמירה של כוונת המקום, יחד עם השתנות.

אני חושבת שהניסוי שלנו, בשאלות האדם, מאד רלוונטי כפרספקטיבה, גם לקהילות שאין בהן את הלימוד הזה. היום צריכה להיות סיבה טובה למה להמשיך להיות בקיבוץ; צריך למצוא סיבה חזקה וטובה לאופציה האנושית הזו.

גם בנאות סמדר פועל כוח הכבידה של הקיבוץ, והרבה תופעות קיבוציות קיימות פה, בנוסף לעניין הבין-דורי, כמו אחריות הפרט וחברות בקיבוץ."

את מזהה הבדל בין נאות-סמדר של פעם לזה של היום?

"אני חושבת שנאות-סמדר של עכשיו מאד שונה ממה שהיה. בהתחלה, היינו צריכים לדעת מי אנחנו, לפני שאנחנו מייצרים דיאלוג עם אחרים ואולי בגלל זה התקבל הרושם שמדובר במקום מאד סגור, אבל מבחינתנו, היה ברור שאנחנו לא מקימים יישוב כדי לברוח או להסתגר. עם הזמן, השער נפתח, תרתי משמע – בהתחלה הגיעו מתנדבים ואנשים שלא היו חלק מהקבוצות של הגרעינים או של הירושלמים, ולאט לאט התחילו לעבור פה יותר אנשים והיום כבר די הרבה מגיעים לקיבוץ, בכל מיני דרכים ומסגרות.

לחזון לקח כמה שנים להיבנות ועכשיו הוא מתממש – מקום חינוכי, שרוצה להיות בקשר עם בני האדם, בדיאלוג, בלימוד מתמשך."

האם, לדעתך, החזון הזה עדיין רלוונטי, גם לשנת 2022, עם כל מה שיש לעולם להציע?

"זו באמת שאלה קריטית, מבחינתנו – האם הלימוד שאנחנו עושים כאן מעניין ויכול לפגוש עוד תודעות? הצעירים שמגיעים לפה היום שונים מאד מאלה שהגיעו לכאן פעם. אמנם, השאלות שאנחנו עוסקים בהן הן על-זמניות, אבל היום כמעט כל אחד כבר ישב בויפאסנה, עשה ריטריט של יוגה והדברים האלה הפכו למיינסטרים, כך שמצד אחד, האנשים חשופים להכל ויש להם יותר אפשרויות, מצד שני, הנושאים נשארו רלוונטיים, שאלות האדם רלוונטיות יותר מתמיד והממשק בין לימוד הפרט והלימוד בשיתוף פעולה מייצר עשייה, שאפשרית במיוחד בפורמט של קיבוץ, ובמיוחד כאן. זה כבר לא הגיג פילוסופי, אלא מציאות בוערת."

מה התוכניות לעתיד?

"מבחינתי, האתגר שלאורו אנחנו נעים והוא המכוון את ההתפתחות של נאות סמדר, הוא האתגר של הלימוד – לימוד עצמו של האדם. צריך להפיח בזה רוח חיים, שזה יבער, שזה יעבוד. האתגר הוא לא העתיד, הוא עכשיו.

בפרספקטיבה של האזור ושל ארץ ישראל, נאות סמדר הוא קיבוץ שקורה בו משהו מיוחד. ובפרספקטיבה אחרת, זה משהו מיוחד, בצורה של קיבוץ."


תגובות

תגובתך התקבלה בהצלחה!