אומנה עם זנב \ קצה המדבר גיליון פברואר

שלוש נשים מיוחדות ועמותה אחת, אשר בעבודת קודש דואגות לעתיד טוב יותר עבור ההולכים על ארבע | צילום: freepik.com | כתב: גיא פישקין


זה הפך למרבה הצער לעניין שבשגרה. חדשות לבקרים עדים תושבי החבל למקרים מזעזעים של נטישת כלבים ובעלי חיים אחרים, במה שהפך לסוג של נוהל בזוי ומכוער. פעם אחת נזרק כלב לצד הדרך. פעם אחרת נמצא בעל חיים חסר ישע בין כתלי היישובים והקיבוצים, כשלא פעם, אלו מאותרים כשהם במצב ירוד במיוחד. אך בטוח, שמדובר בתופעה מגונה שיש להוקיעה מכל וכל.

מי שמנסה להתמודד עם המציאות המעוותת הזו היא עמותת ''אילת אנימלס'' הפועלת במרחב העיר אילת והמועצה האזורית חבל אילות. העמותה שנוסדה מתוך מטרה מוצהרת להצלת בעלי חיים נטושים ופצועים, שיקומם ומציאת בית חם ואוהב עבורם לכל החיים, מקיימת השכם והערב ימי אימוץ, מגייסת תרומות למען טיפול רפואי ורכישת מזון, פועלת למציאת משפחות אומנה באזור שיספקו קורת גג לרווחת בעלי החיים העזובים, והכל בהתנדבות מלאה תוך גילוי חמלה ואכפתיות יוצאי דופן. ההוכחה הבולטת לפופולאריות של העמותה זוכה לביטוי בעמוד הפייסבוק שלה שחצה זה מכבר את רף 18 אלף הלייקים, והיד עוד נטויה.

''יש לנו אפס סובלנות לנטישת בעלי חיים'', אומרת ליאת אייזנר מקיבוץ אילות, פעילה מרכזית בעמותה, אשר בזכות אהבתה הבלתי נלאית לבעלי חיים בכלל וכלבים בפרט, הצליחה עד היום לחבר בין עשרות כלבים שזכו לבית חם ואוהב על ידי תושבים בקיבוצים וביישובים הסמוכים.

לדבריה, ''אצלנו באילות החלטנו לשים סוף למציאות הנוראית הזו. כל מקרה של בעל חיים שיינטש, יטופל בצורה  החריפה ביותר שיכולה להיות. אני מתכוונת להגשת תלונה במשטרה, לא פחות. לא נסכים לעגל פינות, שכן הדאגה לבעלי החיים כאן היא בנפשנו'', היא מכריזה בנחרצות.

ליאת (נשואה לאיתמר ואמא לאלון ויואב בני ה-4 וחצי.) משתפת פעולה מזה מספר שנים עם עמותת ''אילת אנימלס''. עד היום, ביתה הפך למקום מפלט עבור עשרות כלבים ובעלי חיים נוספים. ''רק לפני כמה שבועות נחתה אצלנו בבית 'יונת דואר'. הילדים מצאו ציפור פצועה בכוללת, ומשם הדרך שלה לחניית ביניים אצלנו בבית הייתה קצרה'', היא מספרת.

כשהיא נשאלת ביחס לסיוע השוטף שהיא מעניקה לבעלי החיים באזור, מגוללת ליאת את סיפורה. ''אהבה לבעלי חיים זה משהו שטבוע בי כנראה מגיל קטן. הפעילות שלי החלה עוד לפני הרבה שנים בחנות הפרחים של אמא שלי באילת. תמיד היינו מניחים שם מחוץ לדלת הכניסה קערה גדולה של מים, מתוך דאגה לכלבים ולחתולים. הייתה כלבה אחת שהייתה מגיעה לחנות כמעט מדי יום. הבעלים שלה היה אדם מאוד מבוגר, שסיפר שבזכותה הוא קם בבוקר. יום אחד היא פשוט נעלמה. כעבור כמה ימים מצאתי אותה בפייסבוק בפוסט של העמותה, התברר שהבעלים שלה כבר היה על ערש דווי, והיא נותרה ללא בית. קראו לה 'פיצה'' והיא בעצם הייתה כלבת האומנה הראשונה שלנו, אותה גם אימצנו בהמשך. היא נשארה אצלנו במשך כמה שנים טובות, כשלאחריה פקדו את הבית שלנו עוד עשרות כלבים במשך השנים, שלשמחתי זכו לבתים מחבקים ויחס חם ואוהב, בדיוק כפי שמגיע להם''.

מה זה אומר בעצם להיות משפחת אומנה?

''הרעיון הוא לקשר בין אנשים. בתור אדם חברותי ופעיל מאוד ברשתות החברתיות, אני יכולה להעיד על עצמי כמי שהצליחה להוביל עד היום להמון חיבורים ואימוצים מוצלחים. למעשה, רוב מי שיש לו כלב בקיבוץ, סביר להניח שהגיע דרכי. זה גורם לי לאושר בכל פעם מחדש. חשוב לי לומר אבל, שהאהבה לבעלי החיים היא חלק מה-DNA של הקיבוץ שלנו. יש כאן אנשים מדהימים אחד אחד, שמתגייסים ונותנים מעצמם. יש מי שמאכיל חתולים, אחרים פועלים לקיום ימי אימוץ, בדרך כלל בשילוב עם השוק בימי שישי, כשמי שרוצה יכול אפילו לרכוש דרכנו גם מזון בריא לכלבים''.

נשמע שהפעילות למען בעלי החיים היא ערך עליון עבורכם.

''כלבים בפרט ובעלי חיים בכלל הם משפחה. בדיוק כפי שהיינו מגלים אמפתיה כלפי בן אדם שזקוק לעזרה, כך על אחת כמה וכמה עבור ההולכים על ארבע. אצלנו במשפחה לעולם לא נוכל להתעלם ולהסיט את המבט. אני חושבת שהפתרון הטוב ביותר על מנת לצמצם את המציאות של ריבוי 'מיותר' של בעלי חיים הוא אך ורק דרך פעולות של עיקור וסירוס. חשוב להעלות את המודעות, שכן רק כך נוכל באמת לדאוג לעתיד טוב יותר עבורם''.

''כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו''

גם שרון סורוג'ון, חברת קיבוץ יהל, נחשבת שלא בכדי לאחד מהגורמים הפעילים ביותר למען בעלי החיים באזורנו. היא מקיימת קשר הדוק עם עמותת 'אילת אנימלס'', ונחשבת לעוד אחד מהמלאכים השומרים שמצליחים בכל פעם מחדש להושיע עוד בעל חיים נטוש או מוזנח על לא עוול בכפו.

 ''כל שלושת ילדיי כבר יצאו מהבית, כך שכיום אני יכולה להקדיש כמעט את כולי למען בעלי החיים'', היא מספרת בגילוי לב. ''גם כשילדיי היו צעירים,  פעלנו רבות להצלת חיות ואף הספקנו לגדל תוכים להאכלת יד, אבל את עיקר המאמץ אנחנו מקדישים לכלבים, שהם אהבה ענקית בשבילנו. המראה של כלב סובל צובט לנו את הלב בכל פעם מחדש, כך שהצבתי לעצמי מטרה לעשות כל שביכולתי על מנת לעשות משהו למענם בתוך חלקת האלוהים הקטנה שלי. יש בי חמלה גדולה מאוד לחלש, קל וחומר כשמדובר בכלב שלא מסוגל להביע את המצוקה בה הוא שרוי. כמו שאומרים, כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו''.

תחילת דרכה בצוותא עם עמותת 'אילת אנימלס' החלה ממש במקרה, כך לדבריה. ''קראתי עליהם דרך כתבה בעיתון אזורי, ומאז הכל היסטוריה. התחלתי להתנדב וגיליתי עמותה מדהימה ללא כוונות רווח, הפועלת מתוך אהבה אמיתית לבעלי החיים. לצערי, אנחנו גרים בסמוך לכביש הערבה, שם אנחנו עדים לא פעם למחזות של כלבים נטושים, מה שמצריך מאיתנו להיות זמינים כמעט 24/7. יש לא מעט אנשים שמגיעים לאילת לסופי שבוע, וברוב חוצפתם פשוט נוטשים את הכלבים שלהם בדרך. מעבר לטראומה הנוראית שהכלב עובר, זה קשה עוד יותר בתקופות הקיץ, אז הכלבים יכולים למות מהתייבשות, דריסה שלא נדבר על הסבל של כפות רגלים שרופות ופצועות מכוויות מהאספלט הרותח. כאן נכנסת לתמונה העמותה יחד עם התגייסות של אנשים טובים, בין אם בקבוצות הווטסאפ או במדיות החברתיות. זה פשוט מעורר השראה בכל פעם מחדש''.

שרון מספרת על הכלב האחרון בו טיפלה, אשר הצריך ממנה לא מעט תעצומות נפש. ''קראו לו רימון. כלב מדהים שהיה מצוי במצב של תת-תזונה נוראית. כבר הפסקתי לספור את כמות הפעמים בהן הוא קרס פיזית עד לכדי איבוד הכרה. כמות הריצות לווטרינר, הליטופים הרבים. הגיע אליי כלב שאיבד את הרצון לחיות, אבל בהשקעה אדירה הצליח להתאושש. לראות אותו מתפקד ומכשכש בזנב זו הרגשת סיפוק מופלאה. אחרי  ששלושה וטרינרים שונים המליצו להרדים, יחד עם דניאלה, מנהלת העמותה  סרבנו להקשיב להמלצותיהם. היום רימון גר באילת אצל משפחה מדהימה, מחובק, אהוב ומאושר ואין הרגשה נפלאה יותר מזו. .

זהו סיפור אחד מיני רבים שממחיש עד כמה חשובות משפחות אומנה כאן באזור. מי שקורא את הדברים שלי, אתם לא מבינים עד כמה העזרה שלכם מועילה''

''בעלי החיים חשובים לי אפילו יותר מבני אדם'', מוסיפה בתיה פלדמן מקיבוץ יטבתה, פעילה נוספת בעמותה אשר פועלת בכל דרך על מנת לתרום לרווחת בעלי החיים באזור. ''לא אשכח איך ערב אחד לפני מספר שנים קיבלתי טלפון מדניאלה, מנהלת העמותה. היא סיפרה לי על חייל בבסיס סמוך לאילת שמצא כלבה בהריון מתקדם משוטטת במדבר. לקחתי אותה אליי והיא אכן המליטה אצלי 9 גורים. גם כלבלב קטן אחר שעבר ניתוח ברגל הגיע אליי למנוחה והתאוששות אחרי ניתוח. מבחינתי, עצם האפשרות לעזור לכלבים ובעלי חיים חסרי ישע שרק זקוקים לחום ואהבה, היא דבר מדהים''.

 

 

רוצים גם אתם להצטרף למעגל משפחות האומנה בחבל?

לפרטים, דניאלה – 054-4955033 או ב-f (אילת אנימלס)


תגובות

תגובתך התקבלה בהצלחה!