השוויון מתחיל בנו \ "קצה המדבר" גיליון יוני

המועצה האזורית חבל אילות פועלת ללא לאות למען אוכלוסיית התושבים עם צרכים מיוחדים. המטרה: שיפור תחושת המסוגלות וניסיון לשילוב איכותי ככל הניתן בקהילה. פרויקט מיוחד. כתב: גיא פישקין |


מזה שנים ארוכות, מהווה המועצה האזורית חבל אילות מושא לגאווה לאור היותה רשות התומכת באוכלוסיית תושבים ייחודית המתמודדת עם צרכים מיוחדים, קרי עם מוגבלויות בדרגות שונות. מדובר בחלק אינטגרלי מהאג'נדה המוצהרת של המועצה, הדוגלת בשילוב מיטבי של אוכלוסייה זו בתוך הקהילה, בשילוב עם הנגשת שירותים ייעודיים עבורה במגוון תחומים ובניסיון נוקב לפעול למען רווחתה.

 

במסגרת פרויקט מיוחד של ''קצה המדבר", אנו מתכבדים להציג בפניכם את פועלה של המועצה על שלל אגפיה ומחלקותיה, המותאמת בצורה מיטבית למען אוכלוסיית התושבים עם צרכים מיוחדים, הנעשית תוך חתירה בלתי מתפשרת על טהרת עקרון ההכלה ומתן הזדמנות שווה לכל אדם באשר הוא אדם.


"אנחנו מנסים לכל אורך הדרך לתת שירות ראוי לכלל האנשים בחבל ובכללם גם אנשים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים", מכריז בריש גלי ראש המועצה האזורית חבל אילות, ד"ר חנן גינת, כמי שמוביל מדיניות אקטיבית הרואה באוכלוסייה זו ערך מוסף  וזקוקה למגוון של שירותים ייחודיים. "אנו פועלים, בין היתר, על מנת לתת תשובות בתחום החינוך לילדים ובני נוער, לרבות במסגרות המיועדות לבעלי המוגבלויות בכל הגילים. כמו כן, אנחנו מנסים בכל יכולתנו לספק תשובות ראויות ברמת הנגישות וההתאמה של מרחב החינוך הפורמלי וגם מעבר לו, בשיתוף פעולה מלא עם היישובים וכך גם באתר האינטרנט של המועצה. חשוב לנו לפעול באופן הנכון והמשלב ביותר לטובת אוכלוסייה מיוחדת זו, תוך עמידה באתגרי תקציב, גיוס אנשי מקצוע והבנת הצרכים השונים".

 

חינוך כערך עליון

אחד הגורמים המשמעותיים ביותר הלוקחים חלק במאמץ שילוב אוכלוסיית התושבים עם צרכים מיוחדים בחבל  זו מערכת החינוך האזורית, הנרתמת בצורה מעוררת השראה ומובלת על ידי צוותים חינוכיים מהשורה הראשונה בארץ.

 

מחלקת החינוך בחבל נותנת מענה חינוכי מיטבי לכ-1,500 תלמידים ותלמידות, החל מגיל לידה ועד למכינה הקדם צבאית בבאר אורה, לצד מערך "שנת שירות" משגשג בקיבוצי האזור. נכון להיום, פועלים בחבל 14 גני ילדים הפזורים בין היישובים.בגילאים המבוגרים  יותר מתחנכים בני ובנות הדור הצעיר בבתי  הספר היסודי 'נוף אדום' והתיכון 'מעלה שחרות' ובית ספר נוסף בקיבוץ נאות סמדר. מעבר לכך,  מערכת החינוך האזורית כוללת גם את החינוך החברתי הפועל תחת מרכז הקהילה, יחד עם פעילות חינוכית נוספת בתוך היישובים.

 

לדברי קרן ספיר, מנהלת מחלקת החינוך במועצה: "אנו זוכים ללמד ולחנך הן ביישובים והן במרחב האזורי. בכל המסגרות החינוכיות הלימודים מתקיימים בהתאם לתכניות הלימוד של משרד החינוך, עליהן אנו מוסיפים עוד רכיבים רבים השזורים במרחב המדברי הטבעי המייחד אותנו בחבל מבחינה גיאוגרפית. ההיכרות עם המרקם היישובי המיוחד של החבל, הכולל בתוכו קיבוצים, יישובים קהילתיים וכן את בסיס חיל האוויר בעובדה, מהווים חלק משמעותי בתהליך הלמידה''.

 

אחת ממטרות הלמידה המרכזיות בחבל כוללת את חיזוק הלמידה האוטודידקטית והענקת כלים חינוכיים שיאפשרו לתלמידים לחזק יכולות למידה עצמאיות. "אנחנו עומדים בפני אתגרים רבים בתחום החינוך, ביניהם ייצוב צוות חינוכי הכולל מורים, גננות משלבים ואנשי צוות למגוון המקצועות. במקביל, אנו פועלים באופן שוטף לקידום יוזמות חינוכיות ושיתופי פעולה בין מערך החינוך הפורמלי לבלתי-פורמלי, אחזקת בתי הספר השונים, הוספת כיתות, תפעול מערך ההסעות מיישובי האזור המרוחקים זה מזה, כמו גם מתן מענה מיטבי לתלמידי החינוך המיוחד, תלמידים מחוננים, מצטיינים ועוד. זה המקום לציין שאנחנו עומדים ברוב המכריע של האתגרים בהצלחה ובגאווה גדולה. בראש ובראשונה בזכות צוות של אנשים מופלאים שדואגים מדי יום לקידום החינוך בחבל אילות. כל אחד ואחת מהם ניחנים במקצועיות, דבקות במטרה ופועלים עם המון אהבה, חזון ומנהיגות".

 

מהן הפעולות האופרטיביות שמבצעת מחלקת החינוך במועצה למען אוכלוסיית התושבים עם צרכים מיוחדים? כיצד מופעל  מערך החינוך המיוחד בו מושקעים משאבים משמעותיים מדי שנה, הן ברמה הכלכלית והן ברמת ההון אנושי והצוותים החינוכיים?

 

"ראשית, חשוב להבין כי ישנו תהליך סדור של משרד החינוך, אותו עוברים התלמידים על מנת לקבל זכאות לסל אישי או לכניסה לכיתת חינוך מיוחד – תחילה, יש צורך במיצוי התהליכים במסגרת האפשרויות הקיימות בבית הספר בתמיכת המועצה ובהמשך בהצגת מסמכים קבילים, מעבר בוועדה פנים בית-ספרית ולאחר מכן בוועדות מיצוי מטעם המפקחת ומתי''א (מרכז התמיכה האזורי) וכן בוועדת זכאות ואפיון. פרט  לגורמים אלו , אנחנו מקיימים במסגרת המועצה גם ועדות הנגשה טכנולוגיות עבור תלמידים הזקוקים למענה טכנולוגי פרטני, כדוגמת מחשב אישי, אייפד ועזרים נוספים. גם עבור תלמידים לקויי שמיעה ניתן מענה ייחודי, הכולל התאמה פיזית של המרחב הלימודי בכיתות, במטרה להתאים את האקוסטיקה לצרכיהם. כך למשל, בבית הספר 'נוף אדום' נבנו מראש כיתות עם התאמה ייעודית לצרכים אלה".

 

"נושא מרכזי נוסף בו פועלת המועצה השכם והערב, כחלק מהמענה החינוכי לאוכלוסיית התלמידים עם צרכים מיוחדים, כולל את מערך כיתות הח''מ כיתות קטנות, המשמשות כמענה אפקטיבי שמאפשר  להעניק את מירב תשומת הלב והקשב לתלמידים הללו".

 

"להורים של תלמידים עם צרכים מיוחדים בחבל יש אפשרות לבחור בין שלושה מענים – סל מענים אישי בכיתה רגילה, כיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל או כיתה בבית ספר לחינוך מיוחד. אנו עושים מאמץ גדול בכדי לאפשר לרוב התלמידים עם צרכים מיוחדים להישאר במסגרת לימודית בתוך החבל. במהלך  השנים הופנו תלמידים מעטים בלבד, בעלי קשיים ייחודיים ומורכבים, למסגרות חינוכיות מחוץ לחבל. הוכחה להשקעה הגדולה שהציבה המועצה לשילוב של אוכלוסייה זו בתוך מערכת החינוך''.

 

"אופן הבחירה של המסגרת החינוכית עבור התלמידים הללו, נעשה בצורה דינאמית ורגישה ככל הניתן. כדי לאפשר לרוב תלמידי החבל ללמוד בתוך הקהילה, אנו עושים מאמץ גדול על מנת לפתוח מסגרות של כיתות חינוך מיוחד במסגרת בתי הספר שלנו, עבור התלמידים שזוהי בחירת הוריהם. משרד החינוך מקצה  תקנים בהתאם לאפיון התלמידים, אולם היות והקהילה כאן קטנה, לא תמיד אנחנו מצליחים לאסוף כמות תלמידים מספקת בעלי אפיון דומה ולקבל עבורם את התקן הנדרש. למעשה, הנושא אף מורכב עוד יותר, היות והוא מתנגש עם הרפורמה של משרד החינוך מהשנים האחרונות, שמנסה להוריד את כמות התקנים לכיתות חדשות ואף לסגור את כיתות החינוך המיוחד הקיימות. אצלנו בחבל הנושא רגיש במיוחד, כיוון שבמידה וכיתות כאלו נסגרות, הרי שהאלטרנטיבות, לאור גודל הקהילה וריחוקה הגיאוגרפי מהמרכז, מוגבלות ביותר. במצב שכזה, היכולת שלנו לתת מענה אופטימלי עבור הילדים נפגעת".

 

מה הכוונה?

 

''ישנה מגמה בארץ, בעקבות הרפורמה האחרונה בחינוך של צמצום כיתות החינוך המיוחד, המפחיתה את היקף  הסלים האישיים ומעלה  דרישה לשילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בתוך הכיתות הרגילות. רפורמה זו אמנם צומחת מכוונות טובות, ראויות ואף חשובות מבחינת הרצון לייצר חברה מכילה ומתוקנת, אך אופן הוצאתה לפועל אינו מתאים באופן מלא לאזורנו, קל וחומר למציאות כפי שהיא באה לידי ביטוי בבתי הספר והמוסדות החינוכיים שלנו. אנחנו כמועצה פועלים במרץ ובכל ערוץ אפשרי כדי להמשיך לפתוח כיתות חינוך מיוחד ולתת מענים רחבים לכל תלמיד הזקוק לכך".

 

כיצד מתבצע הלכה למעשה שילוב הילדים עם צרכים מיוחדים כבר בגילאי הגן?

 

''קיימת שאיפה מוצהרת של המועצה מאז ומעולם לשילוב הילדים והילדות בעלי הצרכים המיוחדים בין  כתלי הגן. רק במקרים בהם המענה האפשרי בגן בלתי מספק  משמעותית מסוג המענה אותו הילדים יכולים לקבל מחוץ ליישוב, מוצעת להורים אפשרות חינוכית אחרת, זה נעשה רק בתום מיצוי התהליכים בתוך הגן ובמידת הצורך אנו דואגים להסעת הילדים לגן חינוך מיוחד באילת.

 

מעבר לכך, בגנים מתקיימים מפגשים תכופים עם הורי החינוך המיוחד בשילוב מומחיות תוכן בהתאם לצרכי התלמיד (בין מפגש אחד ועד שלושה בשנה), בשילוב ועדות רב מקצועיות המותאמות לצרכי המשפחות ובהתאם לבקשות ההורים והצוותים המקצועיים, יחד עם מיצוי תהליכים המתקיימים בתוך הגן".

 

''כיתת חינוך מיוחד היא לא מילה גסה"

בתי הספר השונים הפזורים ברחבי המועצה מספקים מעטפת חינוכית רחבת היקף עבור תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, המתחלקים בהתאם לצורך.

 

בבית הספר  'נוף אדום' אין מענה אחד מוגדר, אלא השאיפה היא לתת מענה מיטבי לכל ילד או ילדה ושילובם עם כלל התלמידים במרחב החינוכי (תלמידים בעלי סל אישי משולבים באופן טבעי בכיתות הרגילות). במקביל, תלמידי כיתות החינוך המיוחד משולבים בהתאם ליכולת ולרצון שלהם, כאשר עבורם נבנית תכנית אישית. לשילוב הילדים בכיתות הרגילות תרומה משמעותית הן לתלמידי החינוך המיוחד והן לתלמידים האחרים. בסופו של יום, הבחירה בין סל המענים האישיים או כיתת חינוך מיוחד נעשית על ידי הורי התלמידים.

 

בבית הספר 'מעלה שחרות' המשמש כבית הספר העל-יסודי היחיד בתחומי המועצה, הפעילות החינוכית עבור בעלי הצרכים המיוחדים הינה בלתי סלקטיבית. בית הספר שואף מראשית ימיו להכיל ולשלב את מירב תלמידי החבל, מתוך כוונה  לאפשר לכלל התלמידים להישאר  בקהילה.

 

"המענים החינוכיים הנוספים המוענקים באזור, לרבות פעילויות יצירתיות הנעשות תוך חשיבה מחוץ לקופסה. ישנו חיבור מובהק באזורנו בין מערכת החינוך הפורמלית לחינוך החברתי, לחוגים ויתר פעילויות אחר הצהריים של הנוער. משום כך, כאשר תלמיד אינו יכול ללמוד בבית הספר עם חבריו, הוא עלול לא פעם להיות מנותק גם משלל הפעילויות הללו ולהפוך למוחרג חברתית. זוהי הסיבה שאצלנו בחבל בחרנו מלכתחילה לשלב תלמידים מכל הקשת, לרבות תלמידים מחוננים ולצידם גם תלמידים עם צרכים מיוחדים".

 

איזה אופק לטווח הארוך אתם מספקים כמערכת עבור תלמידים עם צרכים מיוחדים?

 

"יש לנו בחבל כאמור מענים מסוגים שונים עבור כל סוגי התלמידים, כאשר הרעיון הוא להשאירם בתוך המסגרת הבית-ספרית ולאפשר להם השתלבות מקסימלית עם קבוצת בני גילם בבתי הספר וביישובים. נוסף על כך, המטרה שלנו כמועצה היא לקדם כל תלמיד ותלמידה כך שיהפכו לבוגרים עצמאיים, בעלי יכולת התמודדות והשתלבות בחברת הבוגרים. חשוב לנו שהתלמידים ייבחנו בבחינות בגרות וישלימו 12 שנות לימוד. אבל באותה נשימה, שיפיקו מהמערכת את המירב, באמצעות רכישת מיומנויות וכישורי חיים, שישרתו אותם בחייהם הבוגרים וכמובן גם במסגרת שירות בצה''ל או שירות לאומי".

 

על אילו ערכים מושם דגש במסגרת מערכת החינוך המיוחד בחבל?

 

''בבתי הספר הפזורים בחבל קיים מערך תומך ומקצועי  של מורים בעלי הכשרת חינוך מיוחד, הכולל מטפלות רגשיות, סייעים וסייעות ולצידם מערכת תמיכה המורכבת ממורים מקצועיים ומחנכים בכל כיתה. למעשה, יש לנו מספר כיתות חינוך מיוחד תקניות, כשבכל כיתה לומדים 12-9 תלמידים. בנוסף, ישנם תלמידים הזכאים לסל אישי בתוך הכיתות הרגילות. הם מלווים בסייעים וזכאים לשעות שילוב, כחלק מתמיכה ממוקדת יותר הניתנת על ידי מורות חינוך מיוחד, בצירוף עם מגוון מערכות מותאמות ותכניות אישיות.

 

יתרה על כך , כל אחת מכיתות החינוך המיוחד שלנו מהווה כיתה נוספת בשכבה לכל דבר ועניין, כאשר תכניות הלימודים השכבתיות מועברות אליהן באופן מותאם, במקביל לחיזוק מיומנויות לימודיות שונות. ישנו דגש מרכזי והתמקדות בנושאים כגון כישורי חיים, תקשורת ושיפור יכולת הסנגור העצמי. יצוין גם כי התלמידים בכיתות הללו משולבים חברתית באופן מלא, כולל לקראת הבגרויות בתיכון, יחד עם שעות תגבור וליווי לאורך כל יום הלימודים.

 

אנחנו במחלקת החינוך בפרט ובמועצה בכלל רואים בכיתות הללו כהזדמנות לתלמידים המתקשים למצוא את עצמם בתוך המסגרת הבית-ספרית, להישאר שייכים לקהילת בית הספר ולא להיות מוחרגים בשל נשירה או צורך לעבור למסגרת אחרת מחוץ לקהילה הטבעית שלהם. יש למענה זה חשיבות גדולה, בעצם היכולת שלנו להכיל ולקדם את התלמידים ובהמשך להוביל אותם כבוגרים עצמאיים ותפקודיים. הכוונה היא שבחבל, 'כיתה קטנה' או 'כיתת חינוך מיוחד'' לא נושאות עמן סטיגמה והן לא מילה גסה, ההפך הוא הנכון. אנחנו פועלים מתוך חמלה והבנה ולא מתוך רחמים או שיפוטיות. האמונה שלנו היא שכל תלמיד או תלמידה הם קודם כל בני אדם שלמים ומורכבים. השאיפה שלנו היא לאפשר לכל אחד או אחת מהם להגשים את עצמם ולהצליח בכל כיוון אליו ירצו. לטובת מטרה זו, אנחנו פועלים בכל יום, בכל שיעור ומול כל דרישה או אתגר שאנחנו מציבים בפני התלמידים".

 

שוויון הזדמנויות כבסיס לפירמידה

מחלקה נוספת במועצה העושה את עבודתה נאמנה למען ציבור התושבים עם צרכים מיוחדים היא המחלקה לשירותים חברתיים, הפועלת למען רווחתם האישית והחברתית של תושבי המועצה האזורית חבל אילות.

 

המחלקה פועלת בהתאם למדיניות המועצה ומשרד הרווחה, כאשר כל תושב זכאי להסתייע בשירותיה, הכוללים בין היתר: ייעוץ, סיוע ותיווך, מיצוי זכויות, תמיכה וטיפול אישי בפרט, במשפחה, בקהילה ובכל מעגלי החיים ומצבי החיים. המחלקה פועלת בשיתוף פעולה מיטבי עם ממלאי תפקידים בקהילות וביישובים, לצורך מתן מענים ופיתוח שירותים בסטנדרט הגבוה ביותר.

 

פעילות המחלקה מתבצעת בהתאם לתחומי טיפול ואזורים גיאוגרפיים – בכל יישוב פועל עו''ס מרחבי או עו''ס משפחות המשמש ככתובת לפרט ולמשפחה, בצוותא עם יתר ממלאי התפקידים בקהילה, שמפעילה מצידה אנשי מקצוע נוספים המרכזים שירותים ייעודיים עבור אוכלוסיות נוספות כמו בני הגיל השלישי, נוער וצעירים בדגש על פעילויות התנדבות ועשייה חברתית.

 

מאז הקמתה ב-1994 פועלת המחלקה לשירותים חברתיים עם היצע רחב היקף לטובת אנשים עם צרכים מיוחדים במספר רמות. ברמה הפרטנית והמשפחתית, ניתן באמצעות המחלקה לקבל ליווי במיצוי זכויות מול הגורמים הממשלתיים, לזכות למענה רגשי והדרכת הורים. כמו כן המחלקה שותפה יחד עם מחלקת החינוך בבניית תכניות עבור ילדים עם צרכים מיוחדים, כולל יציאה למסגרות חוץ ביתיות על פי הצורך דרך משרד הרווחה. עבור הבוגרים, צוות המחלקה מלווה את תהליך היציאה לחיים העצמאיים יחד עם האדם ומשפחתו, תוך שילובו במסגרות מתאימות בקהילה, הכוללות דיור, תעסוקה ופנאי. 

 

ברמה הקיבוצית, עובדת המחלקה לשירותים חברתיים יחד עם ארגון ''אהדה'' של התק"ץ, בניסיון להבטיח את עתידם של בני המשק עם צרכים מיוחדים מבחינה כלכלית וחברתית. בנוסף, העובדים הסוציאליים המרחביים בקיבוצים מלווים ועדות צרכים מיוחדים, וזאת בהתאם לבקשות היישובים.

 

עוד מציינים במחלקה כי ברמה הקהילתית, רואים חשיבות עליונה בהעלאת המודעות לנושא המגבלות. לפני תקופת הקורונה, נערכו שתי סדרות של הרצאות בנושאים מגוונים הקשורים למגבלות עבור הורים, אנשי מקצוע והקהל הרחב בחבל, במטרה להעלות נושאים אלו לסדר היום. בנוסף, התקיימו קבוצות תמיכה ופעילות עבור הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. סדרת הרצאות  נוספת, כחלק מתוכנית חדשה "קהילה נגישה" של משרד הרווחה, מתחילה בימים אלו עם הרצאת זום של דר' גילי תמיר על מיצוי זכויות עבור ילדים עם מוגבלויות".

זרקור נוסף יש להאיר על מרכז הקהילה הפועל בתחומי המועצה על מחלקותיו השונות, הפועל ללא לאות לטובת הנגשת כלל הפעילות העולות מהשטח, ובכללן עבור ילדים ובני נוער עם צרכים שונים ומיוחדים, כמו למשל מסגרות תרבות והעשרה, כגון חוגי אמנויות, ספורט, מחול ותרבות".

 

"המחלקה לשירותים חברתיים ומחלקת החינוך עובדות יחד יד ביד בכדי לבנות תכנית ייעודית עבור כל ילד או ילדה, ולקדם אותם על פי הצרכים והיכולות שלהם וכמובן בהתאם לרצון ההורים'', מכריזה שרי ניצן, מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים במועצה.

 

בשיחה עמה מתארת שרי  רצף של פעולות שמבצעת המחלקה בשנים האחרונות, שנועדו להיטיב עם אוכלוסייה זו. אחת התכניות הקהילתיות המרכזיות שקיימות בחבל היא מועדונית "בית בערבה" לילדים עם צרכים מגוונים, הפועלת מאז שנת 2002 בחווה לרכיבה טיפולית ליד קיבוץ גרופית,  בה נהנים הילדים מפעילויות ייחודיות במסגרת קטנה ומכילה, כדי לאפשר פריחה והתקדמות בתחום החברתי. יש חשיבה להעביר את המועדונית קרוב לבית הספר 'נוף אדום', במטרה להנגיש את המסגרת למשך מספר שעות רב יותר עבור הילדים הזקוקים לה. בנוסף למועדונית, המחלקה הייתה שותפה לפתיחת מסגרת נוספת בשנת 2016– "הבית לחיים" הממוקם בקיבוץ קטורה ומופעל על ידי אגודת ''עמי''. הבית מיועד לבוגרים עם מוגבלויות מחבל אילות ואילתומאפשרת מגורים עצמאיים, לא רחוק ממשפחותיהם. מסגרת זו, יש לציין, משלבת גם תעסוקה ופנאי עבור סך מצומצם של 8 דיירים בלבד (בתכנית, רצון להרחבת המסגרת ל-12 דיירים סך הכל).

 

לדברי שרי, המחלקה מאמינה בשילוב בקהילה ובקידום אוכלוסיות מיוחדות וראייה בשוויון הזדמנויות כבסיס לפירמידה החברתית. "אנו גאים להיות שותפים בכל דרך שנוכל, כדי לעשות שינוי ברמה הקהילתית, משפחתית ופרטנית. רק יחד נוכל ליצור קהילה בטוחה ומכילה לכל תושביה. תפיסת העולם שלנו רואה צורך ביצירת כמה שיותר שילובים של כל התלמידים בכיתות הקיימות. בתי הספר מקצים הרבה משאבים ומורים, כאשר המועצה מצידה מממנת באמצעות השלמת משרות נוספות. למרות  זאת, אחד האתגרים הגדולים באזורנו היה ונותר גיוס של אנשי טיפול עבור התלמידים עם צרכים מיוחדים, כדוגמת קלינאיות תקשורת, מטפלות באמנות, סייעים, סומכים ועוד. בכל שנה אנו משקיעים מחדש את מירב המאמצים בחיפושים וגיוס של צוות הכשרה איכותיים, על מנת שנוכל להמשיך ולספק את המענים הנכונים לאוכלוסייה זו".

 

סייעו בליקוט החומרים והכנת הכתבה

קרן ספיר - מנהלת מחלקת חינוך; רינת גבאי, מנהלת גיל רך, שרי ניצן - מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים, ורד כהן אכד, מנהלת השירות הפסיכולוגי חינוכי (שפ"ח), אפרת אדר - מנהלת בית ספר מעלה שחרות, שרי הריס - מנהלת בית חינוך נוף אדום, לימור כ"ץ, מנהלת מרכז קהילתי.
 


תגובות

תגובתך התקבלה בהצלחה!