כשרצים מגיעים למקומות נפלאים "קצה המדבר" גיליון דצמבר 2022

אני משפשפת את העיניים וקצת לא מאמינה שזאת כבר השנה ה-5   ש"מרוץ תמנע" יוצא לדרך. המירוץ הקהילתי של חבל אילות שמטרתו לעודד א.נשים בכל הגילאים להתחיל לרוץ ולהיכנס לכושר ויחד איתו לאורח חיים בריא.

לפני כחמש שנים, ממש כמו הצל שנדבק אלינו כשעולה האור, כך נדבק אלי התירוץ יחד עם הלרוץ וביני לביני אני קוראת לו השדון. הוא חלק בלתי נפרד ממני. ממש כמו צל .... הופך להיות בלתי נראה לעיתים.

אני נשבעת בחיי. בלילה, כשאני הולכת לישון, השדון לא נכנס איתי למיטה - הוא נעלם. רועי לא מרשה  לו להיכנס אלינו למיטה, אבל באותו לילה שרועי נסע לצפון, אז ...תכננתי תוכניות למחר, נעלתי את החדר שלא יכנס וסגרתי את החלון. הפעלתי מזגן ושעון מעורר והלכתי לישון.

כשהשעון צלצל בחמש וחצי בבוקר, השדון שלי שיושב כרגיל על המיטה, מיהר לכבות את השעון ולכסות את ראשי בשמיכה-

אני מורידה את השמיכה ואומרת לו "מה אתה עושה? אני אמורה לקום.."

השדון מצביע לחלון ואומר "חמש וחצי בבוקר בשביל מה את קמה?"

אני מתיישבת על המיטה וממלמלת  "להתאמן בריצה לקראת מרוץ תמנע."

השדון קופץ בהחלטיות - "תחרויות זה לא בשבילך, עזבי את זה ותחזרי לישון."

אני קמה מהמיטה ומשרכת רגלי למקלחת ומסתכלת בראי -" המירוץ הזה הוא לא תחרות, זה מרוץ קהילתי, אירוע  חברתי שפוגשים בו אנשים מכל החבל..."

השדון מציץ אלי מהראי במבט מעט מופתע "בשביל לפגוש אנשים את צריכה לרוץ? חסרות הזדמנויות אחרות בשעות נורמליות, ארוחת ערב, ארוחת צהריים, ארוחת בוקר..."

אני שוטפת פנים ואומרת לו " זה לא רק זה, זאת הזדמנות בשבילי להיכנס לכושר ולהראות יותר טוב" ועוברת לצחצח שיניים.

השדון מנצל את ההפוגה כדי לנאום - "אוי את עושה לעצמך נזק, ריצה לא טובה לבריאות. את דופקת לעצמך את הברכיים."

עכשיו אני מתרגזת ויורקת לתוך הכיור, "אתה כבר מרגיז שדון! כבר הייתי שם. זוכר? למה אתה לא טורח להזכיר לי שמזיק לי יותר מדי שאני כל היום יושבת ולא עושה כלום בגיל 40? אתה זוכר שלא הצלחתי לעלות לקומה השניה, שלא הצלחתי לרקוד במסיבה ושלא הספקתי לאוטובוס כי לא הצלחתי לרוץ 50 מטר? נמאס לי שדון. נמאס לי לשמוע את התירוצים האלה. בכאבי ברכיים אני יכולה לטפל, תודה! אני לא נכה. אני רק בת 47. האם חסרים אנשים שעושים ספורט בגיל הזה ועושים טוב לעצמם? אל תמשוך אותי למקום הזה. חוץ מזה, אני לא מתחרה ולא מגזימה. אני רצה לאט ובהדרגה ומגיעה לריצה ארוכה במינימום סיכונים לעצמי".

השדון נסוג אל האסלה קצת מבוהל מהאגרסיביות שיצאה ממני ואומר בהחלטיות- "אין ספורט בלי סיכונים!"

אני מנגבת את הפנים ומרגישה בן אדם חדש "אולי אין ספורט בלי סיכונים בכלל. אבל, א. החיים הם לא חברת ביטוח, ב. יש סיכונים גדולים בהרבה בלא לעשות ספורט וג. אני יכולה להפחית את הסיכונים בהרבה."

 

השדון משלב את ידיו "ואיך את מפחיתה סיכונים?"

 "אני מתחילה להתאמן עכשיו, חודשיים לפני מרוץ תמנע, לפי תוכנית אימונים מדורגת של הליכה ריצה. כל שבוע שלוש פעמים.  אני מתאמנת בשבוע הראשון כ 20 דק' -  ריצה דקה ,הליכה שתי דק' לסירוגין. בשבוע השני - שתי דק' ריצה שתי  דק' הליכה במשך חצי שעה לסירוגין. בשבוע השלישי - שלוש דק' ריצה..."

השדון מגחך- "חחח ולזה את קוראת אימון? בשביל זה את קמה? דקה ריצה? ואז שתי דק' הליכה... לאן את מגיעה מתוכנית כזאת איטית אחרי חודשיים?"

אני יוצאת משם לכיוון ארון הבגדים ומוציאה בגדי ספורט מהארון "עם התוכנית ההדרגתית הזאת, אחרי חודשיים אני רצה 5 ק"מ רצוף."

השדון סוגר את דלת הארון אחרי בטריקה ומתיצב בנחישות "לא יכול להיות, את מקשקשת שטויות!"

אני מתלבשת  "זאת כבר שנה חמישית שאני עושה את זה, כל פעם עם קבוצה אחרת. כבר עברתי תהליך שכזה עם עשרות א.נשים. כולם לא מאמינים/ות ולכולם זה קורה".

השדון לא מוותר בקלות וממשיך "שנה חמישית? אז למה את עושה את התוכנית שוב ושוב?"

אני עוברת לנעליים ואומרת לו " כי החיים הם כמו גלים, לפעמים יש הפסקות בגלל מזג אוויר, עבודה, בריאות. אבל מרוץ תמנע הוא סיבה טובה להיכנס לכושר, זה המירוץ הכי יפה שהייתי בו בחיי."

השדון מתפלא "מה? מה עושה אותו כל כך מיוחד?"

אני כבר כמעט מוכנה לריצה ויכולה להזדקף ולענות ש"כי מסלולי הריצה בו הם בנוף המדהים של תמנע, זה ליד הבית שלי וכל ריצה אני גם קצת חיה את השיפור או את החוויה מהשנה הקודמת י, כי בני המשפחה שלי מצטרפים וכל שנה אני רצה במסלול קצת אחר. כשרצתי במסלולים הארוכים של ה 9 ק"מ ושל ה 14, לא רק הנוף היה מדהים, הריצה היתה על "סינגל" אופניים, נכנסתי למדבר ויכולתי לרוץ בו בחוויה שקשה לתאר במילים.

חוץ מזה,  יכולתי לראות את קהילת אילות במיטבה - אנשים מבוגרים בני 60-70 ששמים את הצעירים בכיס הקטן. ילדי יסודי עם ניצוץ בעיניים. זה שכולנו עושים פעילות גופנית יחד בטבע עושה תחושה מדהימה".

השדון רץ אחרי בדרך החוצה "חכי, טוב כבר קמת, אבל זה זמן מתאים לכוס תה של בוקר. אבל למה להתאמן עכשיו? תלכי אחה"צ...."

אני מסתכלת אליו בזלזול " מה, אני לא מכירה אותך? הרי אחה"צ תסביר לי למה קשה ואני עיפה ועדיף לרוץ בבוקר, לא שדון, אני הפסקתי להקשיב לזה " ויצאתי מהבית.

השדון נשאר מאחורי בבית. יצאתי לי לשקט של המדבר, האורות של הבוקר נפלאים. הפעלתי את תוכנית הריצה שלי ו...התחלתי לרוץ. כשאחזור, אהיה מאושרת מהחוויה שרק התחיל היום וכבר עשיתי משהו. השדון יחכה לי כרגיל מפויס עם כוס תה. ואח"כ יעלם. אל חשש, מחר בבוקר ניפגש מחדש.

* התוכנית תורגמה מתכנית אימוני SunRan. זו אמנם תוכנית המותאמת למתחילים/ות, אבל ככל תוכנית אימונים, יש להיוועץ עם רופא המשפחה בנוגע למצבכם הבריאותי ולמידת התאמתכם לתוכנית, לפני התחלתה וכמובן במהלכה אם מתעוררות בעיות ספציפיות.

מרוץ תמנע מופעל ע"י מועצה אזורית חבל אילות, מרכז קהילה, פארק תמנע ובמימון תוכנית ׳אפשרי בריא׳ של משרד הבריאות