השלם שהוא יותר מסך חלקיו "קצה המדבר" גיליון ינואר 2023

ד"ר רינה קדם, מנהלת תחום שיתוף פעולה אזורי בחכ"א, יזמה והובילה את הפרויקט יחד עם רפי ומיכל מאיגוד התעשייה הקיבוצית. על המיזם שקד צוות נרחב שכלל את אייל קפולניק מאילת כמנהל פרויקט, מתמחה ממכון ערבה, שותף ירדני ושותף פלסטיני. בעבודתה במכון ערבה ללימודי הסביבה, במו"פ מדע  וים המלח, עיריית אילת והאוניברסיטה העברית, מקדמת רינה במרץ יוזמות לשיתופי פעולה באזור. בתום השבוע העמוס שוחחתי איתה ועם ארין אל-מאג'לי מירדן, שלי בונה מישראל וע' מחברון שהשתתפו בפרויקט.

 

מה זה האקתון?

"הקינג ((Hacking באנגלית זה למצוא פתרון…) לפרוץ אתגר ו'תון' (Thon) זה מהמילה מרתון. צמד המילים שנוצר משקף  לדוגמא, איך לוקחים את טובי המוחות בזמן מוגבל תחת לחץ, לפתור בעיה מסוימת".

 

איך נולד הרעיון של האקתון פה בחבל אילות?

"כמה שנים אנחנו עוסקים בשיתוף פעולה אזורי וסביבתי עם ירדן, עם פלשתינים וגם קצת עם מצרים ברחבי סיני והרבה זמן אנחנו כבר יודעים ששיתוף פעולה חייב להיות רלוונטי לאוכלוסייה הדרומית... זה לא מספיק לשתף פעולה בנושאים מדעיים סביבתיים או אפילו למען שיתוף הפעולה וקירוב הלבבות, אלא חייב להיות לזה רווח, המשכיות ואיזשהו פן מוחשי לפיתוח הקהילות שלנו באזורים הפריפריאליים האלה" מסבירה רינה.

"אחד החלומות שלנו זה שיהיה האב על הגבול בין עקבה לאילת, עם הכשרות משותפות לירדנים ישראלים ופלסטינים... מתבקש שבגלל הקרבה הפיזית שלנו למצרים ולירדן, נהיה איזשהו בית לשיתופי פעולה, ומצאנו שנתיב טוב לשיתופי פעולה זה החיבור בין סביבה ויזמות כשאנחנו מחפשים משהו שהוא WIN WIN. גם מיטיב עם הקהילות, גם משהו שמיטיב עם המדבר ועם הסביבה הייחודית ושומר עליה וגם משהו שבסופו של דבר תורם לפיתוח כלכלי. זיהינו את ההאקתון כפוטנציאל של פיתוח כלכלי מאוד מתוחכם, שמייצר חיבורים בין גופים וארגונים באזור".

"התחום של שיתוף פעולה אזורי בעיניי הוא חלק מהדי אן איי של החבל... אז באיזשהו מקום האקתון היה הצעד הבא טבעי והמתבקש,  כהזדמנות לחבר את הכל ביחד: כלכלי, סביבתי ויזמי" היא מסבירה בעיניים בורקות.

שלי בונה מישראל, מעצבת תעשייתית וחוקרת במהלך לימודי תואר שני בטכניון, מוסיפה: "לכל אחד מאיתנו יש מומחיות בנושא ספציפי, אז מיומנויות שונות יכולות לעזור לקבוצות האחרות עם הנתונים או הכישורים הייחודיים שלנו".

 

באילו כיוונים נוספים אפשר למנף את שיתופי הפעולה?

"באידיאל שלנו, בהאקתון הבא יהיו אתגרים מהמדינות השכנות עם אתגרים של מצרים וירדן, ואולי בעתיד גם עם מרוקו והאמירויות, כי אנחנו רואים שהמתודה הזו מוצלחת" אומרת רינה. "מה שמיוחד פה זה לקחת בעיה, להוביל אותה לפתרון ולעשות את זה בצורה משותפת. גם בצוותים הרב-תרבותיים וגם בכל מי שנרתם מסביב. זה מודל שבכל רמ"ח אבריו מחייב שיתופי פעולה".

שלי מוסיפה: "אני באמת מאמינה שהשילוב הזה של אנשים ממקומות שונים מאפשר לנו להביא את הרעיונות שלנו ואת הידע שלנו ולמצוא פתרון שניתן להשתמש בו מחר, לא בעתיד".

ארין אל מאג'לי, בוגרת האוניברסיטה ומכון ערבה מירדן, מרחיבה על כך: "מעבר לזה שאנחנו מוצאים מענה לבעיות, אנחנו עושים ניתוח עלויות לכל פתרון כדי להחליט מה יותר אפשרי ליישום... אני מקווה לזכות מחר, לא רק בגלל שאני רוצה לנצח, אלא בגלל שאני רוצה לראות שמה שעשיתי עם הצוות שלי מיושם... זה מה שבאמת באמת חשוב לנו".

אמנם מדובר על סוג של תחרות, אבל לדברי רינה, הזכייה היא רק עניין סמלי. מתוך הרצון לייצר המשכיות, כל המשתתפים קיבלו פרס שיאפשר המשך עבודה על המיזמים. בתום השבוע, הפרויקט של רפת יהל - מערכת קירור לרפת, נבחר לקבל גם פרס כספי וחבילת Mentorship מגוגל, שנחשבת לאחת החבילות המובילות לסטארט אפים ואקסלרטורים.

 

תוכלי להרחיב בכמה מילים על החיבור עם אילת?

"יש לנו סוג של ועדת היגוי משותפת לאילת ואילות בנושא שיתוף פעולה סביבתי... אז כשקיבלנו את הקול קורא הזה מהמשרד לשיתוף פעולה אזורי, החלטנו להגיש דברים במשותף או בסנכרון... הזמנו את היחידה הסביבתית בעיריית אילת להציג אתגר, אז גם דרך זה נוצר שיתוף פעולה" אומרת רינה.

 

איזה תגובות קיבלתם מהמדינות המעורבות?

"במרוקו יש רצון ועניין להמשיך ולעשות שם האקתון, כנ"ל באמירויות... מבחינת הרשות הפלסטינית וירדן, מדובר על אינדיבידואלים ופחות על ארגונים. אבל יש מחשבות על שיתוף פעולה יותר נרחב עם הירדנים ועם הפלסטינים... כולם מבינים שלאור שינויי האקלים, חייבים לעבוד ביחד. אחד המסרים שלי זה שאין לנו את הפריבילגיה של להיות בעד ונגד תעשייה או בעד ונגד פיתוח וההאקתון מוביל צורת חשיבה של גם וגם".

 

למה את מתכוונת?

"שינויי האקלים והאיומים הם כל כך מוחשיים, והתעשייה והפיתוח לא הולכים להיעלם. התעשייה יכולה לחשוף את החולשות, את הקשיים ואת הכשלים בתהליכי הייצור שלה שהם לא סביבתיים ולא לפחד שיבקרו אותה, אלא להגיד 'וואלה בזה אנחנו לא ממש טובים, אנחנו נשמח לעזרה לשפר את הביצוע הזה ולהפוך אותו ליותר סביבתי, לנצל את המים בצורה יותר סביבתית, לעשות שימוש חוזר בחומרים האלה. לנטרל את המזהמים האלה'. זה דורש שינוי פרדיגמה של ה Mind set  שלנו שאין פה טובים ורעים, סביבתי או לא סביבתי... מבחינתי, זה אחד המסרים של ההאקתון ושל העבודה שלי בחבל 'בוא נלך ביחד ונשתדל לשנות את השיח מ'בעד ונגד' למצוא שיטות לעבוד ביחד ולהאמין שכולם רוצים את הטובה גם של הסביבה וגם של הקהילות וגם של הפיתוח הכלכלי'".

 

איך עבר השבוע הזה? אילו תחושות עלו?

"זה היה שבוע מאוד לחוץ. בעיקר כי זה מפעל לוגיסטי מאוד מאוד מורכב, כי אנחנו עובדים עם כמה קהלי יעד: המשתתפים, בעלי האתגרים, המנטורים, השופטים... הפרספקטיבה חוצת גבולות מביאה איתה אתגרים מטורפים שאנחנו כל השבוע התמודדנו איתם" אומרת רינה בחיוך.

"השבוע הזה הרגיש מצד אחד כמו חגיגת חיים של כולם ביחד" היא מוסיפה בהתרגשות. "ביום הראשון, כשכולם הגיעו, הייתה ממש התרגשות ודמעות בעיניים שזה לא ייאמן שזה קורה כי עבדנו על זה חודשים רבים והייתה התרגשות כל הזמן של עשייה והיכרות עם האזור. עשינו סיור בתעשייה הקיבוצית, באילת במכון הבין-אוניברסיטאי, במכון ערבה הייתה הופעה משותפת עם סטודנטים מהמכון. היה שבוע מאוד עמוס ובתוכו היה ניכר שנרקם פה משהו מאוד ייחודי".

ע' מחברון מספר שהנושאים הפוליטיים לא נעדרו מהשיח: "הסכמנו שאנחנו לא צריכים להסכים אחד עם השני ומצאנו את עצמנו מתווכחים ודנים בנושאים הפוליטיים אבל זה לא הפריע לנו לעבוד ביחד. זה כלי טוב שלמדתי מאז שהגעתי לישראל".

 

אתם חושבים שפרויקטים מהסוג הזה או שנושא שינויי האקלים ונושאי הסביבה בכלל יכולים להיות פלטפורמה לשיתופי פעולה בין חברות שמצויות בקונפליקט כמו ישראל והפלסטינים למשל?

"אני חושבת שזו שאלת השאלות" אומרת רינה. "הרבה פעמים שואלים אותי 'מה, הנושאים הסביבתיים ושינויי אקלים זה מספיק וחשוב וחיוני לשיתופי פעולה בפני עצמו?' בעיניי זה מורכב ואני חושבת שזה לא מספיק. חייב להיות תמריץ כלכלי... ירדן חתמה על הסכם השלום עם ישראל משתי סיבות עיקריות: היא קיוותה שזה יביא לסיום הסכסוך הישראלי פלסטיני ושזה יביא לשגשוג כלכלי. שני הדברים לא קרו ובאחד הסקרים הפומביים שנערכו בירדן בשנתיים האחרונות מעל 90% מהאוכלוסייה קרא לבטל את הסכם השלום עם ישראל".

"מערכת היחסים עם ירדן מוזנחת גם ברמה הכלכלית וגם ברמה הפוליטית. היו הבטחות מאוד יפות ומרשימות בהסכם השלום, עם המון רצון טוב ורובן לא מתקיימות. אז המצב הוא של שלום קר מאוד וחשוב כל הזמן לייצר דברים מוחשיים קונקרטיים לפיתוח הדדי של האזורים ואנחנו בעמדת מפתח... לשאלתך האם שינויי האקלים מספיקים, אז מאד תלוי למי. לקהילה המדעית סביבתית כן, אבל כמה וכמה קולגות ירדנים אמרו לי בשנה האחרונה 'אני לא בא לכנס בישראל עד שיהיה פתרון פוליטי'..."

"אנחנו לא מכירים את המורכבויות היום יומיות של הקהילות שם (ירדן והרשות הפלסטינית) אז קל לנו להגיד 'בוא נפריד סביבה ופוליטיקה'. אבל בפועל, לאנשים יש חסמים יומיומיים ואנחנו לא בנעליים שלהם ולא יכולים לשפוט אותם. יש מדענים ואנשי סביבה שיגידו 'נשתף פעולה על אף המורכבות' ויש כאלו שיגידו 'בשום פנים ואופן לא'. הסביבה לא יכולה לחכות, הפוליטיקה והמצוקות של האנשים לא יכולים לחכות אז גם פה, הגישה שלי שצריך לעשות הכל במקביל".

"מרוואן מחול משורר מעזה מסביר על המורכבות של הציפייה הישראלית להפריד בין פוליטיקה ועבודה משותפת: "על מנת לכתוב שירה שאיננה פוליטית/אני חייב להאזין לציוץ הציפורים./על מנת שאוכל להאזין לציוץ הציפורים,/על מטוסי הקרב לידום."

ע' מחברון דווקא מגלה אופטימיות זהירה: "... אנחנו יכולים לעבוד יחד פלסטינים, ישראלים וירדנים בכל נושאי הסביבה כנקודת מפתח לשלום, כי אנחנו חולקים מים, אקלים, משאבי טבע, אדמה. אז אם אנחנו יושבים ליד  השולחן ודנים בבעיות כמו המחסור במים, למה לא לדבר על עוד נושאים ולשים אותם על השולחן ופשוט לנסות למצוא פתרונות? אולי לא עכשיו, אבל זו הרמה המינימלית של תקשורת בין שני הצדדים שאולי תוביל אותנו לרמה אחרת של השגת שלום באזור הזה... הדרך הטובה ביותר לאהוב את הסביבה היא לא להתחשב בסכסוך, כדי להציל את הסביבה".

 

מי סייע להוציא לפועל את הפרויקט המורכב הזה?

"קודם כל המשרד לשיתוף פעולה אזורי, שאפשר את הקיום של ההאקתון בתמיכה כלכלית נדיבה. אני רוצה להגיד תודה ענקית לצוות שעבד איתנו: רפי, מיכל, סולימאן, אייל, ננה ועדנאן ג'אבר השותף הפלסטיני שלנו, בוגר מכון ערבה בוגר ה Tech2Peace ובוגר איזה חמישים האקתונים. הייתה לנו עבודת צוות שמשקפת את רוח ההאקתון של שיתוף פעולה ופתרון בעיות והליכה משותפת. תודה לעיריית אילת, למועצה האזורית חבל אילות, לחברה הכלכלית שנתנו לנו להוביל מהלך כזה. מודה על השותפות העמוקה עם איגוד התעשייה הקיבוצית שיחד איתם הובלנו את ההאקתון. לשותפים שלנו בירדן חברת I Green, למכון ערבה ללימודי סביבה, מרכז מו"פ מדע וים המלח, אקופיס מזרח תיכון שהיו שותפים ותמכו, לארגון הישראלי פלסטיני Tech2Peace  שתומך בשיתופי פעולה בתחום ההייטק, למכון הבין-אוניברסיטאי שאירח אותנו וגם היה שותף, מרכז פרס לשלום שנתנו את הפרסים הנדיבים, DANA Global מהאמירויות על הפרס, הליווי והתמיכה".

 

האתגרים והפתרונות

 

רפת יהל - הקבוצה Cool Cow הציעה מערכת לקירור הפרות ברפת, שמשולבת עם אלגוריתם וניזונה ממערכת שמודדת את מצבה של כל פרה. הקבוצה זכתה ב 2500 $ ובתמיכת גוגל ותכנית סטארט אפים לפיתוח בר קיימא אשר יתמכו בהם לפעול ולפתח את הרעיון.

 

מחלבת יטבתה - הקבוצה הציעה פתרון לחסכון  במים שהוזרמו עד כה  למט"ש (מערכת לטיהור שפכים) האזורי. המענה מטפל באיכות המים והופך אותם למים מזוקקים הניתנים לשימוש חוזר. הקבוצה זכתה בשולחן עגול עם משקיעים ומנטורים, לקידום הפרויקט. מתנת מרכז פרס לשלום.

 

אנרגיה מתחדשת אילת אילות - הקבוצה פיתחה מודל לחקלאים מדבריים למערכת משולבת פאנלים סולארים שנעים על מסילה בשעות היום ולא מצלים על הגידולים, ובנוסף, מייצרים מיקרו אקלים לח וקריר התומך בגידול של צמחיה מגוונת. הקבוצה זכתה בשולחן עגול עם משקיעים ומנטורים, לקידום הפרויקט, מתנת מרכז פרס לשלום.

 

חברת האצות סיקורה - אתגר שקילת האצות, ללא הוצאתן מהמים.  הקבוצה יצרה פתרון המבוסס על חוקי ארכימדס, לכמות מים יוצאת וכמות מים נכנסת עם חיישני אור, צילום ועוד. הקבוצה זכתה בתמיכה של האקסלרטור- DANA, בהם יפגשו המשתתפים עם מנטורים ויקבלו יעוץ.

 

ערדג - בנו מודל למערכת משולבת של דגי מאכל ועצי מאכל המותאמת לתנאי המדבר ולצריכת המים השונה. זכו בחביב הקהל ובשולחן עגול של מנטורים ומשקיעים.

 

היחידה הסביבתית אילת-אילות - הקבוצה חקרה וסקרה את האפשרויות השונות להתמודדות עם מינים פולשים. הציגה גם את ההשפעה הכלכלית של המין הפולש והם יקבלו תמיכה למען פיתוח הרעיון בהמשך.