להזכירכם! "קצה המדבר" גיליון ינואר 2023

עשר שנים כמזכיר קיבוץ יהל (תקופת הכהונה הארוכה ביותר למזכיר בחבל אילות), אמנון שמעוני מסיים את תפקידו ומעביר את השרביט לשושי אורון. ישבתי עם שניהם לשיחה מלב אל לב על פרדות והתחלות חדשות.כתב: זיו אברמוביץ | צילום: אמנון: זיו אברמוביץ, שושי: אלבום משפחתי


איך מסכמים תקופה של כמעט עשר שנים בתפקיד מזכיר קיבוץ?

"זה היה אתגר  מאוד גדול... וחוויה טובה. נכנסתי לתפקיד לפני עשר שנים כשהקיבוץ היה במשבר,  עם כמות קטנה של חברים (42) וחשבתי, איך מתחילים ואיך עושים? סימנתי מטרות ועם קבוצת החברים  שהייתה, הבנו שאנחנו צריכים לפעול יחד, ועל מנת שנוכל לפעול במשותף. ידענו שהעוגן המרכזי זה יצירת אמון בין החברים לבעלי התפקידים. השתדלנו לנהוג בשקיפות והגינות וכך נבנה האמון, שהוביל ליצירת מוטיבציה גדולה ויכולנו לפעול  כולנו ביחד להשגת המטרות. הבנו קודם כל שאנחנו חייבים לגדול ועל מנת להצליח בכך,ל הבנו שאנחנו חייבים לפתח את מערכות החינוך והתרבות ובכך לחזק את איכות החיים, שתוביל לבניית חיי קהילה משותפים וטובים. בנוסף, רצינו בצד המשקי לבסס את הקיבוץ כלכלית והבנו ששני הדברים האלו  יכולים להוביל לגידול. אבל השאלה שנשאלה היא, איך אנחנו רוצים לגדול? עשינו מספר טעויות בנושא ההרחבה והבנו תוך כדי התקדמות, שריבוי סטטוסים מיצר מתחים מיותרים  וביצענו התאמות.

 היום ניתן לראות  ולהרגיש  את כמות המשפחות הטובות שהגיעו אלינו ונקלטו בשנים האחרונות והבינו את רוח המקום והצטרפו לעשיה.  במהלך 10 השנים קלטנו הרבה משפחות צעירות וטובות והם אלה שהפכו לאבן שואבת למשפחות צעירות נוספות עם ילדים, שמפיחות רוח טובה, אוירה טובה, נרתמות למשימות, לוקחות אחריות ביחד עם הוותיקים וממשיכים במלאכת חיזוק בנית חיי קהילה משותפים. יש חיבור טוב ומכבד בין המשפחות הצעירות לוותיקות. היום אנחנו קיבוץ עם מעל 110 ילדים שממלאים את שבילי הקיבוץ בשמחה, וזאת לאחר שידענו מה זה להתהלך בשבילים ריקים. מי היה מאמין. והיום יש לנו רשימת המתנה של משפחות המעוניינות להגיע."

 

האם אתה זוכר את נקודת המפנה בה דברים התחילו להסתדר בקיבוץ?

"מהרגע שנכנסתי לתפקיד, הסתכלתי לטווח הרחוק. עבדתי עם סבלנות רבה, מתוך הבנה שמדובר בתהליכים ארוכים. אבל מה שהיה חשוב, זו ההתמסרות של מרבית החברים לטובת העניין.  זכיתי לשיתוף פעולה מאוד גדול ואני חושב שזה מקור ההצלחה של כולנו. החברים נרתמו בחפץ לב לאייש ועדות ותפקידים ויצרו את המציאות החברתית שאנו חיים בה היום. חשוב  להדגיש  שבעלי התפקידים (מרכז משק, גזבר ומזכיר) ראו עין בעין את המשק ואת הקהילה, הבנו ביחד שהמשק והקהילה אחד הם! ורמת שיתוף הפעולה בינינו הייתה אחד מעוגני ההצלחה החשובים."

 

אז מה התוכניות  לעתיד?

"עכשיו אני הולך לעבוד בסיוע לקידום פרויקטים  ולעבוד צמוד למרכז המשק. יש על השולחן אתגרים  גדולים, בתחום התיירות, איחוד רפתות והאנרגיה. בנוסף, גם טיפול בסטטוטוריקה ועבודה מול מוסדות, שהופכת מיום ליום להיות עבודה קשה ובירוקרטית., היחס של רבים מהמוסדות הפך להרבה פחות ידידותי (בלשון המעטה) להתיישבות."

 

בכל זאת, איך אתה מסכם את התקופה אחרי מסיבת הסיום המפרגנת והמרגשת שערכו לך?

"לסיכום, אני מרגיש שבמבחן התוצאה עמדנו. אני מרגיש שסיימתי את התפקיד בקשר אנושי טוב וחם ולכן אני מרגיש שאני מסיים בתחושת הצלחה ושמחה."

 

מה עם חופשות, נסיעות, טיסות?

"יהיה לי יותר פנאי, ואני מאמין שאני אקצה הרבה יותר זמן לחופשות וטיולים."

 

לא בא לך לצאת לפנסיה?

"לא. ממש לא בא לי פנסיה. אני עדיין צעיר והתפקיד החדש הוא תפקיד משימתי שמתאים לכישורים והניסיון שלי, ואני נכנס אליו ברגל ימין."

-

מה אתה מאחל לעצמך בהמשך הדרך?

"את כל הטוב שבעולם."

זהו?

"כן". אמנון אומר בחיוך מאוזן לאוזן.

 

אחרי פרידה כזאת, זה הזמן להכיר את מזכירת קיבוץ יהל החדשה, שושי אורון.

 

אז איך הגעת עד הלום, מבחינה מקצועית?

"ידעתי תמיד שאעסוק בתחומי החינוך, החל משנותיי כמדריכה ורשג״דית בתנועת הצופים. במסגרת הקריירה בבגרותי הייתי מורה, ומילאתי תפקידים ניהוליים בכירים בתחומי החינוך והקהילה.

בנוסף, בכובע הייעוץ הארגוני, אני מלווה מנכ"לים כמנטורית וארגונים עסקיים וחינוכיים כאחד, למימוש מטרותיהם.

לפני כארבע עשרה שנים אודי גת פנה אלי והציע לי לנהל את אגף החינוך ואת המתנ"ס (היום מרכז קהילה).  עשר שנים ניהלתי את אגף החינוך ואת המתנ"ס כאן בחבל.

כאמור, לפני ארבע עשרה שנים הגענו ליהל ומצאנו קהילה מאוד מחבקת שנתנה לנו מקום בקהילה.  יחד עם זאת, היא גם נתנה לנו חופש ואוויר ואת המקום שלנו להיות מי שאנחנו בחיינו הפרטיים. במהלך השנים האחרונות, ברור היה לי שאני רוצה, לתרום את חלקי לבית (קיבוץ) ולעשות לביתי – לביתנו. כשאמנון הודיע על סיום תפקידו,  היה לי ברור שאני רוצה להגיש את מועמדותי. לפני שנכנסתי לתפקיד, שימשתי גם כיושבת ראש ועדת חינוך, ורכזת הקליטה וצמיחה דמוגרפית בקיבוץ, וחברה בהנהלה החברתית."

 

מה בעצם הלב של תפקיד מזכיר הקיבוץ?

"העיקרון המנחה הראשון בתפקיד הזה, או בכול תפקיד ציבורי אחר, זה עבודה עם אנשים והאדם הוא מעל כל עיקרון אחר. זה נכון שיש משהו גדול יותר מכולנו וזה הקיבוץ, אבל האדם הוא המטרה, כל השאר היא הדרך.

לתוך זה יוצקים תכנים חברתיים, קהילתיים, ניהוליים, בתחומי הפרט, הקהילה, מרחבים פיזיים, טיפול בקהילת החברים, תושבים, ניהול תקציבי ועוד ועוד...."

 

ואיך נבחרת לתפקיד?

"נבחרתי על ידי האסיפה בחודש מאי, ביצוע תהליך של חפיפה ארוך מעמיק ומאפשר שנמשך שבעה חודשים ואני חושבת שזו מתנה.

מחד,  להמשיך בצורה תהליכית את העבודה של המזכיר הקודם ובד בבד ללמוד ולרדת לפרטים הקטנים, לרבדים הגלויים וגם הסמויים.

הדבר היפה עם כניסתי לתפקיד היה סוג של סגירת מעגל. כי אמנון ועופרה היו המשפחה המאמצת שלנו כשהגענו לקיבוץ."

 

האם יש תהליך מקדים לבחירת מזכיר קיבוץ?

"היופי בקיבוץ שלנו, שעומד בקנה אחד עם ה״אני מאמין״ שלי זה שהקהילה שואפת למנהיגות מקומית שבעלי התפקידים יגיעו מתוך הבית. יש לנו הנהלה חברתית שמתפקדת כוועדת מינויים. ההנהלה החברתית היא בעצם הדירקטוריון  הקהילתי של הקיבוץ. כשמתפרסם מכרז, מוקמת ועדת איתור שמורכבת בחלקה מנציגים מההנהלה החברתית ומנציגי ציבור. כל אחד רשאי להגיש מועמדות ולאחר מכן הוועדה מפרסמת את המועמדים שהיא רואה בהם מתאימים. המועמדים מובאים לאסיפת החברים להצבעה סופית."

 

מה את מתכננת לעתיד?

"אני דוגלת בשלושת השינים (שש"ש): שימור, שיפור ושינוי. אני חושבת שכל בעל תפקיד חשוב שילך בתוואי הזה ובעיקר יתקדם בתהליכים אבולוציוניים ולא ברבולוציות. אחד התהליכים המאוד גדולים שהתחלנו הם תהליכי הקליטה. היום אנחנו אחד הקיבוצים הכי מבוקשים לקליטה באזור וחשוב לומר אפילו ללא קמפיינים. הדבר מעיד על המקום האיכותי שבו הקהילה שלנו מיצבה את עצמה. בשלוש השנים האחרונות, נקלטו שלושים ואחד חברים חדשים, שמתוכם שלושה עשר בנים חוזרים. זהו פרי העמל של אנשים רבים שלקחו ולוקחים חלק לאורך הדרך, והיד עוד נטויה.

דגש נוסף הוא מערכת הגיל הרך והחינוך החברתי שלנו. מיצוב כוח אדם מקצועי ויציב ,הכשרה, מעטפת מקצועית קבועה... המערכת גדלה בשלוש השנים האחרונות מ-30 ילדים למעל 100 (מלידה עד י"ב). אני מאמינה כמובן שהמערכת עוד תגדל ותצמח באמצעות כוחות טובים ומקצועיים.

האתגר השלישי הוא לבנות ולבסס קהילה רב דורית. זו משימה גדולה, לאפשר לאנשי הגיל השלישי להמשיך ולקחת כאן חלק משמעותי וליצור חברה שמדברת שפה אחת, בעלת חוסן הנותנת מקום ייחודי ומשמעות לכל מי שנמצא בקהילה.

כמובן, שמעבר לשלושת האתגרים הללו, ישנם גם התשתיות, שיפוץ מרחבים פיזיים-קהילתיים ועוד מיליון משימות  ונושאים שנקדם יחד, כבעלי תפקידים במשק, בקהילה, וכמובן בעזרת חברי הקהילה שלנו, שלוקחים חלק בועדות השונות, מתנדבים למשימות שמקדמות ומחזקות את החוסן הקהילתי שלנו.

הקיבוץ הוא הבית שלנו ועל כולנו האחריות למיטביות של חיינו כאן ביהל."

 

מה את מאחלת לעצמך בתפקיד?

"לקום כל בוקר עם חיוך ותחושת שליחות ואהבה בלב- זה הבסיס שלי להצלחה." 

 


תגובות

תגובתך התקבלה בהצלחה!