ד'ר חנן גינת ואודי גת על נושא המחצבה ברחם והשטחים בעברונה "קצה המדבר" גיליון מרץ 2023

פיתוח לצד שימור בעברונה וניסיון לעצור הקמת מחצבה ברחם חנן גינת

 

 

מטרת המאמר הזה להציג את הנתונים הנכונים והרלוונטיים שקשורים במרחב עברונה וכן להתייחס לסוגיית המחצבה המתוכננת בנחל הרחם.

 

עברונה – עושים סדר בבלאגן

שמורת עברונה, שגודלה כ-10,000 דונם מצויה באזור שמדרום לנמל התעופה רמון ומצפון לאילת. השמורה כוללת מרחב פתוח של מלחת עברונה ואתרים ייחודיים כגון דקלי הדום ומערכת של בארות שרשרת.

השמורה הוכרזה בשנות ה-90 ובשנת 2005 נקבע שלצידה יהיו גם שטחים חקלאיים. בשנת 2015 נחתם הסכם בין משרד החקלאות, רשות הטבע והגנים והמועצה האזורית, שבו נקבע שטח לחקלאות שגודלו כ-1,920 דונם, אשר ממוקם ממזרח לכביש הערבה ומדרום למרבית השמורה – זהו שטח 6 המכונה "עברונה מזרח". שטח זה הוקצה לקיבוץ אילות במסגרת התוכנית החקלאית האזורית שגובשה בשנים האחרונות במטרה להגדיר שטחים לטובת פיתוח חקלאי ולהרחיב את פרנסתם של קיבוצי החבל. עלות פיתוח השטח (כ-1,000 דונם) לטובת חקלאות מוערכת ב-4 מיליון שקלים. ההחלטה רואה את חשיבות הפרנסה של קיבוץ אילות, במיוחד לנוכח העובדה שעיקר השטח החקלאי הנוכחי של הקיבוץ נמצא בשטח העיר אילת ועתידו אינו מובטח.

רשות הטבע והגנים פנתה לאחרונה למועצה בבקשה לקבל את השטח כולו לטובת הרחבת שמורת עברונה. לטענתם, הסיבה לבקשה היא אירוע דליפת הנפט בשנת 2014, שהתוצאה העיקרית שלו היא קושי בנביטה והתחדשות של צומח באזורים שנפגעו מזרימת הנפט. ברשות הטבע והגנים חוששים שפיתוח חקלאי עלול לגרום בעיקר לפגיעה באיזון של בעלי החיים בסביבת השמורה.

בשנת 2019 החליטה הממשלה (החלטה 4662) להקים פארק תעשיות מן הים, חקלאות ימית וביוטכנולוגיה ימית. ההחלטה מנחה את משרד החקלאות ופיתוח הכפר ואת מנהל אזורי תעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה לבחון ולקדם שינוי בתב"ע מס' 180/02/12 ("עין עברונה"), מערבית לכביש 90, מייעוד חקלאות לעירוב שימושים של תעשייה וחקלאות - כך שתאפשר הקמת מפעלי תעשייה בשטח של 100 דונם לפחות. בהמשך להחלטה זו, נקבע שיהיה פיתוח של חקלאות ימית על שטח של 1,000 דונם (שטח 5 המכונה עברונה מערב) - ועל חלק מהשטח יוקם אזור תעשייה שישמש את החקלאות הימית. הכנת התב"ע לשטח זה באחריות משרד הכלכלה ולשם כך הקציבה החלטת הממשלה סכום של 4 מיליון שקלים -20 מיליון שקלים נוספים לפיתוח ראשוני. 1,000 דונם נוספים ייועדו לפיתוח חקלאות לארבעה קיבוצים.

ממערב לשטח זה ממוקם שטח פתוח נוסף שגודלו כ-2,800 דונם. נקבע שהשטח מסומן לשימור במצבו הטבעי או לעיבוד חקלאי. בשיחות רבות שהתקיימו במהלך השבועות האחרונים, נבחנה הצעה לפתח חקלאות בשטח זה. בבדיקות ראשוניות שנעשו נמצא שפיתוח חקלאי בשטח זה (שטח 4) יקר מאוד ועלותו מוערכת בכ-17 מיליון שקלים ל-1,000 דונם - וזאת בגלל שיפוע גדול יחסית של 2.5%, עירוץ משמעותי ואופי האבניות בשטח. משרד האנרגיה פוסל בשלב הזה לחלוטין אפשרות של דיגום בשטח זה.

אנחנו רואים חשיבות רבה בפיתוח נכון ומתאים של השטחים במרחב עברונה, כך שלצד שמירה על השמורה ועל ערכי הטבע – נמשיך לפתח את החקלאות בחבל אילות.

 

מחצבה בנחל רחם – לא הרמנו ידיים!

בשנת 2002, עוד לפני הקמת היישוב באר אורה ונמל התעופה רמון ושבע שנים לפני חקיקת חוק אוויר נקי, אושרה תב"ע למחצבה בנחל רחם. בשנת 2019 פרסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מכרז להפעלת המחצבה, שבחלקה הדרומי תהיה מרוחקת כ-1,200 מטרים בלבד מהבתים הצפוניים של היישוב. המועצה וגם ועד הישוב באר אורה מתנגדים נחרצות להקמת המחצבה. במהלך שלוש וחצי שנים אנו במועצה נאבקים מאבק עיקש נגד ההקמה - ולשמחתנו המכרז הוקפא. עם זאת, הוא עדיין לא בוטל.

במסגרת החיפושים הקדחתניים אחר חלופה למחצבה בנחל הרחם, עלתה הצעה לאפשר ניצול השטח בעברונה לטובת כריית חלוקים כתחליף למחצבה – וזאת לפני פיתוח השטח לחקלאות. בשיח שהתקיים בשבועות האחרונים גילינו לצערנו שמשרד האנרגיה ורשות מקרקעי ישראל אינם מוכנים לקדם את ההצעה של כרייה לפני פיתוח בשטח 5 ואולי גם בשטח 4 כתחליף אפשרי למחצבת הרחם.

 

לא הרמנו ידיים במאבק! מוטלת עלינו המשימה להמשיך ולבחון אפשרויות אחרות של כרייה וחציבה באזור אילת שיחליפו את התוכנית להקים מחצבה בנחל רחם. האתגר שלנו הוא לשכנע את הדרגים המקצועיים הרלוונטיים של המדינה ברעיונות אלו, גם בסיוע פוליטי. בריאותם של תושבי באר אורה ותושבינו כולם בראש סדר העדיפויות שלנו – ונמשיך לעשות כל שיידרש כדי לעצור את התוכנית. 

 

 

                                             מאמר דעה מיוחד של אודי גת, ראש המועצה לשעבר (1999-2016):

 

                                   עברונה – מחצבה ברחם - באר אורה – אילות                                                                                                          

 

הקדמה קצרה: 

הדיון כולו הוא על תב"ע מס' 180/02/12 באזור עברונה ש- אושרה סופית ב 2015.

(תב"ע = תוכנית בניין עיר , שממנה ניתן להוציא, בדר"כ בהליך זריז ומקומי, היתרי בנייה). 

 

בעבר הרחוק מאד, תוכנן באזור עברונה שדה תעופה. בתוכניות המתאר הארציות היה רשום יעד כזה ואפילו שורטט סימבול תכנוני שאיפשר הקמה שכזאת. בעקבות מאבק מוצלח (לשמחתנו), של תושבי אילת והמועצה, יחד עם גופים ירוקים שונים – הוחלט שלא להקים בעברונה שדה תעופה. נעשתה בדיקת חלופות שהובילה בסופו של דבר למיקום הנוכחי של שדה תעופה רמון. בדיונים בין רט"ג (בעיקר בני שלמון – האקולוג הראשי של המרחב לשעבר), מועצה ועוד - הוחלט לקדם במשותף, תב"ע על שטח עברונה (שהתפנה בינתיים מסימבולים של שדה תעופה). אחרי עבודה והתנהלות רבת שנים, אושרה התב"ע הנ"ל בשנת 2015 !!!

 

עוד משנת 2000 וכחלק מתוכנית "אקוואריה" (אזור אטרקציות גדול על שטחי קבוץ אילות ומדרום למעבר הגבול רבין), שבסופו של דבר לא יצאה לפועל, הוגדר השטח ממזרח לכביש הערבה באזור עברונה (היום קוראים לו מגרש 6 בתב"ע), כשטח המיועד לקבוץ אילות לנטיעת תמרים. אז דובר על נטיעת תמרים  "במקום" מה שיעקר והיה ותוכנית "אקוואריה" תצא לפועל ותתממש (מה שכאמור לא קרה).

 

קבוץ אילות הוא הקיבוץ היחידי בערבה שלא מימש מול רמ"י את המשבצת החקלאית שמגיעה לו חוקית. זאת לפי מספר הנחלות המאושר של הקבוץ * 40 דונם לנחלה. (על אחת כמה וכמה אם תתממש ההחלטה הקיימת כבר, על הגדלת נחלה מ 40 ל 80 דונם). 

המשבצת שסומנה לקבוץ אילות להגדלת שטחה החקלאי היא זאת שנקראת היום 'מגרש מס' 6'. כאמור, עוד שנים רבות לפני הפוליגונים החקלאיים (למגרשים חקלאיים עתידיים לקיבוצים), ששורטטו ואושרו במוסדות המועצה ומשרד החקלאות. 

 

אסון הנפט בכניסה לבאר אורה בדצמבר 2014 וזרימתו לכיוון ובשמורת עברונה - אינם קשורים כלל וכלל לרצון של רט"ג "לשים יד" על עוד פיסת קרקע "שלא שלהם". הקשר היחידי לאסון הנפט, הינו הקשר הפוליטי והארגוני של מנכ"ל הרשות דאז, חברי הטוב שאול גולדשטיין, לכותבי ומנסחי החלטת הממשלה לגבי האסון. בהחלטה נכתבה שורה על בחינת האפשרות להרחבת השמורה. זהו! יש לזכור, שאישור סופי של התב"ע כאמור ב 2015, היה כחצי שנה אחרי אסון הנפט. לצערי, רט"ג, התמחתה בשנים הלא מעטות האחרונות, בחתימה של ממש על הסכמות, אבל ...קצת אחרי. להשתמש בהסכמות אלו (שנעשו אחרי דיון, הורדת ידיים ופשרות), כנקודת מוצא לדרישה הבאה. כך (לצערי הרב) נעשה גם בססגון וכך גם עכשיו בעברונה. בכדי להסביר ולהדגיש את הסעיף הנ"ל, אציין כי במסגרת הפשרה שנעשתה עם רט"ג, הועברו כ- 11,000 דונם  שהיו ביעוד חקלאי באזור עברונה, והפכו לשמורת טבע!!! אני אישית שמח מאד שכך קרה. 

 

ואחרון אחרון חביב - אסור בשום פנים ואופן, לאפשר לתוכנית החציבה בנחל רחם לצאת לפועל! אסור בגלל הפגיעה בסביבה, אסור בגלל הישוב באר אורה ואסור בגלל הקירבה וההשפעה על שדה התעופה רמון. פשוט אסור שהתוכנית תצא לפועל !!!!!! . 

 

לדעתי הפתרון לכל הבלאגן הנ"ל ברור. ומניסיוני - זה אפשרי:

 

       1. מגרש 3 - יישאר שמורת טבע.

       2. מגרש 6 - יישאר לחקלאות. לקבוץ אילות או קבוץ אחר ע"פ החלטת המועצה ומשרד החקלאות (ורמ"י).

       3. מגרש 5 - יישאר מיועד לחקלאות וחקלאות ימית ולפחות חלקו יתוכנן לפארק חקלאות ימית. זה יעשה ע"י 

                         משרד הכלכלה בשיתוף משרד החקלאות (ע"פ החלטת ממשלה מ 8/2019 והחלטת ממשלה מ

                         5/2022 הכוללים תקציבים לתכנון עצמו ולפיתוח שאחריו).

       4. מגרש 4 - מיועד לכלל שימושים שיוחלטו בעתיד. כולל שמורת טבע / שמורת נוף וכו'... מה שיוחלט –

                         מקובל! יש לזכור שמגרש 4 הינו בשיפוע, אינו חולי או חרסיתי (משופע באגרגטים), וכבר לפני 

                         יותר מעשור, נמצא שאינו מתאים לחקלאות רגילה.

 

אבל...  וממש חשוב....ללא קשר ליעודים הנ"ל ....

 

       5. מגרשי 4+5 (ללא קשר למתי ואיך ימומשו) – ממגרשים אלו ניתן להפיק אגרגטים, שהיום מכסים את 

           שכבת הקרקע העליונה. אגרגטים אלו יהוו את התחליף למחצבת הרחם (בהתארגנות נכונה שבין 

           המועצה ורמ"י). 

       6. יש להסביר" לרט"ג וגופים ירוקים אחרים שיש לבחור בין 2 החלופות שלהלן בלבד לטובת מחצבה

           (שעליה בשלב זה רמ"י אינו מוכן לוותר): 

                 חלופה א' - מחצבה וכריה בנחל רחם.

                 חלופה ב' - ההצעה בסעיף 5 הנ"ל - כלומר ביטול המחצבה ברחם וכריית האגרגטים משטחי 4 +5.

 

           להבנתי הם יבחרו בחלופה ב' - כי היא להבדיל מחלופה א', מיטיבה בהרבה לסביבה ולתפיסת השימור, 

           מקטינה את הפגיעה במשאבי טבע ומנצלת בצורה מיטבית את הקרקע. להבדיל מחלופה א'.