למי אכפת מהחצר האחורית?

"תודה לאל שבני האדם אינם יכולים לזרוק פסולת לאוויר כמו שהם עושים על הקרקע" אמר הפילוסוף הנרי דיויד תורו - אי שם במאה ה19. כ-150 שנה אחרי, לצערנו איננו יכולים להתנחם בכך - כולנו יודעים שהפסולת לא נשארת בקרקע. טל הולצמן


מקור הפרנסה המרכזי בחבל אילות הוא חקלאות. הענף הדומיננטי והרווחי ביותר הוא גידול תמרים מזן מג'הול שמשתרע על פני כ-11,000 דונם. כל השאר - גד"ש מטעים וכו' כ-5000 דונם.

את הפסולת החקלאית רואים מכביש 90. עשרות דונמים של גדמי תמרים וגזם, יריעות פוליאתילן , צינורות וערמות מעורבות. להערכת החברה הכלכלית אילות מדובר בכ-2,300 טון גדמים של תמרים ובכ-300 טון גזם שמפוזרים לאורך הערבה. הפסולת כל כך רבה שנדמה שהיא חלק מהנוף, אבל נסיעה לאורך הגבול עם ירדן, מזרחה מגלה לנו מימדים אחרים. התחושה של הטבע הפראי מהצד המזרחי של הגבול מדגישה את הפלישה של ערמות הפסולת למה שהיה פעם סביבה טבעית ייחודית של חולות בתוליים אצלנו וצובטת בלב.

האם זאת רק בעיה אסתטית באמצע שומקום? איתי שני, אקולוג ורכז שטחים פתוחים, מונה את הבעיות באי טיפול בפסולת:

מינים פולשים: ערמות גזם שנשארו בשדה מהוות בית למיני פולשים ומזיקים כדוגמת תנים.

זיהום אויר: בגלל שהפסולת אינה תמיד מופרדת, במוקדם או במאוחר היא נשרפת בניגוד לחוק בשגגה או במזיד ואז גם חומרים פלסטיים רבים עולים באש.

איכות המזון שאנו אוכלים: ניילונים וקרטונים – אם לא הוטמנו באתר מוסדר, הניילונים והקרטונים יתפוררו ויתעופפו לכל עבר. הפלסטיק שלא נאסף מתערבב באדמה. המיקרו פלסטיק, כך עולה לאחרונה, מזהם את הגידולים ומגיע לקיבתנו.

פגיעה בנוף ובשטחים פתוחים: גדמי עצים – בעיקר של תמרים. אורכם יכול להגיע עד ל-18 מטרים. הטיפול בגדמי תמרים בעייתי ויקר. הערמות פולשות לשטחים טבעיים, חוסמות את הגישה אליהם ותופסות שטחים שיכלו לשמש לחקלאות. ההובלה שלהם למטמנה יקרה ועדיין לא נמצא להם שימוש חוזר כלכלי.

הבעיה אינה רק עכשווית אלה גם עתידית. הגורם המגביל את משך חייו של מטע הוא גובה התמר. להערכת חכ"ל, ב-10 השנים הקרובות יכרתו בממוצע 3,000 עצי תמר כל שנה. גדמיהם יתווספו על הערמות הקיימות ללא טיפול. בנוסף, לאורך כל חייו, מייצר כל עץ תמר פסולת של 30 כפות תמרים בשנה.

אבי רמות, רכז הוועדה החקלאית, טוען שלא ניתן לעשות חישוב שחוזה את כמות הגדמים השנתית העתידית. פרמטרים רבים ולא ידועים אינם מאפשרים לנקוב במספר. האם נושא הפסולת החקלאית הוא בעיה שצריך להתמודד איתה? שאלתי את אבי.  "כמובן שיש לעסוק בנושא הסדרת הפסולת החקלאית." עונה אבי. "חובתה של המועצה לאכוף את חוקי העזר בנדון. הבעיה רק כאשר הזבל יוצא מתחום השטח של החקלאי וגורם ללכלוך במרחב הציבורי".

איתי שני, מציין שהמועצה, בעזרת החכ"ל, מקדמת פיתרון לבעיה בעזרת מיליון ש"ח שקיבלה מהקרן לשטחים פתוחים לפיילוט בשלושה אתרי פסולת חקלאית שיבחן ניקוי שטח, שיקומו ויצירת תמריץ כלכלי עתידי לחקלאי להמשך הטיפול.

לפי הפרוגרמה החקלאית של חבל אילות 55,000 דונם נוספים בערבה הדרומית מיועדים לפיתוח, כלומר, יש מספיק מקום להמשיך ולייצר ערמות פסולת בשטחים הטבעיים שמיועדים לחקלאות . האם כך אנו רוצים לראות את עתיד הערבה הדרומית?
 

*טל הולצמן מרכזת את עמותת סבב"ע - סביבה בריאה בערבה,
 ארגון תושבי הערבה הדרומית למען שמירה על שטחים פתוחים.

  holzmanim@gmail.com

מתוך גליון ספטמבר 2020 


תגובות

התחברו על מנת לפרסם תגובה
תגובתך התקבלה בהצלחה!