חקלאות מקרבת

כשאני (וגם אתם, תודו) מספרת לאורחים באזור על החברים בנאות סמדר, אני שולחת אותם לפונדק או לבית האמנויות ואומרת: "יש להם את הבוסתנים היפים והטעימים ביותר, שמן זית עם תו איכות לעילא ולעילא, מוצרי החלב – חובה לטעום והיין תענוג צרוף". נורית גורן


תנועה מתוך סקרנות

מה הסוד? שאלתי את עצמי לא פעם. שיחה עם אהוד אוחיון, מרכז המשק של נאות סמדר, עשתה לי הרבה סדר והרבה שכל. אתם, אם תרצו, מוזמנים לקרוא ולנסות להבין.

החקלאות של נאות סמדר, כפי שאנשי נאות סמדר מכנים אותה, היא "חקלאות מקרבת". מקרבת ליחסים להכרת אדם את עצמו, מקרבת ליחסים עם הזולת ומקרבת ליחסים עם הסביבה, הטבע ובעלי החיים.

זוהי תנועה מתוך סקרנות, מלאה בצניעות, ענווה והרבה אורך רוח. ענפי החקלאות בנאות סמדר נולדו מתוך רצון של חברים, או קבוצה, לחקור, מתוך עניין שסקרן אותם ומתוך כך גדל הענף והתפתח.

אהוד סיפר כי טרם נעשה למרכז משק היה מוביל ענף התמרים. במשך חמש שנים הוביל את הענף. כשהגיע לנאות סמדר מירושלים לא היה מקורב אל החקלאות. בשנים הראשונות להובלת המטע התבונן לא אחת בעצמו ובדק דרכיו:" זה אמיתי? אני חקלאי?" בשנה החמישית, כשהבין שהוא קם בבוקר ומנהל יחסים עם כ-3000 עצים, מרגיש קרוב אליהם ואל האדמה, החל מרגיש נח ושלם עם ההגדרה "חקלאי", אלא שאז מונה למרכז משק ואישה אחרת, לאחר חפיפה של חודש, קיבלה את תפקיד ההובלה על המטע.

נוקדי המדבר

"הדיר", מסביר לי אהוד, "קם בגלל רצון של חבר לחקור. עם הזמן הענף נפתח והתפתח. הגבינות והדיר מכוונים כמובן לרווח, אך לא פחות חשוב מהרווח הוא המפגש של האדם עם בעלי החיים, המחשבה שזה אינו רק מאכל בתוצר הסופי". הכל בענווה ובצניעות, זוכרים?

"במחשבות כלכליות בלבד", טוען אהוד, "לא בטוח שהיה הגיון כלכלי בגידול זיתים, ובכל זאת, המחשבות שנילוו לתהליך הגידול הקימו את "נוקדי המדבר" ונתנו טעם לענף הזיתים". כשאני מחמיאה על הגבינות, מסביר לי אהוד כי לא אחת נשמעות הערות מצד לקוחות לגבי המחיר הגבוה של המוצר. "אנשי נאות סמדר רוצים, כמובן, שהמותג "נוקדי המדבר" המחבר את השמן, הזיתים והגבינות יעלה, יצליח וירוויח. יחד עם זאת, חשוב לא פחות שהעובדים בדיר ובייצור הגבינות יפגשו עם בעלי החיים, יבינו מהו הגידול ויבחנו כיצד ניתן להעשיר את פלטפורמת 'נוקדי המדבר'". התחלופה של מובילי התחומים לעיתים קרובות, אחת לשנתיים שלוש, מדהימה אותי ושונה לגמרי מהתרבות החקלאית בקיבוץ שלי. "האפשרות לטעות היא חלק מהלימוד שלנו כאן ובכלל", מסביר אהוד, "גם אם אני מוביל חדש בענף, שמורה לי הזכות לטעות, מבלי לאבד את האמון, או התמיכה של מי מחבריי".

אני נרגשת לדעת כי מתוך רצון להבין טוב יותר את אדמת המקום וכיצד ניתן לנהל איתה מערכת יחסים טובה והוגנת הקימו מספר חברים מעין מו"פ מקומי בו חוקרים חיפוי ושימור קרקע לצד תחומים נוספים. משבר הקורונה דחף את נאות סמדר להקים אתר בו ניתן לקנות און ליין את התוצרת של שיתוף הפעולה בין החברים.

לרגע נדמה לי שהטעם המיוחד של הפירות, הגבינות והיין מקורו בזכות של כל אחד ממובילי הענפים החקלאיים בנאות סמדר לטעות ולהמשיך לחקור ולנסות. טעם של חופש, חופש ואמונה באדם וברוחו - רוח עז.

מתוך גליון ספטמבר 2020  


תגובות

התחברו על מנת לפרסם תגובה
תגובתך התקבלה בהצלחה!