המנבטה - הבית לחדשנות עסקית של חבל אילות

מאת: טוהר נחמן | גיליון 224, אפריל 2021


הכירו את סיפורו של המקום שבו יזמיות ויזמים מפתחים את המיזמים שאנו מאמינים שיוכלו להשפיע, לשנות, ולהפוך את החיים של כולנו בחבל לטובים יותר

אי-שם בסתיו 2015 התקבצו להם בביתו של חנן גינת, ראש מועצה אזורית חבל אילות, דורית בנט (מנכ"לית אנרגיה מתחדשת אילת-אילות), אודי גת (יו"ר ועד מנהל במו"פ מדבר וים המלח), זאב מילר (מנכ"ל יק"א ישראל), גיגי סטרום ז"ל (שהייתה מנהלת המו"פ החקלאי) לסיעור מוחות מעניין ומאתגר, שכל מטרתו הייתה לחשוב יחד על פלטפורמה שתאפשר ותקדם יוזמות מקומיות ותפתח חדשנות עסקית בחבל אילות (שלימים תהווה אח מקומי לחממה הטכנולוגית "הון טבע" Capital Nature של אנרגיה מתחדשת אילת-אילות, העוסקת בתחום האנרגיה הנקייה).

ב-2016 סיעור המוחות נשא פרי ונולדה לה המנבטה בחבל אילות  (Eilot Local Accelerator)בשיתוף עם קרן יק"א, קרן נ"ס והחברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות. המנבטה תומכת במיזמים שיש להם אופי יישומי ותרומה לפיתוחו של חבל אילות ומהווה להם כמאיץ (אקסלרטור). מדי שנה נבחרים כחמישה פרויקטים שזוכים להדרכה, ליווי ומימון, בדרך להפיכתם לעסק, מתוך אמונה שחדשנות ויצירה הם מרכיבים חשובים בעיצובה של חברה בריאה וחזקה, תוססת ואטרקטיבית.

להפריח את השממה

המנבטה, מייצגת את המיזם (הסטארטאפ) המגיע לעיתים כגרגר זעיר, בשלב הרעיון המוקדם (Pre-pre seed), ובעזרת הצוות והכלים שהוא מקבל – אט אט מוציא שורש וגבעול, וצומח להיות סיפור הצלחה מקומית, פרח בלב המדבר.

מדי שנה מגישים מועמדות שלל יזמים ממגוון תחומים, מהחבל ומחוצה לו, שכל חזונם הנו לפתח את החלק הכי דרומי במפת ישראל. תנאי הסף להגשת מועמדות למנבטה הנו שהנך חייב להיות תושב החבל, ויש גם כאלה שהדרימו עם החלום ועברו להתגורר בחבל במיוחד, מהצפון הרחוק, ולו רק בכדי להיות חלק מיזמי המנבטה ולהגשים את חלומם.

הליך הקבלה ויתרונות המנבטה

המועמדים נבחנים בפני ועדת היגוי מקצועית, הכוללת נציגים מטעם מועצה אזורית חבל אילות, חכ"א חבל אילות, קק"ל (שהצטרפו והפכו להיות שותפים חשובים ומהותיים של המנבטה) וקרן יק"א ועוד נציגים מהאזור, לקראת כניסה למסלול ליווי שאורך במקסימום שלוש שנים.

לרשות היזמים עומדים הכלים הבאים:

  • תמיכה התחלתית של כ-10,000 דולר למיזם (ה-Push הקטן והראשוני שלעיתים הוא בדיוק מה שחסר למיזם על מנת שיוכל להתחיל את דרכו כדי לצמוח, להתפתח ולהצליח)
  • ליווי אישי ומקצועי ע"י צוות המנבטה ואנשי מקצוע מתחומי היזמות, הניהול והטכנולוגיה, על מנת לסייע לצוותים שנבחרו להתמודד עם האתגרים הכרוכים במימוש חזונם
  • דאגה לצרכים שונים של היזמים בגזרת אנשי מקצוע שונים (כדוגמת רואה חשבון, עורך דין ועוד)
  • בדיקת היתכנות ליישום הרעיון (מחקרים מכווני מסחור)
  • חברות לחצי שנה ב"קליקה", ה-Hub של חבל אילות, הכוללת מקומות ישיבה קבועים, הכשרות וסדנאות מיוחדות ובלעדיות לחברי ה-Hub

סטארטאפ: המיתוס

בניגוד למה שאנשים נוטים לחשוב על מדינת ישראל, להצליח כסטארטאפ זה לא קל, למרות היותנו ה"סטארטאפ ניישן" (Startup Nation).
אומת הסטארטאפ החליפה את הגאווה הלאומית כמו המצאת הסוסיתא, העוזי, הדיסק-און-קי או עגבניות השרי במיתוג מנצח, קליט ומדליק בפני כל אומה אחרת, אך הנתונים מדברים על כך ש-98% מהסטארטאפים נכשלים, ומותירים את היזמים לעיתים במצב לא פשוט מבחינה נפשית, חברתית ופיננסית.
במנבטה, הרעיון הוא יותר מחקרי בהוויה – רוב היזמים מגיעים מתחום המחקר, מה שתורם למינוף המיזם על ידי שימוש בידע וניסיון מעשי שצברו לאורך השנים מעשייה ולמידה באקדמיה ובשטח, תוך הליך הסקת מסקנות ולמידת השוק וקהלי היעד ברמת ידע גבוהה מאוד.

היזמים שלנו

בפברואר 2021 נפתח המחזור החמישי של המנבטה, וארבעה יזמים ויזמיות בחרו ונבחרו להגשים את חלומם ולהפוך את הרעיון שלהם למציאות.

הכירו את סיפורם המופלא של אלה המפתחים את המיזמים שאנו מאמינים שיוכלו להשפיע, לשנות, ולהפוך את החיים של כולנו בחבל לטובים יותר.

עינב גלנטי (במקור שרפשטיין) נולדה בנצרת עילית ואחרי מספר שנים עברה עם משפחתה לירושלים. הגיעה לקיבוץ יטבתה בשנת 2008 בעקבות זוגיות, מאז עובדת במזנון הקיבוץ, והפכה לחברת קיבוץ משנת 2013. נשואה לעידן ואמא של מעיין אריה, עמרי, נועה ורועי.

לאחר השחרור מהצבא עינב למדה רפלקסולוגיה ועיסוי מקצועי והתפרנסה מעבודה זו עד שהגיעה לקיבוץ. בשנת 2006, החלה ללמוד במקביל תזונה ונטורופתיה במכללת "רידמן" בירושלים ולפני שנתיים סיימה לימודי קוסמטיקאית מוסמכת, שהיוו עבורה מאין סגירת מעגל ואיחוד של כל הנושאים שלמדה, והעניין ברקיחה וייצור מוצרים קוסמטיים, גדל. בשנתיים האחרונות, עינב איגדה את כל המקצועות אותם למדה ויישמה את כל הידע אל תוך מוצר הדגל שלה - סבון טבעי.

עינב מספרת שתמיד הייתה לה אהבה לצמחים וגילתה הרבה עניין בשימוש בהם לצרכים טיפוליים. היא עשתה לא מעט ערבובים וניסיונות עם כל מיני צמחים, וגילתה עולמות חדשים בעיקר דרך ניסוי וטעייה.

בתהליך עבודת הכנת הסבונים הטבעיים, עינב מקפידה על שימוש בחומרים טבעיים ברמה הכי גבוהה שיש - חשוב לה שהמוצרים יהיו איכותיים ויוכלו להתאים ולענות לקהל הרחב על צרכיו השונים. לאחר חשיבה והתייעצויות שלקחו מספר חודשים, עינב מצאה את השם שהרגיש לה שהכי תואם למוצר, לאזור ולעסק וקראה לו "סודות הערבה".

עינב גלנטי

מירב תשומת הלב כרגע מופנית לייצור הסבונים, שתהליך הכנתם מאוד מיוחד והם מכילים צמחים מקומיים שגדלים בחבל – אלוורה, חוחובה, תמרים (המרכיב העיקרי בסבונים), ושמנים אתריים כמו לבנדר וגרניום. את הצמחים הללו עינב הופכת לאבקה או שמן, ובסוף התהליך – יוצקת אותם אל תבניות מעוצבות שונות על מנת ליצור מגוון של סבונים.

כיום, הסבונים של עינב נמכרים בחנות בפונדק יטבתה, בקיבוץ אליפז, באילת בחנויות ״בראשית״ ו״ניצת הדובדבן״ ובחדרי אירוח שונים ברחבי החבל

הסבונים של עינב

עינב מייצרת גם נרות והחזון (והסיבה בגינה הצטרפה למנבטה) הוא לפתח עוד 2 מוצרי קוסמטיקה לטיפול באקנה ורגישויות בעור, על בסיס טבעי בשילוב של צמחים, פירות ואפילו ירקות שגדלים באזור.

איך הגעת למנבטה?

"כדי ליישם את הרעיונות והרצונות שלי בתחום נזקקתי למימון וסיוע. בדרך זו הגעתי לנדב (נדב סטרק, מנהל המנבטה) והוא סיפר לי על תכנית ההאצה של המנבטה. קבענו פגישת זום ובה הצגתי את הרעיון העסקי ואת תוכנית פיתוח המוצרים. הרגשתי שיש התעניינות ברעיון שלי ונשאלתי מדוע דווקא המיזם שלי יצליח ובמה אני שונה מאחרים בתחום. השבתי שאני אתרכז בפיתוח מוצרים על בסיס חומרי הגלם החקלאיים המקומיים בלבד. הרצון הוא לפתח מוצרים להקלה על אלרגיות וטיפול בעור (בעיקר אקנה)".

החזון

עינב רואה במיזם שלה פתח להקמת עסק גדול יותר שיוכל לקלוט אליו אנשים מהחבל ובעלי ידע בתחום. מדובר בעסק צעיר ומתפתח אך היא בהחלט רואה בעיני רוחה חברת קוסמטיקה תוצרת הערבה הדרומית.

"אני רוצה לנצל את הבמה ולהודות לאורי שמש מיטבתה שסייע לי מתחילת היזמות ועבד איתי צמוד כדי שהיוזמה תתקדם תקרום עור וגידים. בנוסף, קיבלתי ליווי וסיוע רב מסטודיו יטבתה בכל נושא שם העסק ועיצוב הלוגו. תודה נוספת מופנית לפונדק יטבתה שאפשר לי לצאת לימי עבודה במנבטה ומשמש בעצם כ"חנות הבית" למוצרים שלי ומייצר חשיפה של המוצרים לקהל הרחב".

ישי אופק במקור מקיבוץ רמת יוחנן, עד לפני חצי שנה התגורר במצפה רמון ולפני כן בתל אביב. הוא תמיד ראה עצמו גר במדבר והמעבר למצפה רמון היווה עבורו ניסוי כלים לראות איך ואיפה הוא מוצא את עצמו בדרום מבחינת עבודה, דירה וחברים. לאחר שהוציאו אותו לחל"ת בסטארטאפ בו עבד כאנליסט, החל לבדוק אופציות בערבה. הוא חיפש דירת יחיד להשכרה בחבל אילות ובין חיפושיו הגיע לאתר המועצה, נתקל בקול הקורא של המנבטה – החליט להגיש מועמדות ועבר להתגורר בבאר אורה.

ישי הוא גיאולוג במקצועו והחליט להגשים את חלומו ולפתח מיזם גיאולוגי בשם "טראפלס אנד באפלס". השם נהגה מתוך אהבתו לסדרת הספרים והסרטים ״הארי פוטר״ והמחשבה המצחיקה שבעיני רוחו ישנה חנות כזו בסמטת ״דיאגון״ (סמטה קסומה המתוארת ב״הארי פוטר״).

ישי אופק

״טראפלס אנד באפלס״ זו ערכה ביתית לגידול פטריות – מדובר במצע גידול עם תפטיר (הפטריה עצמה שאנחנו לא רואים רוב הזמן כי היא מתחת לפני השטח, או העץ, עד שהיא מוציאה פרי), והרעיון הוא לאפשר לכמה שיותר מגדלים חובבים, מסעדנים, אנשי חינוך ומיזמים אקולוגיים להתחיל לגדל פטריות בעצמם, בלי לעבור תהליך הכשרה או להשיג ציוד מיוחד. הערכה של ישי בעצם מגיעה אחרי שהפטריה עברה את "החלק הקשה" בגידול וכל שנותר לצרכן זה להפריח את הפטריות על השיש במטבח, ברמה כזו שאפשר פשוט לקטוף ולטגן הישר במחבת.

איך נולד הרעיון?

ישי מתעסק בכל מיני שיטות של גידול ביתי וחקלאות אורגנית כבר תקופה. כאשר גילה שיש טרנד בצפון אמריקה של גידול פטריות ביתי, חשב לעצמו "למה אין דבר כזה בארץ? הרי יש פה קהילה לא קטנה של מגדלים חובבים" אבל אף אחד לא לקח את זה לרמה שישי רואה בעיני רוחו, וכך התחיל להתגלגל הרעיון.

הפטריות של ישי

אז למה לא לייבא מחו"ל ערכות מוכנות?

"יש יתרונות בייצור מקומי גם מבחינת עלויות וגם מבחינת ההתאמה של הזנים לאקלים הישראלי. ובעיקר, יש עניין עם לשלוח בספינה או מטוס משהו שהוא חי ונושם, כמו פטריה".

החזון

ישי תמיד רצה להיות עצמאי ודוגל בעצמאות כלכלית ומאמין שכולנו צריכים לשאוף לכמה שיותר עצמאות אנרגטית, תזונתית ותשתיתית. המיזם הוא דרך להגשים את החזון של ישי, והוא רואה אותו משתלב במגוון דרכים על מנת לצמצם את הקילומטראז' שהאוכל שלנו עובר עד שהוא מגיע אלינו מהמשק, את החשמל שזורם ממקור ההפקה, את המים שעוברים בדרך וכו'.

המנבטה

"קפצתי על ההזדמנות כשראיתי שיש כאן תוכנית אקסלרטור (תוכנית האצה) למיזמים חקלאיים וטכנולוגיים. אין כזה במרכז. ובכלל, בתור קיבוצניק יותר קל לי לדבר עם אנשים כאן בחבל מאשר עם קרנות הון סיכון ברוטשילד (תל אביב). נדב עזר מאוד בהכנה, בהכוונה ובתהליך, וזה בסך הכל היה מעניין ומפתח למיזם".

ישי מספר שתהליך הקבלה למנבטה היה מאתגר, כי להצליח לגדל משהו אצלך בבית זה דבר אחד, אבל לשכנע ועדה של אנשים עם רקורד מקצועי מהתחום שאתה יכול לעשות את זה בקנה מידה רחב – זה כבר דבר אחר. נוסף לכך, מדובר במיזם שהוא לא נפוץ כאן בארץ ויש מחסום מסוים שצריך לעבור כאשר מציגים את הרעיון בפני אנשים אחרים.

מה המסר שהיית רוצה להעביר הלאה?

לאדם שמתלבט שם בבית האם להגיש מועמדות למנבטה ישי אומר "שווה לנסות! אם יש לך רעיון מעניין ואתה חושב שיש לך את היכולת לבצע".

ולכם, תושבי החבל, אם ישי מגיע אליכם למטע, לנגריה או לרפת ומבקש נסורת, גזם או קש – תדעו שהוא לא משוגע, הוא בשלבי הקמות וניסויים ומודע לכך שאלו לא סביבות הגידול הטבעיות של הפטריות – אבל הוא עדיין מאמין, שגם שם, זה יקרה.

תמר ברדה הגיעה לחבל אילות ממושב במרכז הארץ לפני כ-6 שנים יחד עם בעלה, בועז, ושני ילדיהם - שחר ועמית. היא חיפשה מקום שבו תוכל לתרום מעצמה, להרגיש משמעותית, להיות חלק מקהילה צומחת ולאפשר לילדיה חינוך מצוין ובחרה בקיבוץ לוטן שבדיוק עבר שינוי והפך לקיבוץ מתחדש באותה תקופה. כיום היא חברת קיבוץ לוטן ושמחה מאוד על הבחירה שעשתה.

תמר מנהלת בימים אלו את ענף התיירות בקיבוץ לוטן ושותפה בניהול ענף האקולוגיה. תחום היזמות קרוב לליבה - בתקופה שבה גרה במרכז עסקה בפיתוח עסקי וטכנולוגי של מתחמי תיירות, באמצעות מיזם שהקים איש תיירות מהערבה התיכונה. בנוסף, עסקה בבניית אתרי אינטרנט וניהלה מספר עסקים עצמאיים בתחומים שונים. יש לה ניסיון רב גם בתחום החינוך וההדרכות, והעבודה הנוכחית שלה מאפשרת לה לשלב את היכולות הללו.

המיזם

המיזם של תמר משלב הדרכה וירטואלית עבור תיירים שמגיעים ללוטן.

היא זיהתה צורך בהדרכה וירטואלית רב-שפתית - תיירים רבים מגיעים למתחם האקו-כיף בקיבוץ לוטן ועוברים סיור אקולוגי שבו הם לומדים על גינון אורגני, בניה בבוץ ועוד. תקופת הקורונה חיזקה אצלה את הידיעה שיש לבנות מערך הדרכה וירטואלי על מנת לאפשר למשפחות גרעיניות וקבוצות קטנות להנות מסיור מודרך ללא צורך במדריך אישי.

תמר ברדה

איך הגעת למנבטה?

״כתושבת חבל אילות אני עוקבת כבר מספר שנים אחרי פעילות ההאב בכלל, והמנבטה בפרט. שיתפתי את נדב, מנהל המנבטה, ברעיון שהיה לי שנבע מצורך אמיתי, לאפשר לתיירים שמגיעים ללוטן לקבל הדרכה בקבוצות קטנות. בנוסף, זיהיתי כבר לפני שנתיים את הקושי של קבוצות נוער להישאר מרוכזים במהלך סיורים מודרכים וחיפשתי דרך שתאפשר להם להנות מההדרכה ולשלב אמצעים טכנולוגים. המנבטה מאפשרת לי לקבל סיוע כלכלי ומקצועי לטובת בדיקת האמצעים הטכנולוגיים, פיתוח התוכן המקצועי, הטמעה שלו ושיווק. אני מאוד ממליצה להיעזר במנבטה, בנדב, ובכח שיש להאב של חבל אילות. הרבה חיבורים ורעיונות לשיתופי פעולה נוצרים בסביבת עבודה משותפת".

איך הרגשת שהליך הקבלה היה עבורך?

״הפרזנטציה שהצגתי הייתה בזום, כיאה לתקופת הקורונה, מה שהיה מאתגר ולא איפשר ליצור קשר אישי עם המראיינים. השאלות שנשאלתי היו רלוונטיות, ואפשרו לי לחדד את הצורך במוצר ולהתמקצע.״

מה המסר שהיית רוצה להעביר לתושבי החבל?

״אני מאמינה שהפיתוח של המוצר יהווה אטרקציה תיירותית נהדרת. אשמח לראות את תושבי החבל מגיעים ומתנסים, וכמובן ליצור שיתופי פעולה עם שאר אתרי התיירות באזור".

איתמר שפירא, בן 44, נשוי להדס ואבא לשלוש בנות – רון, אופק ונוגה. מתגורר בבאר אורה מזה כ-10 שנים, חי ונהנה בישוב שרואה אותו כנפלא, ובמקור נולד באילת, בין הים למדבר ומציין כי ״למען האמת, תמיד הייתי יותר מחובר לצד היבש של המשוואה - למדבר מאשר לים״.

לאחר הצבא והטיול הגדול חזר לאילת ומשם המשיך ללימודי גיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. עם סיום התואר השני חזר עם משפחתו לאזור, בעיקר בשל חלום לעסוק בתיירות אופניים וסלילת שבילי אופניים. בתקופה ההיא, בשנת 2007, כל נושא תיירות ותשתיות האופניים היה ממש בחיתוליו ולכן על מנת להתקיים החל לעבוד בתחום אחר, בחברת ״מ.דיזנגוף״, סוכנות האוניות של חברת ״צים״.

ביקון סוכנות אוניות בע״מ

״והחיים כמו החיים, חזקים מהכל, והעבודה בסוכנות האוניות תפסה חלק נכבד מחיי והאהבה שלי לים הלכה וגדלה. בשנת 2012 סגרה חברת ״צים״ את משרדיה באילת והקמתי את חברת ״ביקון סוכנות אוניות בע״מ״ שהיא סוכנות האוניות המקומית היחידה הפועלת באילת ומספקת שירותים לאוניות במרחב נמל אילת. עם השנים נחשפתי לתחום הימי והתת-ימי בעיקר בכל הקשור לבעיות הצצות תחת המים. הים הוא מרחב נעים למראה אך יכול להיות מסוכן מאוד. השילוב של תווך ימי קטן עם מכונות כל כך גדולות שצפות על פני המים יוצר שילוב של אלמנטים שבמקרה של בעיות – מדובר בבעיות לא קטנות.״

איתמר שפירא

במהלך שנות עבודתו, יש שתי בעיות שאיתמר נתקל בהן לא מעט, והחליט בעזרת המנבטה לפתח פתרונות עבורן. הבעיות הן:

  1. איבוד עוגן

״מזה מספר שנים אני עוקב אחר איבוד עוגנים של אוניות שהסוכנות מספקת להן שירותים.  איבוד עוגן יכול להיות תוצאה של השלכת עוגן בצורה לא מבוקרת או כתוצאה של כשל מכני. בשתי הסיבות הללו התוצאה היא זהה - עוגן מברזל ששוקל טונות ושרשרת של מאות מטרים שוכבים על קרקעית הים. כשאירוע של איבוד עוגן חוזר על עצמו (בממוצע זה קורה פעם בשנה) עולות השאלות ״מה עושים? כיצד ניתן לחלץ עוגן שכזה ולהשיבו לאוניה טרם הפלגתה?״. התשובה היא שאפשר, אך קודם יש לאתרו, וכאן מתחילה הבעיה.״

איתמר גילה כי מלאכת האיתור של העוגן מסובכת לא פחות מיכולת העלאתו חזרה אל האוניה. בכמה מקרים נשלחו צוללים אל קרקעית הים ללא הצלחה בשלב האיתור מפאת העומק, זמן התחתית בו מותר לשהות והראות.

כחלק מהרעיון של השימוש במנבטה, איתמר מתכוון לפתח אביזר חדשני שמטרתו לסמן אלמנטים על קרקעית הים, כגון עוגנים. את נושא האיתור, זמן הצלילה והעומק הוא פותר באמצעותROV - Remote Operated Vehicle  שבבעלות החברה שלו, שזו בעצם צוללת קטנה או רחפן תת-ימי המסוגל לסרוק לאתר, למפות באמצעות סונאר (טכנולוגיה לניווט ולגילוי צוללות ואוניות הפועלת באמצעות גלי קול) או מצלמה ולבצע פעולות עם זרוע עבודה. האביזר שיתוכנן יחובר לאלמנט על הקרקעית ויאפשר זיהוי של האלמנט על פני המים.״

  1. זיהום ופגיעה באיכות הסביבה

״כחלק מהעבודה עם אוניות ובעיקר במפרץ אילת המוכרז כשמורת טבע, אנו תמיד חוששים מאירועי זיהום ים. בעולם בכלל, ובעולם הספנות בפרט, יש מודעות רבה לנושא וקיימים סטנדרטים מחמירים מאוד בנושא מניעת זיהום ים מאוניות, אבל סטטיסטית, פעם בכמה שנים מתרחש זיהום ים באחת מהאוניות הפוקדות את הנמל. המרחקים הקצרים והרוחות גורמים לכל אירוע באילת להיות בעל פוטנציאל הרס גדול לסביבה ולאוצרות הטבע הקיימים באזורנו. האירוע האחרון בים התיכון (שהוביל לכך שבאמצע פברואר לוויתן מת נשטף אל שמורת חוף ניצנים) רק מלמד אותנו כמה רגישה המערכת הסביבתית לאירועים מסוג זה וכמה הנזק הוא משמעותי כשכתם דלק או שמן באים במגע עם החוף.

הגישה היא להגן על הסביבה על ידי פריסת מערכות הגנה על החוף ואלמנטים חופיים נוספים. הרעיון המרכזי במיזם השני הוא לייצר גישה "התקפית" ולפגוש את הזיהום מהר, ובלב ים, למצוא את התרכובת הכימית הנכונה שתוכל בשילוב עם אמצעים טכנולוגיים "לפגוש" את הזיהום כמה שיותר מהר וכמה שיותר רחוק מקו החוף.״

איתמר מספר כי שני הרעיונות הללו עלו על הדף כבר לפני מספר שנים כחלק מחלומות שמתישהו צריך להגשים, ואז הגיע המנבטה, כשמה כן היא - "מאיץ יזמות וחדשנות". ״מהרגע שנפתח סבב ההגשות האחרון התהליך היה מהיר, ענייני, ממוקד ומדויק, מרגע ההגשה, הצגת הפרויקטים ועד ההודעה על הזכייה במענקים ״ מספר איתמר.

מה החלום שלך?

״החלום? פרטנרים מקומיים. וכן, זו הזמנה. האזור שלנו שופע במוחות טובים שיכולים לקחת חלק במיזמים כגון אלו. אנשי הנדסת חומרים, כימיה ואפילו חולמים בהקיץ שדווקא מתוך המקום של חוסר הכרות בתחום יכולים להיות Open Minded ומלאי תובנה ורעיונות בתכנון ופיתוח.

והחלום הגדול? מפעל לייצור ושיווק של המוצר הסופי, כאן בחבל אילות.״

 

בואו נגשים חלומות.

רוצים להצטרף למנבטה? מתעניינים? רוצים לשמוע עוד?

מעבר לקול הקורא שיוצא פעם בשנה (לרוב בסביבות ספטמבר-אוקטובר),

ניתן לפנות אל נדב סטרק, מנהל אזורי תעשיה חבל אילות, מנהל קידום עסקים, מנהל המנבטה - מאיץ היזמות הטכנולוגית-עסקית בחבל אילות ומנהל HUB אזורי, בכתובת הדוא"ל info@hub-eilot.co.il

כמו כן, הנכם מוזמנים להיכנס לאתר האינטרנט של המנבטה (שם תוכלו בין היתר לראות את הקריטריונים לקבלה): www.hub-eilot.co.il/manbeta


תגובות

תגובתך התקבלה בהצלחה!