סבב"ע - הכל עד לכאן, סיכום ביניים

מתחת לפני השטח רוחשות הרבה תכניות ולא תמיד כאלה שמתיישבות עם האינטרס הסביבתי או הציבורי. אבל יש מי שפועל כדי לוודא שדברים ייעשו בצורה שקופה, גם אם זה כרוך במאבקים ומרפקים מול הגורמים השונים | מרווה קובי| קצה המדבר, גיליון יוני 2021


במבט על המדבר השלו נראה שאין הרבה חדש. השלווה, השקט והפסטורליה מול הרי אדום יוצרים תמונה אידילית שיחד עם הקצב האיטי שמכתיב החום המדברי מתורגמת לעתים לאשליה שהדברים הם כאן, כתמיד. אחרי הכל - לאן ההרים יכולים ללכת ולמה שמישהו בכלל ירצה לבנות אתר קמפינג על בריכות המלח של הפלמינגו? אז מסתבר שמתחת לפני השטח רוחשות הרבה תכניות ולא תמיד כאלה שמתיישבות עם האינטרס הסביבתי או הציבורי. למרבה השמחה יש מי שפועל כדי לוודא שדברים ייעשו בצורה שקופה, גם אם זה כרוך במאבקים ומרפקים מול הגורמים השונים. נפגשתי עם טל הולצמן, רכזת סבב"ע בשנתיים וחצי האחרונות כדי לשמוע על הארגון ועל העשייה שלו בשנים האחרונות וגם כדי להבין מה צופן העתיד. 

מה זה סבב"ע? 

סבב"ע זה ארגון שראשי התיבות... סביבה בריאה בערבה. הוא הוקם בסוף שנות ה-90 כיוזמה של מכון ערבה כשהמטרה הייתה לתווך בין האוכלוסייה האזרחית, הרשויות והאקדמיה. בשנים הראשונות הוא נוהל על ידי מכון ערבה עד שהם הגיעו למסקנה שזה יוצר ניגוד עניינים, כי הם גוף מחקרי שנתמך על ידי המועצה והם לא יכולים לממן גוף שאמור גם להתעמת עם המועצה. 

מה בעינייך חשיבותו של ארגון כזה בחבל אילות?

הקול המקומי של תושבים איכפתיים שמכירים את הסביבה הוא יקר ואיך לו תחליף. הוא חשוב גם מול יזמים וגם מול גופים תכנוניים ומקצועיים. זה עולה בדמים ובזמן יקר ובהשקעה של התושבים אבל זה מה שמאפשר לשמור על הנכסים הטבעיים והיקרים האלה. הרי מה בנאדם צריך? לחיות בסביבה בריאה. יש לנו את הרי אדום, החולות, המדבר ואת זה אנחנו רוצים לשמור באיזשהו אופן.

איך בא לידי ביטוי התיווך שלכם בין המועצה לבין גופי המחקר?

חברי סבב"ע מגיעים ממקומות שונים כמעט מכל יישובי החבל. חלקם עובדים באקדמיה, במחקר, בתיירות ועוד. אנו מקיימים גם פגישות שותפות עם רט"ג (רשות הטבע והגנים), עם המועצה, מגיעים לישיבות בוועדת תכנון ומקיימים פגישות הפתוחות לקהל מדי חודש וחצי. בכל המקומות האלו מתווספת אינפורמציה שהעמותה מרכזת לטובת הבנה רחבה של התמונה. בעשרים השנים האחרונות, מתגאה טל, סבב"ע הובילה, יזמה והייתה מעורבת בהמון דברים שקשורים לסביבה ולשטחים הפתוחים. צריך לזכור ששטחים פתוחים זה משאב שהולך ונעלם בעולם שלנו וכאן אנחנו חיים בערבה ואומרים 'וואו יש לנו המון שטח פתוח. אבל כשנכנסים פנימה ומסתכלים על המפות מגלים שכמעט לכל שטח יש ייעוד והמון פעמים הגופים התכנוניים שהם מקצועיים ועושים עבודה טובה ומקצועית מנותקים קצת מהשטח.

אז מה עושים מול תכניות הפיתוח הגדולות? מה כוחה של סבב"ע מול הגופים הציבוריים? 

לציבור יש הרבה מאוד כוח. דוגמה לפעולה של תושבים וללחץ ציבורי היא המאבק שהובילה העמותה להצלת עמק ססגון אליו גם סבב"ע הייתה שותפה. הגברת המודעות יחד עם מאבק משפטי, נחישות והרבה ישיבות, שיחות והתרוצצויות הובילו למהלך היסטורי של חילופי שטחים ולהעתקת מתחם המלונאות למבואת תמנע. אז אנחנו רואים שהמעורבות הציבורית עוזרת לקבל החלטות תכנוניות יותר טובות ויותר מותאמות. האוצר הגדול של סבב"ע, מספרת טל בעיניים נוצצות זה האנשים שמסורים לדבר וצברו עם השנים המון ידע. אלו אנשים מיוחדים ואידיאליסטים וכל אחד מאד מרשים בתחומו.

המאבק על עמק ססגון נמשך 12 שנה והוכתר כהצלחה עם ההחלטה להקים מלון בכניסה לתמנע. איזה עוד הצלחות מנה הארגון בשנים האחרונות?

הרשימה ארוכה, מחייכת טל: יש לנו את חולות סמר, המאבק על טורבינות רוח באילות שנעצר בעקבות מאבק מאוד גדול, המאבק על הקמת מאגר מים על הדיונה של יטבתה. בתקופתי, היא מוסיפה היה את המאבק על הקמת המחצבה ליד באר אורה. סבב"ע מילאה תפקיד חשוב ביצירת המודעות הציבורית וקבוצת עבודה שבדקה את ההשלכות של הדבר הזה וביצירת תקשורת ישירה מול חנן והמועצה, וזה דבר מאוד חשוב, במיוחד כשמדובר על תכנית שכבר אושרה. חוץ מזה יש מאבק לשמירה על הפלמינגו- יש תכנית של יזם להקים קמפינג ליד בריכות הפלמינגו וסבב"ע מנהלת מעקב וקשר רציף עם היזם והמועצה ומול וועדה הארצית והמחוזית. דוגמה נוספת זה בר מדבר- יוזמה של מלון. 

מה עם הפרנסה? - מלון ואתרי קמפינג למשל עשויים לספק לא מעט פרנסה שכל כך חסרה כאן

סבב"ע לא באה להגיד רק אנחנו נגד,אלא להגיד בואו ניצור שיח ציבורי'. אז בא יזם ורוצה לעשות צימרים ליד שחרות והתושבים היו מודאגים, אז סבב"ע יצרה שיח שבא להציף את הדברים ולהביא את הקול של התושבים.

נשמע שאתם עסוקים בעיקר למנוע ולעצור פרויקטים. - יש עשייה אחרת שלכם?

בוודאי, מצהירה טל. סבב"ע הרימה את כל הנושא של פינוי אספלט מבאר אורה הישנה. זה התחיל בזה שחילקנו את השטח לאזורים, אירגנו פגישה עם כל הרשויות, הצבא וקבלן שפינה את האסבסט, יצרנו קשר עם רשות שמורת הטבע כדי שינקו את הגדרות וליווינו את כל התהליך. המטרה שלנו הייתה לפתוח את המקום הקסום הזה למאות מטיילי שביל ישראל. אנחנו לא נגד, אנחנו בעד שטחים פתוחים ובעד פיתוח מושכל.

הזכרת קודם את ניגוד העניינים שהיה עם המועצה בשנים הראשונות של סבב"ע. - את יכולה להרחיב על העבודה מול המועצה?

דוגמה טובה היא מעורבות סבב"ע בהגשה של תוכנית אב לתיירות למסלול אישור דרך ות"ל (ועדת תשתיות לאומיות). אנחנו התנגדנו כי חשבנו שפנייה למסלול כזה חוסמת את המעורבות האזרחית ויש לה מחיר סביבתי וחברתי כבד. יזמנו שיח ציבורי כדי לבחון את ההשלכות ומצאנו אוזן קשבת אצל חנן ראש המועצה. התהליך הואט לטובת דיונים בוועדת שטחים פתוחים בה יושבת גם נציגת סבב"ע, במטרה להגדיל ולהרחיב את ההסכמה הציבורית לגבי התוכניות ולבחון את ההשלכות של המסלול על התוכניות שנכנסו להגשה. 

במה אתם עוסקים כרגע?

הדבר החם ביותר שמונח על השולחן של סבב"ע כרגע הוא הנושא של הנפט והגז. בעקבות הסכמי השלום יש תכנית להרחיב את קו הנפט ושינוע כמויות מאד גדולות של נפט. הבעיה היא שהמיכליות האלה מגיעות כבר ואם עד עכשיו הגיעו אחת או שתיים בשנה עכשיו מתחילת השנה הגיעו כבר תשע מיכליות. הטענה שלנו היא שאין שקיפות וזה מה שהופך את זה למאוד מדאיג. חשוב להגיד שהמהלך לא רק שלנו אלא של עוד גופים שביחד מעוניינים להביא את הגופים הממשלתיים שיסבירו את עמדתם בנושא. 

הטענה שלנו היא שקצא"א מגדילה את הפעילות בהתבסס על תשתית מלפני עשרות שנים שמעולם לא הותאמה לכמויות הללו. כבר ראינו מה עלול לקרות במקרה של דליפה וגם ראינו שאת קצא"א לא מבהיל לשלם פיצויים, אבל יש דברים שלא יהיה ניתן להחזיר בכסף כמו למשל שונית האלמוגים, שטחי חקלאות הרוסים, מקורות פרנסה מתיירות, איכות חיים וחשוב מכל - חיי אדם.

טל הולצמן, צילום: אוסף פרטי

טל הולצמן, צילום: אוסף פרטי

איפה את מרגישה שלא הצלחתם?

אני רואה את הדברים בצורה תהליכית וזה נורא תלוי באיזו נקודת זמן אתה מסתכל על הדברים. במחצבה אני לא בטוחה שהצלחנו- עצרנו את התהליך אבל לא יכולה להגיד שזו הצלחה כי רציתי שהתוכנית של המחצבה תבוטל וזה לא קורה. באופן כללי, ההצלחה של גופים סביבתיים היא בדרך כלל ברמה של דחייה, כמו למשל במקרה של המאבק של עמק ססגון. היינו מעורבים בתכנית האב לחקלאות בערבה שהמטרה שלה הייתה להוסיף שטחי חקלאות וגם שם לא ממש הצלחנו. הבעיה היא שכל הזמן צץ משהו שדורש התייחסות. זה כל הזמן סביבנו.

מאין באמת אתם מקבלים מידע על התכניות שצצות בכל מקום?

אנחנו משתדלים לעקוב אחר פרוטוקולים של ועדות. מקבלים המון מידע מתושבים איכפתיים בחבל. הציבור הוא הכוח שלנו וסבב"ע מתבססת על ההבנה שלאנשים איכפת מהמקום שבו הם גרים. זה המקום להזכיר שיש לנו דף פייסבוק שמתחיל להיות פעיל ובהמשך יהיה גם אתר. אחת לחודש וחצי נערכים מפגשים שפתוחים לציבור הרחב ושם אחרי דיון בנושאים שונים אנחנו מקיימים הצבעה כדי להחליט האם סבב"ע תהיה מעורבת בהם או לא.  

קונפליקטים בנושא השטחים הפתוחים מתקיימים כל הזמן. - ספרי איך זה נראה מנקודת המבט שלך כרכזת סבב"ע

הקונפליקטים קורים כשאנחנו מסתכלים על שטחים פתוחים וכל אחד רואה משהו אחר. לפעמים צריך רק לחשוב ביחד ואז אפשר למנוע או לצמצם את הפגיעה בסביבה. יניב גולן אמר פעם דבר מאד נכון: בעולם מושלם לא היה צריך את סבב"ע כי המדינה והיזמים היו רואים גם את האינטרס של הסביבה והתושבים. בגלל שאנחנו לא חיים בעולם מושלם, מסבירה טל, מישהו חייב להשמיע את הקול של התושבים. 

בגופים האלה, ממשיכה טל, יושבים אנשים חכמים, טובים ועם הרבה מאד רצון ומוסריות אבל הרבה פעמים הם לא מודעים לצרכים של האוכלוסייה המקומית. הטענה שלהם כלפינו היא שאנחנו לא מקצועיים ולא מחזיקים בידע. המתח, לדבריה, נוצר בעיקר במקומות שבהם הגופים התכנוניים והיזמים בטוחים שהם עושים ממש טוב לסביבה ולא באמת מבינים מה אנחנו עושים ולמה דחוף לנו להתנגד לכל דבר. הרשויות מצידן רוצות לקדם פרנסה ועל הרקע הזה נוצר שיח שהוא קשה הרבה פעמים. בגלל זה הייתי רוצה שסבב"ע תיכנס לעוד ועדות כמו תיירות למשל.

איך מתגברים על המתחים הללו?

יש טענה שגופים ירוקים הם נימבי (Not in my Back Yard) ומסתכלים בצורה הצרה ולא על כל התמונה ואי אפשר לקדם ככה דברים. במאבקים של סבב"ע אני מנסה להרחיב את השיח ולהסתכל על הדברים ברמה קצת יותר גלובלית ואזורית ככה שזה מעבר לאינטרס הצר ברמה של היישוב או המועצה. בנושא הנפט הערבה רדומה לגמרי ואנחנו מרגישים שאין את ההבנה של כמה זה דחוף.

הכל עד לכאן, ומה מתוכנן לעתיד? 

הדבר המרכזי הוא למצוא דרך להפוך את הארגון למשהו שיכול להתקיים בכוחות עצמו עם איזשהו סוג של הכנסה קבועה. קיבלנו תמיכה מקרן של"י למשך שנה וחצי ולאחר מכן תרומות נדיבות מתושבים איכפתיים בחבל. אבל זה עדיין לא מספיק כדי להבטיח יציבות לעמותה שקיומה כה חשוב לאיכות החיים שלנו כאן ולעובדה שאנחנו במידה רבה שומרים על אוצר השטחים הפתוחים של המדינה. אנחנו לא תלויים במועצה וככה זה צריך להיות והיינו רוצים שהיישובים יבינו את החשיבות של המשך הפעילות שלנו ויתמכו בארגון, כי כשמגיע יום הדין ויישוב רוצה לקדם משהו הוא עלול לחשוב שאנחנו הבעיה שלו, אבל כשהוא יצטרך להגן על הבית מול איזו יוזמה שתפגע בו אז הוא יפנה אלינו.

אנחנו מזמינים את כל מי שמעוניין להצטרף כחבר/ה בעמותה, כחבר/ה בקבוצת בווטצאפ או לתמוך בעמותה ליצור קשר ישיר עם טל הולצמן.

 

 

 


תגובות

תגובתך התקבלה בהצלחה!