מה בוער באילת-אילות? ועידת האקלים האזורית הראשונה

הובא על ידי: דגן בן צבי. כתבו: עליזה מאיו מכון ערבה ללימודי הסביבה וליאת לרנר רכזת חינוך סביבתי. איור: טל קמיל סטודיו קמיל | קצה המדבר, גיליון יולי 2021


 

ב-8 ביוני התקיימה ועידת האקלים האזורית הראשונה של אילת וחבל אילות. המפגש התקיים במרכז הצעירים באילת, והתאספו בו מעל 100 פעילים סביבתיים ותושבים כדי להעלות את המודעות לשינויי האקלים ולהשפעה שלהם על הסביבה ואיכות חיינו, וליצור אמירה אזרחית ייחודית המופנית לרשויות המדינה. הוועידה היא חלק ממהלך כלל-ארצי של ועידות אקלים אזוריות.

אם נרצה לסכם במשפט אחד את מהות הוועידה באזורינו, תהיה זו הקריאה של הנער אליאור גז, תיכוניסט אילתי המרכז את הסניף המקומי של תנועת המחאה 'נוער למען האקלים' - "אקלים או כלום". אליאור ריגש את הקהל בהבעת דאגה לכך שילדיו עלולים שלא לראות ולהכיר אלמוגים במפרץ אילת. אליאור הזכיר לנו את הצורך לפעול למען הדורות הבאים וקרא לבני נוער ומבוגרים להצטרף למחאה העולמית. זוהי מלחמה של כולנו על חיינו, ושל הנוער על עתידו. הוא ציין את הבורות וחוסר המודעות של הציבור למשבר האקלים וקרא להכנסת הנושא לתכנית הלימודים של משרד החינוך.

יש חשיבות רבה לנושא באזורינו. בדברי הפתיחה לוועידה, ד"ר דוד לרר, מנכ"ל מכון הערבה ללימודי הסביבה, התייחס להשלכות של המשבר על ישראל ועל האזור שלנו: "משבר האקלים הוא לא רק משבר עולמי, הוא גם משבר של מדינת ישראל ומשבר של תושבי הערבה ואילת בפרט. התארכות עונת הקיץ בחודשיים וקיצור עונת החורף בחודשיים תגרור פחות ימי גשם באזורינו, הרחבת אזורים מדבריים ומדבר קיצון וצמצום אזורי אקלים ים תיכוני; איום על המגוון הביולוגי; מחסור במים ופגיעה בחקלאות. בערבה ובאילת - העלייה בטמפרטורה כתוצאה ממשבר האקלים פוגעת בשוניות האלמוגים ובתיירות ומעלה את הוצאות האנרגיה באזור". ד"ר לרר שם דגש נוסף על מדיניותה השגויה של מדינת ישראל, התומכת בכלכלה של דלקים פוסיליים. ישראל מתעקשת להיות חלק מתעשיית הנפט ולקדם פרוייקטי ענק של תשתיות מזהמות - כגון צינור הנפט של קצא"א המאיים על אזורינו באופן קיצוני.

 ההתכנסות נפתחה בברכות של אלי לנקרי, מ"מ ראש העיר אילת, שהדגיש את הישגי העיר בהתקדמות ירוקה למען הפחתת זיהום, אנרגיה מתחדשת ועוד. מר לנקרי הדגיש את מחוייבות העירייה למהלכים אלו.

בהרצאה המרכזית של הוועידה בנושא "אקלים, פוליטיקה ומה שביניהם", מיקי חיימוביץ', לשעבר יו"ר ועדת פנים וסביבה של הכנסת, תיארה את המסע שלה למען פעילות סביבתית ואקלימית. היא האיצה בנו להאמין ביכולת של תושבים להשפיע ולשנות מדיניות סביבתית בישראל.

האירוע המשיך בסדרה של הרצאות קצרות, כהקדמה לקבוצות דיון של תושבים בנושאים שונים. רינה קדם מלוטן, מנהלת שותפה של המרכז הישראלי-ירדני לקהילה סביבה ומחקר של מכון הערבה, דיברה על ההשפעה של שינויי האקלים בראייה חוצת-גבולות ישראל-ירדן. רינה הדגישה את החשיבות של חיבור קהילות באזור שלנו: אילת ועקבה, למשל, חולקות אקלים זהה ואת המפרץ כמובן, גודל דומה של האוכלוסייה, ושתיהן מרוחקות מריכוזי אוכלוסיה אחרים. 

ד"ר אסף זבולוני מרשות הטבע והגנים, הדגיש שלשונית מפרץ אילת יש חשיבות עולמית בשל חוסנה היחסי כנגד ההשפעות של שינויי האקלים. ד"ר זבולוני הראה כי שמירה מקומית של שוניות ממזערת השפעות אקלימיות על השוניות בעולם, והפציר בנו לשמור על נכס השוניות באזורינו.

ד"ר יחיעם שלזינגר מעמותת מדבר, סביבה וים, דיבר על האיום בהרחבת הפעילות של קצא"א ושינוע נפט מנמל אילת דרך הערבה אל נמל אשקלון. פוטנציאל הזיהום במפרץ אילת כתוצאה מהפרויקט הוא סכנה ממשית לשוניות האלמוגים, וכמו-כן מהווה סכנה בריאותית וסביבתית לכל תושבי המפרץ ולכל אורך הדרך של שינוע הנפט.

סיכום של עמדות התושבים כפי שהובעו בוועידה, יוגשו לעיריית אילת ולמועצה האזורית חבל אילות, וישולבו בנייר עמדה כולל במסגרת המהלך הארצי של ועידות האקלים. את האירוע כולו ליוותה המאיירת טל קמיל, שיצרה סיכום מאויר של תוכן הוועידה. התוצאה הנפלאה לפניכם.ן!

הוועידה אורגנה על ידי מכון הערבה ללימודי הסביבה והיחידה הסביבתית אילת-אילות ובשותפות קואליציה רחבה של ארגונים באזור, הכוללת את: אילת-אילות אנרגיה מתחדשת, החברה הכלכלית לפיתוח חבל אילות, מו"פ מדבר וים המלח, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, עמותת מדבר, סביבה וים-אילת, עמותת סביבה בריאה בערבה, וכמו-כן המועצה האזורית חבל אילות ועיריית אילת.


תגובות

תגובתך התקבלה בהצלחה!