לא כל השחור זהב (חלק א' בתחקיר)

כשירון לונדון תאר בשירו 'בואי לאילת' את הלגונות הירוקות וקרא לאהובתו להימלט מהאספלט ומהערים המקומטות. הוא התכוון לחופים המרהיבים, הנוף המדהים, האוויר הנקי והאווירה המיוחדת של אילת. כתבה: מרווה קובי | צילום: דוברות קצא"א. קצה המדבר גיליון ספטמבר.


על כל היופי הזה מאיים כרגע הסכם חשאי ביותר, שיביא לכאן כמות עצומה של נפט במכליות ענק של קצא"א ("קו צינור אילת אסיה"), שיגיעו ממדינות המפרץ עד נמל אילת. בתחקיר מיוחד עם מקבלי ההחלטות באילת, במועצה האזורית חבל אילות, הגופים הירוקים, המשרד לאיכות הסביבה וקצא"א.

הרקע לפרשה מונח אי שם בשנות החמישים, כשהמדינה החליטה לנצל את חלקה הדרומי של ישראל כגשר יבשתי בין ים סוף לים התיכון, ולהניח בו צינור שיעביר נפט ממדינות המפרץ הערבי לאירופה. בשנת 1968 נוסדה קצא"א- "קו צינור אילת אשקלון" שבהמשך הפכה ל"קו צינור אירופה אסיה בע”מ" (קצא”א). לרשות החברה 3 קווים והגדול ביניהם הוא צינור באורך 254 ק”מ שמחבר את נמל הנפט באילת עם נמל הנפט באשקלון (מתוך אתר האינטרנט של קצא"א).

"במסגרת הסכמי השלום", מסבירה טל "קצא"א עשתה הסכמים של העלאה בכמויות הנפט שיעברו דרך ישראל. אנחנו לא יודעים על אילו כמויות מדובר, מי מרוויח מזה, למה זה טוב כי זה סודי, אבל מיכליות כבר מגיעות".

בתגובה לכך נמסר מקצא"א ש"מתוקף היותה של קצא"א חברה ממשלתית, מדינת ישראל צפויה להרוויח רבות מיישום ההסכם, הן באופן ישיר והן באופן עקיף, באמצעות חיזוק הכלכלה הישראלית והרחבת התעסוקה בקרב התושבים. בנוסף, אחסון והזרמת דלק גולמי דרך ישראל מגדילים את ההיצע הזמין מיידית של דלק גולמי, מה שמביא להורדת עלות הרכישה של הדלק הגולמי וכתוצאה כך, הוזלה בעלות התזקיקים למשק ולצרכן הישראלי".

לדברי קצא"א, מדובר על הסכם בעל תועלות נרחבות בטווח הקצר והארוך - איפה בדיוק הבעיה?

"זה הסכם רע מאד, ואנחנו מתנגדים אליו התנגדות נחרצת. ההסכם מסכן את המפרץ, את תושבי אילת ואת תושבי הערבה" טוען בתוקף אלי לנקרי ראש העיר החדש של אילת ומי שהחזיק בתיק התיירות בשנים האחרונות בעיר. 

דורית בנט, מנכ"לית אילת אילות אנרגיה מתחדשת מסבירה: "ראשית, הנפט לא נועד למשק האנרגיה בישראל וסחר בנפט לשם הסחר בלבד כמו שנעשה כאן כבר לא נעשה. שנית, לוקחים את מפרץ אילת, אתר תיירות מספר אחת בישראל ובלב ליבו, כשאנשים על החוף בתוך שמורת טבע עם מצנחי רחיפה וסירות - 100 מ' משם יהיו ספינות שפורקות נפט. כבר עכשיו כשיושבים על החוף, מרגישים ריח של נפט. שלישית, צמוד לשכונות החדשות של אילת יש עשרות מיכלי נפט ריקים שיהפכו למחסן בין טעינה ופריקה. בכל העולם כבר מבינים שתיירות ומגורים לא הולכים בכפיפה אחת עם תעשייה".

כשמדברים על הובלת נפט, אחת הסכנות היא דליפה - מונח תמוה שמתאר זליגה של כמות אדירה של נפט לים. לדברי המשרד להגנת הסביבה, באוקטובר האחרון אירעה בנמל אשקלון 'דליפה' נקודתית, שנותנת את אותותיה עד היום, כשחופי הים התיכון מכוסים בזפת. אירועים דומים קרו במדינות אחרות ובהם דליפת נפט בשנת 2010 במקסיקו, שבה זרמו 150 קוב נפט למפרץ מקסיקו ומלבד הרס החופים הסתיים האירוע עם 11 אנשים מתים. במאוריציוס בשנת 2020 באירוע דליפת נפט, זרמו 1000 טון לים. בערבה הדרומית מכירים את הנושא מקרוב.

"אנחנו יודעים שהיו המון תקלות, ואחת הדוגמאות היא האסון בעברונה שאחריו קצא"א שילמו פיצויים" נזכרת טל הולצמן, רכזת סבב"ע. "שבע שנים אחרי, לא משקמים את השמורה ויש סכנה שלא תהיה התחדשות של צמחיה ובעלי חיים והאזור פשוט ימות. ברמה הבינלאומית, בעידן ההתחממות הגלובלית, במפרץ אילת יש את אחת השמורות הבודדות שיכולות להחזיק מעמד. אתה לוקח משאב שהולך ונעלם בכל העולם ופוגע בו בשביל רווח שאפילו לא ברור מהו. ברמה הארצית מדובר על נכס תיירותי. הבעיה שאילת לא החליטה אם היא עיר תיירות או עיר נמל".

"אני מאמין שערים יכולות להיות ערי נמל ותיירות" טוען אלי לנקרי, "אבל צריך לדעת לעשות את זה בשום שכל. התכנית שלי היא להעתיק את הפעילות של נמל אילת המסחרי כולל קצא"א לחלק הצפוני של העיר ולבנות נמל תעלה וכך לפנות את כל רצועת החוף הדרומי לתיירות. יש מתנגדים, אבל אנחנו צריכים לחשוב גם על האינטרסים הכלכליים של העיר. אי אפשר לבטל את היתרון הגיאוגרפי של העיר כעיר ים שמקשרת בין המפרץ ואסיה כי אז אילת תתבסס לעד על תיירות ולא יהיה בה מגוון תעסוקתי. אני עדיין אומר שצריך לעודד תיירות מדבר, טבע ויום אקולוגיים".

המשרד להגנת הסביבה מוסר ש"כנדרש ברישיון העסק, לקצא"א יש תוכנית חירום מפעלית להתמודדות עם תקריות של זיהום ים בשמן בהיקף מקומי מוגבל בלבד. ההבנה מול חברת קצא"א הייתה כי להיקף פעילות מוגבל של עד שש מכליות בשנה, אין צורך ביותר מכך".

מאיה יעקובס, מנכ"לית עמותת צלול טוענת ש"ה'מזל' של קצא"א עד כה היה שאסונות גדולים כמו אלו שהיו בעברונה, שיזפון ובנחל צין, היו בשטח פתוח ולא בריכוזי התיישבות. עכשיו מדובר על הגברת תנועת המיכליות בתוך אילת, מה שיגביר את זיהום האוויר ויפגע ישירות בתושבים. המהלך כולו נעשה במהירות בלי תשתיות והערכות לחירום".

במענה לטענות על סכנות הדליפה ענו מקצא"א ש"החברה רכשה והציבה באופן קבוע חוסם ימי מיוחד הנפרס סביב כל מכלית (360 מעלות) בעת עגינתה ולכל אורך זמן שהייתה ברציף" וכי "החברה ביצעה עבודות שדרוג מערכת הצנרת בעלות כוללת של למעלה מ- 10 מיליון דולר, שיסתיימו במהלך שנת 2021 ועוד".

בהתייחס לטענת קצא"א כי ההסכם בעל תועלות במתן  ביטחון ועצמאות אנרגטית למדינת ישראל, בשגרה ובחירום, חיזוק מעמדה הבין לאומי, הידוק הקשרים הגיאו-פוליטיים ושבירת החרם הערבי על ישראל בתחום הנפט, טוען שמוליק תגר, מזכיר עמותת הסביבה באילת, שההסכם עלול לפגוע בהסכמי השלום עם ירדן ומצרים: "זה יפגע בתיירות בסיני ובעקבה ופגיעה בתיירות שלהם על ידי קצא"א משמעה שהמדינה פגעה במדינות השכנות".

בתכנית התחקירים 'זמן אמת' (כאן 11) הזהיר אלוף במיל שאול חורב, לשעבר סגן מפקד חיל הים ומנהל המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה ש"תנועת השיט באזור אינה בטוחה. לחיל הים קשה לפעול באזור שהוא בשליטה איראנית". פגיעה כזו תהיה מן הסתם בעלת השלכות סביבתיות נרחבות.

הנפט המיועד יעבור בצינור שנבנה לפני 60 שנה וארגוני הסביבה מודאגים. לדברי שמוליק תגר מדובר על קו צינור ישן שאמור לעבוד בלחץ גבוה: "הם מדברים על העברה של ארבע מיכליות בחודש, 24 שעות ביממה, בלחץ גבוה - את מבינה מה המשמעות של זה?" בתחקיר 'זמן אמת' תאר אלי ורבורג, מנהל היחידה למניעת זיהום באילת מטעם המשרד להגנת הסביבה את המשמעות של קצב הזרימה: לדבריו "דקה של תקלה תכניס לים 100 טון נפט גולמי".

המשרד להגנת הסביבה מדווח בהתייחס למצב התחנה שלהם  באילת, ש"מצב הציוד הקיים בתחנה, אינו מיטבי. חוסמים וסקימרים גדולים נרכשו לפני כשלושה עשורים. ספינת הטיפול בזיהומי ים היא ספינה בת עשרים שנה. כמו כן, כיום לתחנה באילת התווספו תפקידים רבים ומגוונים, ומשום כך איננו ערוכים לסדר גודל כזה של פעילות. בנוסף, מתקני קצא"א הוקמו ברובם בשנות השבעים". במשרד להגנת הסביבה מעלים "חשש מתקלות שבר בצנרת ההולכה היבשתית הנמצאת בסמוך לקו החוף. המשמעות היא כי מעבר לתנועת מיכליות, הסכנה המוחשית לסביבה הימית קיימת גם מצנרת ההולכה".

גם במועצה האזורית חבל אילות מודאגים ממצב התשתיות ובמכתב מטעם ד"ר חנן גינת, ראש המועצה אל מנכ"ל קצא"א (יצחק לוי) נמסר כי "המועצה האזורית חבל אילות רואה בהרחבת הפעילות של קצא"א על בסיס תשתיות שהוקמו לפני שישה עשורים, פוטנציאל לאיום משמעותי ובלתי סביר על החבל, על התושבים שבו ועל מקורות הפרנסה שלהם".

בתכנית 'זמן אמת' הוצג דו"ח פנימי, שבו נחשף שהצינור סובל מקורוזיה ובמקומות מסוימים נותר רק 30% מעוביו. אם לא די בכך, חוות דעת מומחים בנושא מניעת זיהום ים ממרץ 2021, כפי שהובאה בתחקיר 'זמן אמת', קובעת שהנמל באילת אינו מוכן לקליטת מכליות נפט, רשויות הפיקוח טרם נערכו כנדרש וגורמי החירום לא מסוגלים להתמודד עם כמויות הנפט שצפויות להגיע.

בתגובה, נמסר מקצא"א ש"הניסיון להטיל דופי בכשירות הצינור המחבר בין אילת לאשקלון אין לו כל בסיס מקצועי ונועד אך ורק להטעיית הציבור. לגיל הצינור אין משמעות, בעולם קווים בני למעלה מ- 200 שנים העובדים ומזרימים דלקים באופן שוטף ובטיחותי. צנרת החברה ומתקניה מתוחזקים באופן שוטף והם תקינים וכשירים. החברה עומדת בכל דרישות התקנים המחמירים ביותר, כולל תקנים בין-לאומיים (API) והרגולציה וכן נבדקת באופן שוטף על ידי גורמים מקצועיים. בין היתר עושה החברה שימוש ב"מולוך חכם" (רובוט הנע בתוך הצנרת וסורק את מצבה) ומוודאת תקינות מעטפת הצינור באמצעות סקרים ייעודים. החברה תבצע סריקה נוספת של "מולוך חכם" במהלך 2021 וזאת כפול  לנדרש עפ"י תקנות ה- API, במטרה לבחון את מצב הקווים ולבצע תיקונים מקומיים במידת הצורך".

עם זאת, המשרד להגנת הסביבה מזהיר ש"כיום חברת קצא"א באילת אינה ערוכה עדיין לתת מענה יעיל ועצמאי לתקלת שפיכת נפט לים בהיקף מקומי, לא כל שכן היא אינה ערוכה לתת מענה ראוי ועצמאי כנדרש, להיקפי פריקת דלק בהיקפים של פי 10 ויותר מהתנועה במפרץ אילת כיום".

קצא"א טוענים שהם מחויבים לאיכות הסביבה ושינקטו בכל האמצעים הדרושים כמו מתקני ניטור וחוסם ימי.

"קודם שיקימו את מתקני הניטור ואז יגדילו את כמות המיכליות", קובעת מאיה יעקובס. "אם רוצים לייצר מידה של אמון, תעשו לפחות תסקיר השפעה באילת, לאורך הצינור ובאשקלון. הם לא עשו כלום מזה. אחרי התסקיר צריך תקופה של שנתיים להיערך למצב חירום וזה לא קרה והנה כבר עולה כמות המיכליות. בנוסף, רישיון העסק של קצא"א מאפשר להם להעביר מיכליות של 250 אלף טון. פתאום, בלי אישור ובלי הודעה נכנסה מיכלית של מעל 300 אלף טון. לשים חוסם ימי זה כמו לשים פלסטר על גידול סרטני".

מטעם קצא"א נמסר: "קצא"א מצוידת בציוד החדיש ביותר, עובדיה מבצעים תרגולים והיערכויות באופן תדיר והיא ערוכה לכל פעילות. זאת בעקבות ביצוע החברה את כלל הבדיקות הנדרשות לכל מערכותיה".

אלי לנקרי מאמין שיש לקצא"א כוונות לשמור על המפרץ אבל לדבריו "כוונות זה לא מספיק. נחוצות פעולות שישכנעו אותנו שמה שיתקיים כאן לא יסכן את התושבים ואת הסביבה. יש לנו שיח עם קצא"א ועם ראשיה אבל האינטרסים שלנו שונים".

לפי תגובת קצא"א, בשנת 2020 ביצעה החברה באמצעות חברה בינלאומית סקר סיכונים מלא ומקיף לכל הקווים, בהנחיית המשרד להגנת הסביבה. מסקנתו החד משמעית, שאושרה ע"י המשרד להגנת הסביבה, קבעה שהקווים תקינים וכשירים ב 100%. עוד נמסר ש"כחלק מדיאלוג רציף אותו מקיימת החברה עם המשרד, הזמינה קצא"א סקר סיכונים, שבוצע על ידי חברת "הזמט", חברה מקצועית וותיקה, שביצעה עבודות גם עבור המשרד כגון סקר הסיכונים הלאומי של מדינת ישראל בתחום זיהום הים הן באילת והן בים התיכון ושאושרה בכתב על ידי המשרד להגנת הסביבה לביצוע הסקר. תוצאות הסקר קבעו כי הסיכון בפעילות החברה אפסי".

שמוליק תגר טוען ש"מדובר על סקר שנעשה לפני שנתיים, שדיבר על שתי מיכליות בשנה - זה היה מזערי לעומת מה שרוצים לעשות היום. מדובר על 60-70 מיכליות בשנה והן יהיו הרבה יותר גדולות". מהמשרד להגנת הסביבה נמסר ש"לאחרונה, דחה המשרד להגנת הסביבה את מסמך סקר הסיכונים לזיהום ים משמן שהוגש על ידי חברת קצא"א אילת"

בשנים שלאחר מכן אינה חורגת באופן מהותי מתנועת המיכליות השנתית המגיעה לאשקלון".

ניתן להבין מתחקיר זה כי התמונה מורכבת ומעורבים בה בעלי אינטרסים רבים. לאחר פעילות ארוכת שנים של קצא"א באזור, שינוי משמעותי באופי הפעילות מחייב דיון ציבורי לא פחות מזה שמתקיים בדרגים הפוליטיים. נמשיך ונדון בנושא בגיליון הבא שיעסוק במאבק מול ההסכמים, בהתנהלותה של קצא"א כחברה ציבורית לאורך השנים, עם מקבלי ההחלטות באזור והגופים הירוקים וכן נדון בהסכם מנקודת מבט גלובלית.


תגובות

תגובתך התקבלה בהצלחה!