"זה לא נעים לראות פעוטון סגור" \ "קצה המדבר" גיליון אוגוסט 2022

חודש לפני פתיחת שנת הלימודים ועדיין אין פתרון ממשי לקיום של מערכת החינוך לגיל הרך ביישוב, לגילאי שלושה חודשים עד שלוש שנים. כתבו: זיו אברמוביץ ומרווה קובי | צילום: מרווה קובי


 

מאבקים על לקיחת אחראיות בין וועד היישוב, המועצה, ההורים ואפילו בין הרשת המפעילה של הפעוטונים, מעלים סימני שאלה בדבר קיומה של מערכת סדירה ופועלת. האם בסוף יימצא פתרון שיטיב עם כולם ולמה בעצם זה לא עובד?

קצת היסטוריה

באר אורה קיימת כשש-עשרה שנים ומערכת הגיל הרך שבה הוקמה לפני תשע שנים בעקבות יוזמה של הורים ובשיתוף מלא בין ועד הישוב והמועצה, מתוך הבנה שחינוך בונה קהילה בריאה ויציבה. במהלך השנים פוצלה המערכת לשלוש: מעון לגילאי שלושה חודשים עד שלוש שנים, גנים לגילאי שלוש עד שש וצהרון, שנוהלו כל אחת על ידי גורם אחר (הישוב, המועצה, המתנ"ס וההורים). בראשית ימיו, היה המעון במבנה הצרכניה, משם עבר לבית של נופי, המשיך לגן ילדים שהיה פנוי ולבסוף התמקם במבנה הנוכחי שנבנה במיוחד עבורו.

כדי להבין את המורכבות של החינוך לגיל הרך בבאר אורה, חשוב להבין את התמונה הכללית. רינת גבאי, מנהלת הגיל הרך במועצה האזורית חבל אילות, האחראית על גני הילדים בחבל (גילאי 3-6) מסבירה: "בחבל אילות כל ניהול העניינים הפנימיים ביישובים נעשה בצורה עצמאית. בפועל, זה אומר שהתושבים משלמים ארנונה למועצה ומקבלים החזר… לניהול השוטף של היישוב כמו תרבות, חינוך, גינון ועוד.. בכל ישוב בחבל שבו יש מערכת גיל-רך, היא מנוהלת על ידי מנהלת גיל-רך שאמונה על כל המערכת (בגילאי 0-6). המנהלת והמטפלות / סייעות מועסקות על ידי הישוב, וההחלטות הפנימיות נעשות באמצעות הישוב על יד ועדת חינוך.ביישוב באר אורה מערכת הגיל הרך נוהלה באופן שונה בכל תקופה, בשל הצרכים והאופי השונה של היישוב". 

הדס שפירא מנכ"לית המועצה מסבירה כך: "במהלך השנים היתה שאיפה לחבר את כל המערכות למערכת אחת, שתייצר רצף חינוכי ותאפשר ניהול מיטבי. לפני שלוש שנים פרסמה המועצה מכרז להפעלת המערכת שבו זכתה רשת ׳קיבוצון׳ שמתמחה בהפעלת מערכות חינוך בפריפריה".

רחלי ארמוזה זבולוני, תושבת היישוב ואימא לילדה ב׳גן אורה׳ סבורה שהמהלך היה שגוי: "המועצה ניסתה להעביר לכל מי שמוכן לקחת את תפוח האדמה הלוהט הזה בלי לנסות להקים משהו איכותי שייתן מענה לטווח הארוך... מדובר על חברה נצלנית שמנסה לגזור קופון על חשבון המועצה וההורים. הם לא עמדו בתנאי החוזה מבחינת מספר הסייעות, פתיחת כיתה נוספת של צהרון ועוד. הם כמובן לא אמרו את זה אלא טענו שלא מוצאים צוות לאייש את תקן הסייעות ואת כיתת הצהרון הנוספת. מעבר לכך המטפלות לא היו מרוצות מהתנאים של ההעסקה ולכן עזבו בתדירות גבוהה, מה שגרם לחוסר יציבות של המערכת".

"בזמן ניהול ה׳קיבוצון׳ היה הרבה חוסר אמון אצל ההורים בגין כשלונות כמו חיובי מע"מ" מוסיף רונן מור, יושב ראש ועד באר אורה. 

אחריות

תפעול מערכת חינוך לגיל הרך טומן בחובו משמעויות כלכליות והכניסה של ׳קיבוצון׳ לבאר אורה השפיעה גם בתחום זה. בשנת 2019 מליאת המועצה, שמורכבת מנציג מכל ישוב, זיהתה את העלויות הרבות שמושתות על המועצה בגין הפעלת המערכת ודרשה שהאחריות תעבור לישוב, כפי שקורה בשאר ישובי החבל כולל בבסיס עובדה. משלב זה, כלל הוצאות המערכת שעומדות על כ 660 אלף ש"ח  בשנה, הורדו מתקציב ועד היישוב.

הדס: "המועצה מאצילה סמכויות על ועדי היישובים. האצלת הסמכות מלווה במתן תקציב לביצוע הסמכות. מליאת המועצה המורכבת מנציג מכל ישוב החליטה שהאחריות לניהול הגיל הרך תעבור מהמועצה לועד באר אורה יחד עם התקציב לניהולו. בוצע מהלך של שנתיים להעברת האחריות, אך הועד לא לקח את האחריות. כפועל יוצא, המועצה המשיכה לנהל את הגיל הרך בישוב יחד עם התקציב שקוזז מתקציב הועד המקומי"

המליאה הקצתה ליישוב שנתיים (עד ספטמבר 2021) כדי להיערך ולמצוא את הדרך הראויה להפעלת המערכת. נציגי הועד, ביחד עם צוות הורים, פנו ליועץ כלכלי חיצוני שבחן את האפשרות להפעיל עצמאית את המערכת. ההמלצה היתה להמשיך לעבוד עם רשת ׳קיבוצון׳. בספטמבר 2021 לאחר שנתיים של תהליך, היישוב הבין שאין ביכולתו לנהל את המערכת, גם לא עם רשת 'קיבוצון׳ וקיבל ארכה עד ינואר 2022. 

רונן מור מתאר את ההשפעות הכלכליות של המהלך: "ברגע שה׳קיבוצון׳ סגר את ההסכם, הוא דרש רשתות ביטחון שמתבטאות במאות אלפי שקלים בשנה ללא יכולת של הועד להתנגד. אותו התקציב שיורד באופן ישיר מתקציב היישוב אותו מעבירה המועצה". לדבריו "אישור של המשך פעילות למוסד חינוכי שכזה יצור מצב שהישוב לא יוכל להתקיים תקציבית".

רחלי מוסיפה: "ישנם פערי מימון של הסייעות הרפואיות והסייעת השנייה בגנים. משרד החינוך משלם רק חלק מהשכר וההוצאה בפועל גבוהה יותר. את ההפרש גובה המועצה מהיישוב".

לאחר ניסיון של הורים להקים אגודה ונוכח ההבנה של הועד שאין לו אפשרות תפעולית וכלכלית להפעיל את המערכת, במרץ האחרון פנתה המועצה לקיבוץ אילות בבקשה לסייע בהפעלת המערכת. נציגי אילות הציעו לפתוח כיתת מעון ייחודית לילדי באר אורה בקיבוץ. ההורים החליטו שהפתרון לא מתאים והוחלט להמשיך לעבוד עם ׳קיבוצון׳.

רחלי מסבירה זאת כך: "זה פתרון גרוע אבל כמובן שעדיף מכלום. אם רוצים שיהיה פה יישוב קהילתי עם קשר חזק לאורך שנים זה חשוב שהילדים יגדלו בבית. זה השלב שבו נוצר המפגש בין הורים, בין ילדים. מגיעים יחד לגן בבוקר, חוגגים את החגים יחד, זה מה שבונה קהילה. זה אומר לוותר על הקהילה כי אחר כך ההורים ישאירו את הילדים בקיבוצים גם למסגרות של גני טרום חובה וחובה".

רונן מור מסכים: "בהצעה שקיבלנו מקיבוץ אילות, העלות הייתה לא מחוברת... גבוהה יותר מה׳קיבוצון׳".

לדברי הדס שפירא, מנכ"לית המועצה, המועצה והיישוב פנו שוב לקיבוץ אילות בבקשה להיכנס לנעלי ׳קיבוצון׳, לפתוח שלוחה של חינוך אילות ולהפעיל את המערכת בבאר אורה. לאחר בחינה מעמיקה והרבה חשיבה, הקיבוץ הודיע שלא יוכל להוסיף את מערכת באר אורה לניהולו והנושא ירד מסדר היום.

בספטמבר הקרוב רשת ׳קיבוצון׳ תסיים את פעילותה לאחר שלוש שנים מתוקף המכרז. הרשת בחנה יחד עם המועצה והיישוב את האפשרות להמשך הפעלה, אך במצב הקיים של מספר ילדים מועט למעון יחד עם השינויים של הקטנת התשלומים של פעילות 'ניצנים', הרשת לא יכולה להפעיל אותה בסכומים שהוסכמו במכרז במצב הזה. לאור המצב, חברת ׳קיבוצון׳ לא תמשיך לפעול ביישוב בשנת הלימודים הבאה".

הדיון על מערכת החינוך לגיל הרך מערב שאלות על אחריות, וגם כאן ישנם חילוקי דעות בין בעלי התפקידים השונים. 

אין מחלוקת על כך שהמועצה מחויבת לפתוח גני ילדים ולדברי הדס שפירא היא תעשה זאת. "לגבי שתי המערכות הנוספות" אומרת הדס, "המועצה תוכל לתת ליישוב או לגורמים פרטיים מעטפת מקצועית פדגוגית, הדרכות והשתלמויות וגם לתת מעטפת להפעלה באמצעות מבנים שיועדו לגיל הרך".

רינת מסבירה: "תפקיד המועצה הוא לתת את המעטפת הניהולית פדגוגית ליישובים: הדרכות מקצועיות לצוותים ולרכזות, הצגות וחוגים לילדי הגנים, קשר בין היישובים לגורמים ממשלתיים, סיוע בעניינים תפעוליים וניהוליים".

רחלי חושבת אחרת: "המועצה היא האחראית לחינוך של כל שכבות הגיל מגיל 0 עד יב'. זה צורך בסיסי. במועצות אחרות המועצה תומכת ולוקחת חלק כי מבינים שההורים לא יכולים לשלם 5000 ₪ בחודש על חינוך. בכל מקום המערכות של הגיל הרך הן גרעוניות וברוב המקרים יש מועצה, מתנ"ס, עירייה שמשתתפים בזה". 

רונן מור מזכיר ש"המועצה עם כל הכוח שלה לא הצליחה לקיים את תפקידה והעבירה את זה למתנ"ס שגם הוא נכשל בכניסה לגרעונות של למעלה מ-200 אלף ש״ח…המועצה החליטה חד צדדית שהיא מסירה אחריות מעצמה ומעבירה אותה ליישוב עצמו על כל שירותיו כולל המעון ... הודעתי שאני לא מקבל את ההחלטה גם אם זה אומר שלא אחתום על החוזה עם ׳קיבוצון׳, גם במקרה של פירוק הועד".

רמי לב, מנהל הקהילה של באר אורה: "ל׳קיבוצון׳ יש הסכם מול המועצה ועכשיו פג תוקפו ועל זה נולדו דיונים חדשים במטרה לבחון גוף אחד שמפעיל את הכל ויהיה מסוגל לעשות את זה מקצועית. גם אם הישוב רוצה לעשות את זה, צריך לשאול אם הישוב מסוגל או לא מסוגל, כי צריך לעמוד מאחורי ההחלטות".  

איך הוועד והנהלת היישוב פועלים בנושא?

"לאחר שהוחלט ש׳קיבוצון׳ לא ימשיך בשנה הבאה, הקמנו צוות טיפול במשבר הגיל הרך, בגיבוי ועד הישוב ומנכ"לית המועצה". אומר רמי. "צריך להיות ממוקדים במטרה. הוועד שילם את העלויות ואנחנו מסכימים על זה שהשאלות הקיצוניות יחכו, כי מחפשים כרגע פתרון מיידי".

"אני לא חושב שתוך שבוע זה ייפתר…" מודה רמי בכובד ראש. "אני מכיר את ההיסטוריה של הגיל הרך ויודע שעבר כמה ידיים, התייקר מאד עם השנים למספרים מפלצתיים ואני לא הרבה זמן לומד את הנושא אבל אנחנו לא היחידים בזה. יש את זה בעוד לא מעט מקומות. הבעיה המרכזית אחרי שאלת האיכות היא שאלת המשאבים. אין פה משאבים שיש במקומות אחרים"..."אנחנו נוציא קול קורא מעמדה תומכת של הישוב ושל המועצה. לא נשים על השולחן את מה שמפריע להביא לפתרונות. אנחנו מאד קונקרטיים וממוקדים לפתרון הבעיה". 

המצב של מערכת החינוך לגיל הרך מוביל למתח, בעיקר בקרב הורים לילדים קטנים בישוב. רחלי מספרת על התחושות: "אין לנו שקט. אף פעם אנחנו לא יודעים איך תיפתח שנה. כל שנה יש איום כזה שאין מספיק ילדים, אין צוות. זו פאניקה קבועה ואנחנו כל הזמן מנסים לכבות שריפות ולתת פתרונות".

"אלו עצבים חשופים וצריך להיות נורא זהירים, לא כביקורת, כי אלו הילדים של אנשים" אומר רמי בהבנה. "אני יודע שעכשיו המעון זה הכי דחוף לכולם, זה לא פשוט ואני מצד אחד מלא תקווה, אבל אין סדרה של פעולות שרק נעשה והכל יסתדר. יש בעיה אמיתית וצריך להכניס את הראש ולראות מה קורה איתה". 

מה ההורים מוכנים לעשות כדי להביא לפתרון?

"אין לנו בעיה לשלם כדי לקבל מוצר איכותי, אבל אנחנו לא מחויבים לאותו תקנון או מערכת חברתית כמו שיש בקיבוץ" אומרת רחלי. "אם היו מקימים פה אגודה שיתופית או גוף שיכול להחליט על הדברים האלה, אפשר היה להחליט שזה הפתרון".

חלק מההורים סבורים שלמועצה ולוועד הישוב פשוט לא אכפת ממצב מערכת החינוך. רמי לב, איש חינוך שניהל בעבר מסגרות של פנימיות טיפוליות, בוגר תואר שני בניהול ויישוב סכסוכים ותכנית ׳מנדל׳ למנהיגות חינוכית עונה כך: "יש לי כבוד לתחושות, אבל זה לא נכון. אני לא עוסק בשום דבר אחר, בוודאי בימים האחרונים… זו לא בעיה פשוטה שרק אם נעשה משהו אחד נכון הכל יסתדר, אלא בעיה סבוכה ואמיתית".


 

פתרונות?!

מה אתה חושב על התחושה של חלק מההורים שהישוב זנח את החינוך לגיל הרך? 

"להביא לכאן אדם עם ההיסטוריה שלי, זו לא הצהרה שחינוך זה חשוב? כרגע יש בעיות מכל מיני סוגים של כסף, משאבים. אני מכיר את מה שיש כרגע לא בלי ריספקט לעבר, אבל האם עצם קיום הבעיות נובע מזה שלמישהו לא אכפת זו אמירה קשה. האם זה חשוב לוועד? בוודאי שזה חשוב".  

הדס מודה שבמשך השנים נעשו מאמצים אדירים, אולם לדבריה "כל מתווה נפסל או נחל כישלון והמערכת לא הצליחה לייצר תחושת שביעות רצון ויציבות, למרות השקעה אדירה של משאבים כספיים ואנושיים. בכל ישובי החבל מסגרות הגיל הרך הן פרטיות... אנחנו כאן כדי לייצר פתרונות ולקדם שיתוף פעולה ביננו כדי שהמערכת תפעל באופן מותאם ומיטבי כי חשוב שיהיה רצף ואנחנו חייבים לפעול יחד".

רמי: "הישוב והמועצה בעמדה מאוד נדיבה ואחראית לתמוך במפעילים של המסגרות, כך שהפתרון יהיה מאוזן והילדים ייהנו מסביבה בטוחה, מפתחת ולא קונפליקטואלית. נקים ועדות קטנות, ייעודיות ומתוקצבות לכל מסגרת, שיאפשרו לנו לתת תמיכה קהילתית כמו שאנחנו מצפים מעצמנו. יש עוד דרך לפנינו והרבה, הרבה, הרבה פרטים. אבל אנחנו נחושים למצוא פתרון שמותאם ליכולת, לגודל ולאופי הישוב".

חשיבה על מערכת חינוך מחייבת פתרונות לטווח המיידי עם חזון לטווח הרחוק. "המועצה צריכה לחשוב איזו אוכלוסייה רוצים להביא לכאן" אומרת רחלי. היישוב יגדל זה בטוח, אבל אנחנו לא רוצים רק אוכלוסייה מבוססת מאילת, אלא גם אנשים בתחילת החיים, כדי שנוכל ליצור קהילה תוססת ופעילה. בשביל זה צריך חינוך איכותי. החינוך של הגיל הרך לא מעניין את המועצה וזה פוגע בצמיחה של הישוב. זה יביא לכאן אוכלוסייה מבוגרת יותר, מבוססת יותר אבל לא בהכרח כזו שבאה לחיות חיי קהילה". 

רמי: "מטרידה אותי המחשבה שאנשים לא יראו את האפשרויות הנוספות שיש בעולם, כי לאו דווקא מה שהיה הוא מה שיהיה. צריך להיות נחושים אבל יצירתיים ולחפש פתרונות שבהם יש את אנשי הישוב, ההורים, הוועד, המועצה".

רחלי סבורה ש"הפתרון הוא להקים עמותת הורים שתנהל את מערכת החינוך של הגיל הרך ואת החינוך הבלתי פורמאלי אבל זה חייב להיות בתמיכת המועצה כי לישוב אין הכנסות ואין מקורות מימון למערכת גרעונית כזו... זה התפקיד של גופים מוניציפליים. המועצה לא יכולה להפקיר את הישוב ולהגיד 'בואו תהיו כמו הקיבוצים' כי אנחנו לא קיבוץ".

"אני מאמין שזו הזדמנות מצוינת לבחינה עמוקה מה אנחנו רוצים לעשות פה, כי עוד חמש-שש שנים זה לא יהיה אותו מצב… צריך לזכור שבסוף בסוף מדובר על החינוך ועל הילדים והם צריכים לגדול בסביבה שהיא לא קונפליקטואלית" אומר רמי. "אם אנחנו לא מסכימים בינינו ובין המועצה אנחנו צריכים לא לוותר על הזכויות שלנו ומצד שני להתנהל באופן שבו אנחנו עובדים יחד… אני קורא לכולם לגלות אחריות ולחשוב איך אנחנו מדברים, איך אנחנו מציגים את התמונה כדי לגרום לאנשים לרצות להיות פה". 

על השאלה האם ישנה מחשבה על מינוי רכז חינוך לגיל הרך מטעם הישוב הוא משיב: "כל פעולה שקשורה לטווח הרחוק צריך לבחון, אבל כרגע אנחנו עסוקים ב'מי יכול לתת פתרונות', מי יכול להפעיל את הפעוטון. בסוף, הוועד יצטרך להחליט אילו בעלי תפקידים יהיו פה אבל זו לא השאלה עכשיו. אני יודע שזה כבר נעשה בעבר, אולי זה לא נעשה נכון או היה יקר מדי או שצריך לעשות את זה יותר טוב, אבל כרגע צריך להיות מושקעים בפתרונות מידיים".

כשמסתכלים על השבר במערכת החינוך, אי אפשר שלא לחשוב על חבלי הלידה של הישוב. "הטעות הכי גדולה היא שהקימו את באר אורה כמו שכונה באילת בלי חשיבה על קהילה והישוב מתאכלס כמו שכונה בלי ועדת קבלה ובלי גורם מסדר" אומרת רחלי בעצב.

רגע לפני ירידת העיתון לדפוס ולאחר סיום כתיבת הכתבה, פנינו לרמי לב והדס שפירא שוב, כדי לקבל עדכונים. 

רמי: "יש כמה מתעניינים להפעלת הפעוטון. כל פנייה תיבדק ותיבחן בהתאם ל׳קול קורא׳ שיוציא הישוב תוך הידברות עם התושבים, כדי להבטיח מענה לשביעות רצונם". 

הדס: "החינוך לגיל הרך בבאר אורה הוא אבן שואבת ליישוב והוא חלק מהותי מחיי הקהילה. המשבר שנקלענו אליו נוצר לאחר שנים שבהן הושקעו בחינוך לגיל הרך משאבים רבים וחשיבה רבה. הפתרון יגיע מתוך היישוב וזה הסיכוי הכי גבוה לייצר יציבות ושביעות רצון. כל האנרגיה של כולם צריכה להיות מופנית לאיתור פתרון ראוי ובר קיימא. אין מקום וזמן להטלת אחריות ואשמה.

בשנת הלימודים הקרובה, הגנים בבאר אורה יופעלו ע"י המועצה. צהרון או צהרונים (תלוי במספר הילדים שירשמו למערכת) יפעלו באופן פרטי או באמצעות הישוב או המועצה. בנוגע למעון, מסתמן פתרון של גורם פרטי."

 

תגובת רשת ׳קיבוצון׳ 

רשת ׳קיבוצון׳ מפעילה מערכות חינוך במרחב הכפרי קהילתי ברחבי הארץ – הרשת  זכתה במכרז הפעלת המערכת החינוכית בכללותה בבאר אורה לפני שלוש שנים. תוקף המכרז היה למשך שלוש שנים שמסתיימות השנה. הרשת, עד למועד זה ולמרות כל הקשיים הידועים בתחום ברמה הארצית ובטח המקומית הדרומית של מענה וגיוס צוותים, מפעילה את מערכות החינוך בצורה המיטבית ביותר. הרשת גייסה הכשירה והעצימה את הצוותים לאורך השנים ולשמחתי ניתן לומר בוודאות כי הצוותים (כפי שההורים והנהלת המועצה מעידים) הינם איכותיים ביותר.

מתחילת הדרך, הרשת פעלה כל העת גם שהדבר הצריך ממנה משאבי ניהול וכספים רבים לראות את טובת הילדים ובכלל כך – החליפה את הקייטרינג במטבח מבשל שפועל על פי תפריט משובח עם ליווי של תזונאית קלינית (עד לפני מספר חודשים), פתיחת מערכות החינוך למרות חסר רב של ילדים בפתיחת השנה, הטמעת מנהלת בהיקף משרה הגדול מהנדרש למערכת מסוג זה. הרשת פעלה ופועלת עד הרגע האחרון בשיתוף פעולה פורה עם הנהלת המועצה יחד עם גב' רינת גבאי מנהלת הגיל הרך וגב' הדס שפירא מנכ"לית המועצה וכמובן הנהלת הישוב .

בהקשר לטענות שעלו ממספר הורים, גם כאן בכתבה, הרשת דוחה אותן על הסף. בכל הקשור לטענות העסקת הצוותים הרי הדבר משולל מהבסיס ונשען על סיום עבודה של שתי עובדות שבחרו לעשות זאת, לראייה הצוות הקיים בבאר אורה הינו צוות ותיק, איכותי, בעל זמן משך פעילות רב והביע את רצונו המלא להמשיך ולהיות מועסק לשנים הבאות. הרשת משקיעה במחנכות שלה ובכלל כך השתתפות בשכר לימוד, שכר ראוי, פעילויות רווחה, הדרכה, העצמה ועוד. ולראייה לכל הטענות וכפי שעולה מהדברים כאן בכתבה הרי שבכל שנה, ואחרי בחינות מקצועיות של הישוב, הרשת נבחרה להמשיך משנה לשנה את הפעלת המערכת ובכלל כך גם כעת, בפנייה של הנהלת המועצה, הנהגת הישוב וההורים, שנמשיך עד סיום המכרז להפעיל את המערכת. ישנם מספר קולות של מספר הורים אשר לא מצאו לנכון את השירותים של הרשת כמתאימים להם ועל כך יש לי רק להצר. הרשת עמדה בכל תנאי המכרז ואף מעבר ומסיימת את תקופת המכרז וזאת לאחר השקעות כספיות רבות עד כדי הפסדים עקב מיעוט ילדים דמוגרפי בישוב ובכלל כך הרעת תנאי הפעלת הצהרונים תחת המדינה (ניצנים).

הרשת, בעקבות פנייה של המועצה והישוב, הציעה הצעת התקשרות אשר תגבה את הרשת אל מול ההפסדים בכפוף למספר הילדים. המועצה והישוב לא יכלו להיענות להצעה זו כי סכומי הסבסוד הינם גבוהים ביותר. לראייה, המועצה פנתה גם לאילות ושם הם הציעו, כפי שעולה מהדברים כאן בכתבה, סכומי סבסוד גבוהים מהותית ממה שהרשת הציעה.

לצערי המשך הפעלת המערכת במציאות הקיימת בבאר אורה מבחינת מספרי הילדים כמו עלויות הפעלת הצהרונים בתוכנית ׳ניצנים׳ לא אפשרה זאת.

חשוב לי לציין כי הנהלת המועצה בתהליכי העבודה מול הרשת לקחה אחריות רבה בכל השלבים והייתה שותפה מלאה, מה שנדיר בנוף המועצות האזוריות והרשויות בארץ ועל כך יש להוקיר אותן.

הפעלת מערכות חינוך לגיל הרך כפי שכולנו יודעים הופכת משנה לשנה למורכבת יותר ויותר והעלויות הרבות של הפעלת מערכת חינוכית כזו מחייבת מספר ילדים מינימלי לקיום היתכנות הפעלתית.

בבאר אורה ישנם הורים מעורבים מאוד בחינוך לגיל הרך שחשוב להם מאוד וכך גם הישוב. לצערי הדבר לא הסתייע ואני מאחל לתושבי באר אורה שימצאו את הדרך הנכונה להפעיל את המערכת לשנים הבאות .

עדי אמזלג – מנכ"ל ׳קיבוצון׳ 


תגובות

תגובתך התקבלה בהצלחה!