פרידה התחלה ומה שביניהן \ "קצה המדבר" גיליון ספטמבר 2022

קרן ספיר מנהלת החינוך של החבל עוזבת ולנעליה תכנס זהר מדר בן אליהו. בנוסף פרויקטים גדולים קמו במעלה שוחרות ולא נישכח שעוברים לחמישה ימי לימוד. על אלו ועוד בכתבה. כתבו: זיו אברמוביץ ומרווה קובי | צילומים: זיו אברמוביץ, גלי כהן ותמונה מאלבום משפחתי


אחרי שנתיים של התמודדות עם מגפת הקורונה, שבמהלכן מערכת החינוך בחבל ידעה הרבה תהפוכות ואתגרים, מתחדשת מערכת החינוך בחבל במנהלת חינוך חדשה. לקראת הראשון בספטמבר הבא עלינו לטובה, ערכנו ראיונות עם קרן ספיר, מנהלת החינוך היוצאת, זהר מדר בן אליהו, מנהלת החינוך החדשה ואפרת אדר, מנהלת תיכון 'מעלה שחרות'.

מזה ארבע שנים הובילה קרן ספיר בגאווה את החינוך בחבל אילות. עכשיו, כשהיא מרגישה שהגיע הזמן לפנות את הכיסא למנהלת החינוך החדשה, היא מתכוונת לנצל את הזמן הפנוי לבלות בחיק המשפחה בטיול חובק עולם. רגע לפני שתעלה על המטוס, היא מספרת על התפקיד והתוכניות  לעתיד.

לפני שנכנסת לתפקידך כמנהלת החינוך במועצה, מה היה האני מאמין החינוכי שלך? האם נשאר אותו הדבר?

"האני מאמין החינוכי שלי התחיל לפני הרבה שנים. כבר בכתה ב' ידעתי שזה היעוד שלי ושהחלום הוא להקים בי"ס אחר. הגעתי לגרופית כמדריכת נוער בשנת 1996 ומאז אני מעורבת במערכות החינוך השונות בחבל אילות: בתי ילדים בסמר, מכון הערבה ללימודי סביבה בקטורה, ריכוז גיל יסוד במתנ"ס אזורי, הובלת החינוך סביבתי, הדרכת טיולים בבתי הספר, מדריכה בכוללת ביטבתה, ריכוז התוכניות החינוכיות במכינה הקדם צבאית בבאר אורה, חינוך קהילתי במרכז מדע ים המלח והערבה, שילוב והובלה של פרויקטים חינוכיים אזוריים ביניהם פרויקט "שביל ישראל" ועוד."

"בארבע השנים האחרונות, זכיתי להוביל את מחלקת החינוך במועצה. תפקיד עם הרבה אתגרים ולצידם סיפוק רב. קיבלתי מערכת שעובדת יפה, עושה דברים מדהימים, מתחדשת כל הזמן; בתי הספר מתנהלים עם מנהלים, מורים וצוותים  מצויינים. שמתי לעצמי למטרה, קודם כל, לשמר את מה שיש ומצד שני לחדש. יחד עם שותפים רבים הצלחנו לשמר, להוביל, לשפר ולחדש את מערכות החינוך בהיבטים רבים".

 

מה היו התוכניות שלך בעקבות האני מאמין?

"היה חשוב לי שהקהילה תהיה מעורבת יותר בחינוך, בתהליכים, בחשיבה משותפת, אני מאמינה שכאשר יוצרים מקום שכיף להיות שייך אליו, להיות חלק ממנו, יוצרים קהילה גאה שרוצה להיות ביחד, לתת ולקבל אחד מהשני. חשוב לי להיות קשובה לצרכי התושבים ולשלב אותם ברעיונות ובתוכניות".

"מאמינה שלא צריכה להיות הפרדה בין החינוך הפורמאלי לחברתי. הם חייבים להיות משולבים ביחד, לכן כיוונתי ומיקדתי את המטרות שלי לעבר טיפוח הקשר והרציפות בין החינוך הפורמאלי והחברתי. החל מהשנה הבאה יכנסו בשילוב מרכז הקהילה, חוגים למערכת החינוך הפורמאלית בבי"ס נוף אדום. בשלב ראשון, כל תלמיד/ה מכיתות א'-ב' יקבל חוג כחלק מתוכנית הלימודים. בימי שלישי צוותי המורים יצאו למפגשים עם התלמידים במערכות החברתיות בישובים, ובימי שישי יתקיימו פעילויות חברתיות בישובים ובבי"ס לתלמידי א'-ג' בהובלת המועצה ורכזי החינוך בישובים".

 

אילו קשיים היו בכניסה לתפקיד, אם היו?

"התפקיד מגיע עם המון אתגרים ולהם נוספו: מעבר לבית ספר חדש בזמן "הקורונה", הפעלת מערכות החינוך בשנתיים של סגרים, חיסונים וחוסר ודאות עולמי. עם כל זה, הצלחתי להנות, להתרגש ולהתגאות במערכות החינוך שלנו בחבל".

 

במהלך הכהונה שלך קרו דברים גדולים: נפתח בית ספר יסודי חדש (מבנה חדש), שינויים בהסעות, קיצור ימי הלימודים ועוד. יש משהו אחד שאת ממש גאה בו? למה?

"תהליך המעבר ל- 5 ימי לימוד היה אחד התהליכים הקהילתיים המעניינים והמאתגרים שהובלתי. בשנת הלימודים תשפ"א, התחלנו במהלך שבו בחנו את העברת מערכות החינוך לשבוע לימודים של חמישה ימים, מתוך ראייה ואמונה שמעבר כזה הוא ההחלטה הנכונה ביותר עבור תלמידי "נוף אדום". לאחר שיתוף הציבור, הקשבה וחשיבה, הוחלט שכדי לקיים את השינוי, יש לפעול בהדרגה, תוך התחשבות בצרכי הקהילה, בדגש על הענקת הערכים החינוכיים, הלימודיים והחברתיים לכל התלמידים".

"התהליך כלל: סיור, לימוד והיכרות עם מערכות חינוך במועצות אזוריות שונות בארץ, מפגשי מורים, הורים, מדריכים, רכזי חינוך, מנהלי קהילה, מפקחים אזוריים, ואפילו הגענו להתייעץ ולשמוע את דעתה של השרה יפעת שאשא ביטון. הוצאנו שאלון לתושבים, עברנו וקיימנו שיחות בישובים ובזום, הזמנו לסיורים ומעגלי שיח בבי"ס, שמענו, הסברנו העלנו את האתגרים וחיפשנו פתרונות. מפגישה לפגישה דייקנו ובנינו מערכות אשר נותנות מענים לתלמידים, להורים, ולמערכות החינוך הפורמליות והחברתיות. כדי לממש את החלומות של: בניה של בי"ס, שיפוץ, ציוד, תוכניות חינוכיות שונות, הפעלת בי"ס של החופש הגדול בישובים, הוספת כוח אדם, הצלחתנו בגיוס  כספים ומשאבים ממשרדי ממשלה וקרנות שונות".

 

מה היית רוצה לראות בעתיד קורה בחינוך בחבל אילות?

"אתגרים נוספים שלא הספקתי:

  • גני הילדים בבאר אורה. אתגר גדול שמחייב עבודה צמודה עם הישוב.
  • נדרשת חשיבה על הסדרת מבנה ארגוני של מנקים, סייעים וצרכים מיוחדים- ניהול, ריכוז ותכלול.
  • הקמת ועד הורים פעיל.
  • אלטרנטיבות חינוכיות בחבל, עם אפשרות בחירה להורים.
  • יש לראות כיצד משלבים את הגיל השלישי בעשייה החינוכית בבתי הספר.
  • המשך שיפוץ במעלה שחרות.
  • המשך שימור האתר ארכיאולוגי בנוף אדום.
  • המשך דיוק יום התנדבות בקהילה."

 

מה התכניות שלך לעתיד? איפה נראה אותך בשבועות ובחודשים הקרובים?

"לאחר שנים של עשייה ענפה ומספקת, אני עומדת לצאת למסע משפחתי חובק עולם ומסקרן. לוקחת איתי את חוויות העבר המשמעותיות, נערכת ומתרגשת לקראת החוויות החדשות שהמסע יזמן.. אסף, רוני ואני יוצאים ב- 12/9 לטיול של חודש בליטא ונורווגיה (כי לשם מצאנו כרטיסי טיסה זולים) משם אנחנו ממשיכים לארה"ב ולאן שהשמש והדרך יובילו. מוזמנים לעקוב אחרינו באינסטגרם (sapirways3) ובפייסבוק (קרן ספיר)".

 

יש משהו שהיית רוצה לומר למחליפה שלך בתפקיד. אולי עצת זהב?

"אני מבקשת להודות ולהיפרד אישית מכל מי שהיה שותף, עמל, טרח, סייע, חלם והיה חלק במימוש ובהגשמת היעדים והחלומות שהצבנו לפנינו בתחילת הדרך. אני מסיימת את תפקידי בתחושת סיפוק גדולה על הדרך והמקום הנפלא שאפשר לי התפתחות מקצועית ומקום להוביל ולהגשים חלומות. מאחלת לזוהר הצלחה בהובלת מערכות החינוך".

 

 

את קרן ספיר תחליף כאמור זוהר מדר בן אליהו. בריאיון ראשון בתפקיד, היא מספרת על עצמה ועל הקשר שלה לעשייה חינוכית בחבל ובאזור. זוהר, נשואה ליונתן ואמא לעידו בן ה-9, רוני בת ה-6 ואיתי בן ה-3 גרה בחבל אילות מזה שמונה שנים וכיום היא חברת קיבוץ גרופית.

מה חשוב לך שהקוראים שלנו ידעו עלייך?

"אני במקור מהעיר חדרה" היא מספרת. "את יונתן הכרתי בשירות הצבאי ומשם שרטטנו יחד מסלול חיים משותף. בהמשך סיימתי את לימודי התואר הראשון בתקשורת ועבדתי כשלוש שנים בתחום. במקביל, המשכתי את מסע החיפוש שלי, אחר הדבר הנכון עבורי מבחינה מקצועית. בבחירה שלי להמשיך ללימודי הוראה בסמינר הקיבוצים, מצאתי חיבור מדויק בין לימודי תחום דעת לבין לימודי הוראה וחינוך, שם מצויה מבחינתי המשמעות הערכית אותה חיפשתי. לאחר סיום הלימודים, חינכתי כיתה בתיכון קטן לנוער בסכנת נשירה בראשון לציון. באותם ימים גרנו בעיר גבעתיים וכשנולד בננו הבכור עידו, הרגשנו שזה הזמן שלנו כמשפחה לבחור את המקום בו נרצה להקים את ביתנו. מקום בו נזכה לחינוך איכותי ולחיי קהילה".

"הגענו לערבה לפני שמונה שנים, התחלנו את דרכנו בקיבוץ יהל, כזוג צעיר עם תינוק קטן, התאהבנו בחבל והבנו שזה בדיוק המקום שחיפשנו. יש בחבל אילות את כל מה שאיחלנו לעצמנו כמשפחה. היום אנחנו חברי קיבוץ גרופית, מחוברים לנעשה בקיבוץ ובחבל". היא מספרת בגאווה.

"בזירה המקצועית, מיום הגעתנו לחבל, עבדתי בתיכון ׳ברנקו וייס׳ באילת...תיכון קטן המיועד לבני נוער שהמסגרת הגדולה (תיכון מקיף), אינה מתאימה להם והם זקוקים למסגרת קטנה יותר ומכילה. חינכתי כיתה ולקחתי על עצמי תפקידים בחינוך החברתי. למעשה, משנתי השניה בבית הספר, הצטרפתי לצוות ההנהלה. בהתחלה כרכזת חברתית ובהמשך שלוש שנים כרכזת פדגוגית וסגנית מנהל של רמי לב (שמנהל היום את הקהילה בבאר אורה). הובלתי תהליכים חינוכיים משמעותיים וזכיתי ללוות באופן אישי, צוותים חינוכיים ותלמידים רבים בדרכם. כשרמי סיים את תפקידו כמנהל, קיבלתי על עצמי את ניהול בית הספר כמעבר טבעי ונכון עבורי ולטעמי גם עבור קהילת בית הספר. ניהלתי את בית הספר במשך שנתיים, תוך התמודדות עם אתגרי הקורונה והובלת מעבר בית הספר למשכנו החדש. לאחר שבע שנות עשייה בבית הספר, במהלכן, השלמתי את לימודי התואר השני במנהל ומדיניות בחינוך וכן את לימודי התעודה בהוראה מותאמת, יצאתי לשנת שבתון. בשנת השבתון בחרתי להמשיך ללימודי תעודת הוראה בחינוך מיוחד. זכיתי להכיר מקרוב את עולם החינוך המיוחד וזו הייתה שנה מרתקת עבורי. התנסיתי בכיתת תקשורת באילת, הכרתי ילדים מופלאים עם צרכים מגוונים ואני ללא ספק מגדירה את השנה הזו כשיעור, בין החשובים בחיי".

 

הזכרת את תיכון ברנקו וייס באילת שניהלת בעבר - האם את רואה קשר בין התפקידים?

"בימים אלו אני נפגשת עם מובילי מערכות החינוך בחבל אילות, אני קשובה לנעשה בהן ומוצאת בהחלט חיבור בתפיסה החינוכית ובאמונה שתפקידה של המערכת הוא להצמיח, לאפשר בחירה, גיוון ולעודד את השילוב עם החינוך החברתי" היא מסבירה. "בבסיס התפיסה החינוכית בברנקו וייס נמצאת ההבנה כי עלינו להתאים את התהליך החינוכי לילד ולא להיפך, כך שאני מוצאת קווי דמיון רבים בין המערכות".

"כמו כן, בהיבטים הניהוליים. אין ספק שאני מכירה לעומק את ניהול הממשק בין המערכת לבין ההורים, התלמידים, הצוותים החינוכיים, גורמי הפיקוח, מערכת החינוך החברתי והשותפים השונים בקהילה. כעת, בתפקידי החדש, הראיה מתרחבת בהיבטים הללו. נדרש ממני להצליח ולראות את החבל כולו וזהו אתגר שאני מרגישה, שיש בידיי את הכלים להתמודד איתו".

 

עכשיו, אחרי שהספקת לחוות קצת את מערכת החינוך בחבל מקרוב, מה נראה לך הכי דחוף לשנות או לטפל אם בכלל?

"בימים אלו אני בתהליך החפיפה עם קרן ספיר. מכירה את מערכת החינוך בחבל, את השותפים לעשייה ואת התוכניות הפועלות בה. יש שיגידו שאנחנו חבל קטן, אך העשייה החינוכית בו רחבה מאד. אני זקוקה לזמן ובעיקר לעבודת שטח מאומצת, כדי למפות את ההצלחות ואת האתגרים על מנת לראות את התמונה המלאה. אז אם להיות כנה" היא מודה, "מוקדם עבורי לומר מה הייתי בוחרת לשנות. אולי בראיון הבא..."

 

איפה את רואה את החינוך בחבל אילות בעוד שנה מהיום?

"אני דוגלת בשותפות ובשקיפות" היא אומרת בנחרצות. "מערכת החינוך פועלת בקיבוצים וביישובים, בבתי הספר, בגנים ובשיתוף עם החינוך החברתי. ארצה לראות את מערכת החינוך ממשיכה להיות עוגן מרכזי בחבל אילות. בשנים האחרונות המדינה ומערכת החינוך ידעו אתגרים רבים סביב מגפת הקורונה, נדרשנו כולנו לשינויים, לגמישות ולטיפול במצבים משתנים כל העת. בחבל אילות בנוסף לאתגרים אלו, הושלם המעבר לבית החינוך נוף אדום. אשמח אם בעוד שנה מהיום, תחושת השייכות והמעורבות הפעילה במערכות החינוך תהיה המכנה המשותף של כולנו. שנצליח יחד להחזיר את היציבות בכל המערכות, יציבות כפי שאנו מכירים שנים רבות במערכת החינוך בחבל אילות".

 

מה חשוב לך שקוראי קצה המדבר יידעו עליך?

"שאני מבינה ומודעת לכובד האחריות על כתפיי. אעשה כמיטב יכולתי, לשמור על הקיים והטוב ולהוביל תהליכים חדשים בהתאם לחזון החינוכי ולצרכים שיעלו לאורך הדרך. למעשה החינוכי חשיבות רבה בעיני ואני מאמינה שהחיבור לשטח ולאנשים, ישרת את כולנו כקהילה".

 

 

לקראת השנה החדשה רצינו לשמוע מה מתחדש בבית הספר התיכון 'מעלה שחרות'. בראיון עם אפרת אדר, מנהלת התיכון מזה עשר שנים היא מספרת על תכניות חדשות בבית הספר לצד הרצון להמשיך ולהעמיק במגמות קיימות. 

"אני מרגישה זכות גדולה להיות במקום הזה ולעסוק בחינוך, זו שליחות גדולה בעיניי" היא אומרת בהתרגשות. "להיות אי של יציבות ומקום של ביטחון לתלמידים, לצוות, להורים. למדנו בקורונה כמה הכל דינמי ואני חושבת שמערכת חינוכית צריכה לשדר סוג של יציבות, משהו קבוע עם אפשרות לעוף".

 

את מדברת על חינוך וקהילתיות - איך את רואה את מעלה שחרות בהקשר הזה?

"אנחנו בית ספר קהילתי שהוא מרכז אזורי שקולט את התלמידים מכל יישובי חבל אילות. אנחנו קולטים תלמידים מהשכנות לנו מהערבה התיכונה ומהעיר אילת... אנחנו לא סלקטיביים ושואפים להיות בית לכל התלמידים שלנו ולתת מענה חינוכי מלא לכל אחד מהתלמידים והתלמידות שלנו", היא מספרת. "אנחנו צריכים לעשות כל שניתן כדי שהילדים שלנו יקבלו חינוך - מבחינת המגוון, המסלולים, האפשרויות לפחות כמו במדינת תל אביב".

 

אבל החינוך פה לא יכול להיות 'כמו בתל אביב' גם בגלל משאבים וגם בגלל החזון החינוכי של בית הספר

"אני מדברת בעיקר על המענים החינוכיים... כל אחד במקום האישי שלו... השנה נמשיך לקיים תהליכי בחירה בכיתות השונות כערך מרכזי בתפיסת עולמנו. בנוסף, נקיים תהליכי כתיבה של עבודות חקר אישיות ובהן  אפשרות לכתיבת עבודות גמר בתחום נבחר לתלמידי יא' יב' בהיקף של 5 יח"ל לתעודת הבגרות. התלמידים שלנו עושים הרחבות גם בתכנים שהם מחוץ לבית ספר."

 

מה למשל?

"מגמה שנקראת מדעי כדור הארץ של מכון ויצמן והשנה למדו בכיתה הדרומית שישה תלמידים ממעלה שחרות, יש תלמידים שרצו ללמוד צרפתית. אין לנו מגמה כזו פה אבל אנחנו מכירים בזה".

"הנושא של בחירה הוא בעיניי ערך..." היא מסבירה. "אנחנו תיכון יחיד בחבל ויוצרים הרבה הזדמנויות לבחירה... יש לנו שש עשרה מגמות בהיקף של חמש יחידות בחטיבה העליונה. השנה פתחנו מגמה חדשה -"עיצוב מוצר"... אין לזה אח ורע יחסית למספר התלמידים שלומדים בבית ספר. בנוסף, נקיים תהליכי כתיבה של עבודות חקר אישיות ובהן  אפשרות לכתיבת עבודות גמר בתחום נבחר לתלמידי יא' יב' בהיקף של 5 יח"ל לתעודת הבגרות."

"אנחנו מלמדים קצת אחרת גם במקצועות הליבה... במקצועות הליבה שהם חובה לבגרות, בנינו תכניות מיוחדות שממירות את הצורך בבגרות... את המיומנויות של למידת חקר אנחנו מצמיחים כבר מכיתה ז'." היא אומרת בגאווה.

 

אילו חידושים צפויים לקראת שנת הלימודים הקרובה?

"ההיערכות וההכנות לקראת שנה חדשה תמיד מרגשים, זהו רגע מאד מיוחד. השנה נתנהל בשלושה בתים. בית צעיר של ז'-ח', בית נעורים של ט'-י' ובית בוגר של יא'-יב'. לכל בית יש מבנה ניהולי משלו עם יועצת, רכזים ותפיסת עולם ערכית חינוכית. בז'-ח' אנחנו מכירים את התלמידים וההורים, יוצרים קשר ואמון, מצמצמים פערים, עורכים היכרות עם דרישות אקדמיות גבוהות יותר. בט'-י' אנחנו מסתכלים קדימה. הדרישות עולות, ההיכרות שלנו עם התלמידים גדולה יותר ואנחנו מצפים מהם לאקטיביות יותר גדולה גם בבחירה של תכניות הלימוד וגם בכלל בהתנהלות במרחב של בי"ס, בהנהגה שלהם. יא'-יב' הם כבר בוגרים. זו ההגשמה... אנחנו שואפים לתעודת בגרות כמה שיותר איכותית..."

" יחד עם חשיפה למורכבותה של החברה והישראליות ומעורבות אקטיבית של התלמידים בתהליכים לימודיים וחברתיים. בית זה מקום אישי יותר. כלומר, עברנו מחטיבה תלת שנתית לבית דו שנתי" מסבירה אפרת... "בבית יש משהו יותר קרוב גם מבחינת הצוות הניהולי וגם מצאנו שהקרבה הרגשית בבית שהוא דו שכבתי יותר גדולה מתלת שנתי. כלומר, החיבור של ז' וח' יותר טבעי מאשר ז' וט' או י' ויב'. מצאנו שהחיבורים הרגשיים הם יותר נכונים. יש כאן זהות של בית לימודי פדגוגי חברתי ורגשי שמצאנו שהיא יותר נכונה".

 

זה אומר גם פעילויות משותפות?

"כן. לטיולים השנתיים נצא בבתים... זה יותר נכון להתאים את התכנים למסגרת שהיא דו גילאית ולא תלת גילאית... אנחנו מוצאים שיש משהו יותר אישי, קרוב ומאפשר בדו גילאיות הזו... הפריסה של שלושה בתים קצת מגמישה את המעבר מט' לי' ומאפשרת עוד מעבר אחד בין ח' לט' ובין י' ליא', דבר שמאפשר איזו התחלה חדשה שלה כולנו זקוקים כל יום מחדש ובכל שנה מחדש".

 

יזמתם את התכנית של הבתים בעקבות הקורונה? הרגשתם שהתלמידים בעקבות השנתיים האחרונות צריכים מענה אחר?

"אני חושבת שזה חלק מהעניין..." אומרת אפרת בחיוך. "מעלה שחרות תמיד היה בית חם, עוטף, תומך ומאפשר. יש משהו שלי ולנו חשוב לשמר, לצד החדשנות והפדגוגיה... איזון בין שימור וחידוש. הביתיות והקשר הבלתי אמצעי בין התלמידים והצוות. יש כאן קהילה. יחד עם זאת הקורונה מאד הדגישה את הסיפור החברתי, הרגשי... כמה חשוב לחזק את השיח הרגשי... מה שהיה מובן מאליו, החיבורים החברתיים התערערו בקורונה. זום הוא אופציה מדהימה אבל זה לא מחליף את הקשר הפרונטלי" היא מודה. "במהלך השנה נמשיך לדייק את זהות הבתים והמאפיינים הייחודיים של כל בית".

 

מה עוד מתחדש לקראת השנה הקרובה?

"אנחנו מאד מתרגשים לקלוט את תלמידי ז'... זה ממש כמו כיתה א'. אנו נערכים למעבר הדרגתי והיכרות אישית שתמשך במהלך השנה... אנחנו קוראים לזה 'שבילים לעל יסודי'... אנחנו מסתכלים על הדרך שעוברים מכיתה ז' עד כיתה יב', ועם איזה ארגז כלים חינוכי ערכי, חברתי, רגשי ולימודי אנחנו רוצים שיצאו להמשך דרכם הבוגרת. מהצד השני אני רוצה לברך את תלמידי יב' בברכה חמה לקראת שנתם האחרונה בבית ספר. זו שנה מיוחדת שבה אנחנו מסכמים תהליכים וגם מסתכלים להמשך הדרך - יציאה לשנת שירות, מכינה קדם צבאית, שירות לאומי ושירות משמעותי בצבא" אומרת אפרת בחיוך.

"אנחנו נחזור לטיולים השנתיים, אנו מקווים לצאת למסע לפולין בחודש מרץ 2023... לאחר תקופה ארוכה בה לא יצאו תלמידים לפולין. נצא ללמוד בחוץ, זה דבר שאני דווקא רוצה לשמר מהקורונה. אנו ממשיכים לקיים מסגרת של ימי מעורבות חברתית לתלמידי ח' עד יא' כמסורת בית ספרית רבת שנים המשקפת את הרוח החינוכית שלנו. תלמידי ז'-ט' ילמדו 6 ימים בשבוע כולל ימי שישי וימי מעורבות חברתית במהלך השבוע. אנו מתכוננים לבניית כיתה קולינרית בביה"ס שתאפשר מרחב למפגש נעים לתלמידים ולצוות".

"נמשיך לקיים שיתופי פעולה עם מחלקות וגופים שונים בחבל ובהם תוכניות מניעה והתערבות ומפגשי סל תרבות. אנחנו קולטים מורים ותלמידים חדשים, מצבת המורים שלנו מלאה ואני מודה על כך. הצוות החינוכי בביה"ס רובו ותיק וממשיך מזה שנים רבות, דבר התורם לתחושת היציבות והשורשיות שלנו". מספרת אפרת ומוסיפה, "חשוב לי להודות למועצה האזורית ולמחלקת החינוך על התמיכה הרבה וההליכה המשותפת בדרך. אני מברכת את כל התלמידים, ההורים והמורים בהצלחה גדולה לקראת תחילת השנה". 


תגובות

תגובתך התקבלה בהצלחה!