בעיית מים \ "קצה המדבר" גיליון נובמבר 2022

שובל מים ארוך משתרך על כבישי היישוב, זרם מים אדיר בוקע מהאדמה באחד המשעולים ומיד אחר כך הודעה לקונית: 'עקב פיצוץ בצינור, ייסגרו המים ביישוב'. כתבה: מרווה קובי| צילום: אליאור אלון


 

התיאור הזה לא נלקח מרצפת חדר העריכה של 'תעלת בלאומליך' או 'גבעת חלפון' אלא משגרת יומם של תושבי באר אורה. זהו סיפור ישראלי קלאסי, על ישוב שנולד בלי תכניות מסודרות עם תשתיות לקויות וללא פיקוח, והתוצאות נראות בשטח עד היום. זה גם סיפור על אנשים שבאו לגור בקצה המדבר עם רצון לאיכות חיים ובמקום זה מצאו את עצמם במאבק של שנים מול משרד השיכון והמועצה האזורית חבל אילות. שוחחתי עם רמי לב, מנהל הקהילה של באר אורה ועם רונן מור שמתגורר ביישוב כמעט 12 שנה ומכהן כיום כיושב ראש ועד הישוב. 

"כשהוקם הישוב" מסביר רונן "בהנחת התשתיות, עוד לפני הבנייה, חייב להיות מי שיפקח שהעבודה מתבצעת כמו שצריך. כי יכולה להיות תשתית מסוג X ותשתית מסוג Z".

 

מי פיקח?

"אף אחד לא פיקח. מי שאמור לפקח זה משרד השיכון דרך המועצה שאמורה לקבל את העבודה, להיות מעורבת ולוודא שהעבודה מתבצעת לפי שלבים. המועצה עבדה אז בתפיסה של שירות עד השער. אחרי השער הצהוב יש קיבוץ ויש אגודה ולפי החוק אף אחד לא אמור להיכנס... למעשה הונחו תשתיות ללא שום בדיקה. לא בתהליך ולא באיכות ואת התוצאות אנחנו רואים עד היום... קמה השכונה הראשונה 25 משפחות והתשתית סופגת ומצליחה להכיל את הקיים".

 

באיזו נקודה אתם מבינים שהייתה פה טעות בהנחת התשתיות?

"מהרגע הראשון. ברגע שאין פיקוח על התהליך ושלמהנדס המועצה אין תכניות על ולא רואים איך כל התשתיות מחוברות אחת לשנייה ואין מיפוי... בשלב הזה התשתיות עדיין לא קורסות כי כמות התושבים קטנה... כשהקהילה גדלה עם ההתחלה של 'בנה ביתך' ואז ראינו שלא רק שלא למדו מהפעם הקודמת אלא שגם לא מתכוונים לפקח". 

גם בדוברות המועצה האזורית חבל אילות מודים כיום ש"במרחק הזמן, אנחנו יודעים לומר היום שהתשתיות ליישוב החדש באר אורה נבנו באופן לא תקין, וזאת בשל היעדר פיקוח מטעם המוסדות הממשלתיים שהיו אחראים על כך בשלב ההקמה. קווי המים הושתלו באופן לקוי, הציוד שהותקן אינו מתאים לרשת מים ביתית וכיסוי החפירות נעשה שלא על פי התקן. שילוב של הגורמים האלה מייצר את הכשלים שתושבי באר אורה חווים כיום".

 

איך זה בא לידי ביטוי בפועל?

"בשנים האחרונות, כשהוצאנו את הצנרת הישנה, ראינו צנרת שלא עמדה בתקן מבחינת עובי הצינור" מסביר רונן. "בנוסף, כשמניחים צינור צריך לחפור לעומק של מטר וחצי. פה חפרו מטר וגם הניחו אותו על פסולת של אבנים וסלעים. כשמשאית או רכב כבד נוסעים במשעולים הם מפעילים לחץ על הצינור שפוגש את כל הסלעים ואז הוא נפצע. ככה נגרמו רוב הפיצוצים. הנה, רק לפני חודשיים החליפו את כל הקו ברח' רותם המדבר. בצינור שיצא משם, כל חצי מטר היו תיקונים. מאות תיקונים על הצינור. עכשיו, תיקון קו זה גם לרוקן את כל הקו. זה בזבוז אדיר של מים".

 

מי משלם על כל המים האלה?

"המועצה משלמת, אבל יש סברה שאומרת שכשיש פיצוץ והצינור מתרוקן אז השעון (של התושבים) מסתובב בצורה מהירה למרות שאלו מים שכבר היו במערכת ולא צריכים לחזור ואז צריך להתקין 'אל-חוזר'ר".

 

אילו תגובות אתם מקבלים מהמועצה בשלב הזה?

"המועצה לא רואה את הקריאה של הועד לכל התקלות שקורות במהלך הבנייה של השלב השני. ואנחנו מתרים, מצלמים כל שלב... למדנו איך צריך לנהל כל שלב ושלחנו מכתבים לשר השיכון והנחינו את המועצה איך הכל צריך להתבצע. המועצה לא נקטה דבר וחצי דבר. באחת הישיבות קראתי לחנן ואמרתי לו שהוא חייב להגיד די, לעצור את הסאגה הזו ולעצור את הבנייה כי כל מה שקורה פה יהיה בכייה לדורות".

 

המועצה הבינה את הכאב של התושבים? את התחושה שלא רואים אותם? 

"המועצה בתהליך מאד ארוך ומייגע מבינה" ממשיך רונן. "לפני כמה שנים קם המענה העירוני וזו עבודה של הדס (הדס שפירא מנכ"לית המועצה האזורית חבל אילות). היום לפחות יש מי שעונה לטלפון לפני זה לא היה עם מי לדבר..."

הניסיונות להביא את משרד השיכון להתערב לא מפסיקים. "אני ואליאור (אליאור אלון, חבר ועד באר אורה וכיום נציג היישוב במליאה) עלינו למשרד השיכון לשיחה עם מנכ"לית המשרד והראנו את כל הבעיות. הם טענו שזה לא מענייננו... אם בתהליך ההתחלתי הצלחנו להשפיע על הבנייה וחלק מההערות התקבלו, בשלב הזה נזרקנו מהמדרגות. באנו לחנן ואמרנו לו שהוא חייב לתבוע את משרד השיכון. אי אפשר להמשיך ככה. אנחנו מרימים דגל אדום..."

 

איך שגרת החיים ביישוב בתקופה הזו?

"אנחנו חווים פיצוצים ברמה יומית, אפילו היה מקרה  אחד של 72 שעות שלא רצו להביא עוקבי מים. הגענו עם המועצה לשיח והסברנו שהם חייבים להביא מומחה..." 

בהקשר זה, נמסר מדוברות המועצה האזורית חבל אילות ש"לפני שלוש שנים השקיעה המועצה 1.5 מיליון שקלים בהסדרה של תשתיות בישוב ובהן תשתית המים והפחתת הלחץ הכבד עליה - מהלך שבעקבותיו המערכת פעלה בלי תקלות במשך שנתיים". 

"המועצה השקיעה כמה מאות אלפי שקלים למפחית לחץ, מטפלת בכמה קווים, לא מטפלת בהמון דברים אלא משלימה מדרכות, ועושה עוד כמה דברים..." מסכים רונן. "בגלל המפחית לחץ ומפני שהיישוב בשיפוע אז חלק מהתושבים מרגישים לחץ טוב וחלק מרגישים לחץ נמוך. השכונה המערבית סובלת מזה הכי הרבה. באזור הצפון מערבי הגינון לא מקבל לחץ מים בכלל. עם הגנן שלנו התחלנו לתקן וליצור קווים חדשים". 

מנתונים שמציג ועד באר אורה עולה שבעקבות עבודות השיפוץ שביצעה המועצה, פיצוצי המים אכן פחתו משמעותית בין 2019-2021 אך לא הפסיקו ותושבי היישוב המשיכו לסבול מתקלות והפסקות מים באופן עקבי לכל אורך התקופה: "זה יצר איזושהי רגיעה, אבל התשתית שהונחה הייתה כמו חוסם עורקים על רגל קטועה. אז אין זרימת דם וכולם מרוצים אבל הרגל מתחילה להכחיל ולהסריח ואני לא סתם משתמש באנלוגיה הזו".

 

מבחינת התושבים, הטון הרגשי בתקופה הזו היה מאוד סוער ואתם עמדתם בין הפטיש לסדן.

"אנחנו כל הזמן שם" מודה רונן, "אבל אני לא מאמין בלהיות בשיח שהוא לא ענייני. אני פועל לפי צרכי הקהילה. אני מאמין שכנציג ציבור אני צריך לפעול בשם מה שדורש הציבור".

 

מה דרש מכם הציבור בשלב הזה?

"הציבור אמר - די. מספיק. חייבים לעשות מהלך" אומר רונן.

במכתב ממנכ"לית המועצה הדס שפירא לתושבי באר אורה בתאריך 25.6.2018 תוארו הצעדים שמתכוונת המועצה לנקוט בניסיון לפתור את המשבר בתשתיות ובו נטען בין היתר ש"המועצה מתחילה בבדיקה לצורך נקיטת הליכים משפטיים ותממן את כל ההליכים המשפטיים לרבות יועצים מקצועיים לצורך הגשת תביעות". בפועל, בחרה המועצה לא לתבוע את משרד השיכון, צעד שבעקבותיו החליט ועד באר אורה לצאת לתביעה משפטית. 

"בעצתו של העו"ד המלווה, החלטנו להגיש תביעה מטעם התושבים... לא רוצים לקבל כסף אלא תובעים את כל שלב ב': הקבלנים, המפקחים, משרד השיכון והמועצה. תבענו כארבעה מיליון שקל על הטיפול בתשתיות, על המים של הגינון והאבן המשתלבת וכל מה שקרה בישוב והתבצע בצורה פושעת" מסביר רונן. 

על ההחלטה לחזור בה מהרעיון לנקוט הליכים משפטיים מול משרד השיכון עונה דוברות המועצה שהיא "נמצאת בקשר רציף עם משרד הבינוי והשיכון ומקבלת ממנו תמיכה בתחומים רבים. לעניין תשתיות המים בבאר אורה, המשרד התחייב להסדיר את הנושא עם התקדמות הבנייה החדשה, ולכן המועצה בחרה שלא לפעול משפטית מול המשרד. בעקבות החלטת הישוב לתבוע את כל הגורמים, הושג הסכם פשרה".

"כשחנן קיבל את הדרישה לענות לכתב התביעה הם הבינו שהם בבעיה ומתחיל להתנהל שיח. במשך כמה שנים אנחנו מתנגחים אחד בשני מול משרד השיכון. אנשים באופן פרטי ובהתנדבות פועלים כדי שיתקיים הצדק הציבורי הזה. שהמועצה תעשה מה שהיא אמורה. כועד סטטוטורי אני אמור לטפל בל"ג בעומר, פסח, טקסים, קצת לשתול פרחים אבל בכל מקום שהמועצה לא לוקחת אחריות,, הועד לוקח אחריות" אומר רונן בהשלמה.

 

בתהליך המשא ומתן לפשרה בין ועד הישוב ומשרד השיכון דרך פרקליטות מחוז דרום, לאחר פגישות רבות וסיורים עם מומחים, הושגה פשרה על סך 2.5 מיליון ש"ח לטיפול בסעיפי התביעה. 

מדוברות המועצה מוסרים ש"בחודשים האחרונים בוצעה ברחוב רותם המדבר החלפת תשתית מן היסוד ובהמשך יתקדם הביצוע בהדרגה לשאר הרחובות. זאת במסגרת תכנית שתתפרס על פני חמש שנים ושבסופה תוחלף תשתית המים ממתקן מקורות ועד לישוב ובין בתי הישוב. במועצה מעריכים כי עלות התוכנית כולה תגיע לכ-2 מיליון שקלים". 

"תראי איזה אבסורד, הדרך היחידה לקבל את הכסף זה דרך המועצה שהיא בכלל נתבעת והיא לא בצד שלי. אבל עיגנתי את הכל בהסכם מקיים מול המועצה, כדי שנקבל את כל הכסף בוודאות..." אומר רונן. "הקצנו 300 אלף שקל שיכולים לתת מענה לעוד ששה שבעה משעולים שיחליפו להם קו מלא. כי חלק מהצנרת הונחה בשלב מאוחר יותר ולא כולה צריכה החלפה. הדבר הנכון היה להחליף הכל אבל זה לא יקרה כרגע..."

"המועצה רצתה שחלק גדול יותר ילך לפיצוצי המים ואנחנו לא הסכמנו" ממשיך רונן. "זו אחריות שלכם. הייתם אמורים מראש לא להביא לידי זה וכשזה קרה הייתם אמורים לטפל בזה וכשזה קורה עכשיו אתם אמורים לטפל בזה כי אתם מקבלים כל חודש מהתושבים כסף בשביל זה" אומר רונן נחרצות. 

"דבר אחר שהמועצה צריכה לעשות זה פורקי לחץ שברגע שיש בוסט של מים מהבריכה הוא מוריד את הלחץ וככה לא נהרסת הצנרת. עוד דרישה הייתה להניח מגופים בכניסה לכל משעול כדי שאם יש פיצוץ במשעול מסוים לא צריך לסגור מים לכל היישוב אלא רק לרחוב הספציפי". 

"הדבר החשוב ביותר הוא להחליף את הצנרת וזה כבר צריך לקרות וזה 90% מהבעיה" מוסיף רמי. "אנחנו יודעים שזה בתכנית והמועצה אומרת שהיא הולכת לעשות את זה... אבל אין תכנית שבתאריך כזה וכזה יוחלפו הקווים... יש קו אחד שהוחלף עקב מצב חירום ואני מקווה שהוא הוחלף על פי כל הסטנדרטים כדי שלא יהיו לנו בעיות עתידיות... ברגע שעבודה מתבצעת בחירום היא נעשית באופן טבעי עם פחות פיקוח מאשר זה נעשה בשגרה".

"קחי למשל מה שקרה ברותם המדבר. היו פיצוצים כל יום ואפילו כמה פעמים ביום, ואז החליטו לתקן את כל הקו כי זה  יותר זול... החליפו את כל הקו וזה התבצע בצורה סבירה, איתי (איתי זומרפרוינד, מנהל מחלקת המים מועצה אזורית חבל אילות) עושה עבודה באמת טובה תחת כל הלחץ והכל...". 

דוברות המועצה מוסיפה ש"תכנית החומש להחלפת התשתיות תכלול תכנון מחדש של המערכת כולה וייעשו ההתאמות הנדרשות לצרכי הישוב היום ובעתיד. במחלקת המים במועצה אמרו כי התכנון ייעשה בשיתוף עם הישוב".

 

אם הכסף כבר הושג במסגרת הסכם הפשרה, נשאלת השאלה למה מחכים? 

"ההסכם עצמו לא אושר סופית..." מסביר רמי. "ברגע שיאשרו את ההסכם נעבור ללוחות זמנים. אני חושב שאפשר כבר להתחיל ויפה שעה אחת קודם. כי הועד וההסכם לא יממנו את כל הבעיה הזו, ואני לא רואה סיבה למה לא להתחיל... אנחנו יודעים שיגיע הפיצוץ הבא ואנחנו יודעים גם שהקו יוחלף, אז אני לא רואה סיבה למה לחכות. ברור שעדיף שזה לא יהיה משהו חירומי". 

על העיכוב בתחילת העבודות נמסר מטעם דוברות המועצה ש"המועצה פועלת לגייס משאבי תקציב לטובת התוכנית גם ממקורות חיצוניים. הכסף שיגויס יצטרף לסכום שהוקצה למועצה במסגרת הסכם הפשרה שנחתם בין התושבים, המועצה ומשרד השיכון".

 

אתם בעצם כל הזמן נדרשים לגייס את המועצה לפעול איתכם - נשמע מאד סיזיפי.

"זה מאד סיזיפי... זה לא אמור לקרות ככה אבל אם זה לא יקרה, הישוב לא היה מגיע לאן שהוא הגיע היום" אומר רונן בגאווה. "יש לנו ישוב מדהים. תסתכלי על מה שקורה בשנים האחרונות, מגרש הטניס, מגרש הכדורגל, מועדון הנוער, הכל זה מלחמות עולם". 

רמי מוסיף: "... בעיות צריכות להיות מוחזקות באיזשהו אופן וכשבעיה לא מוחזקת המון שנים ואין סביבה מספיק מוסכמות זה מסבך מאד... יש את האקטואליה שכמה שעות אין מים אבל זה כבר לא רק באקטואליה אלא גם בהרגשה... בוא נראה איך עושים את זה יותר טוב בשכונה החדשה. אנחנו לא רוצים להידפק פעמיים".

 

הנזק האובייקטיבי של תשתיות המים הלקויות ברור. מה עם הפגיעה באמון בין התושבים למועצה?

רמי: "יצא לי להגיד פעם לחנן: הדאגה לקיבוצים היא ספונטנית. אתם כבר 40 שנה ביחד, מדברים את אותה שפה וזה קורה לבד. פה צריך תכנית עבודה איך הופכים את באר אורה לחשובה למועצה כי ההיפך מתחושה היא תכנית עבודה... בהקשרים אחרים זה קורה, בהקשר של המים זה לא יקרה בלי תכנית עבודה. שיפוץ של התשתיות, לוודא המשך של התיקונים, לקיים גינון, אפשרות לאגודה חקלאית תאפשר לנו להוזיל תעריפים בהתאם לחוק. יש הרבה תחומים שתושב באר אורה מרגיש שהוא לא בטוח שהוא הכי חשוב לראש המועצה או לדמויות הנבחרות האחרות. אז בשביל זה עושים תכנית עבודה ואחר-כך תבוא הספונטניות. יש הרבה מה ללמוד איך לבנות יחסי עבודה ולבסס היכרות אמיתית. אני מניח שזה נעשה עם הזמן. היכרות זה היכרות אמיתית עם התושבים שכרגע אין להם מים, זה לא סתם מישהו אחר אלא אדם מסוים".

"זה טנגו אינסופי שבו חנן בהרבה מקרים עושה צעד קדימה, צעד אחורה, כל הזמן אנחנו בריקוד הזה" אומר רונן בחיוך. יש במועצה אנשים טובים... יש דברים שאנחנו לא מסכימים עליהם ואנחנו מתנצחים כי זה התפקיד הציבורי שלנו. זו אבולוציה שבה צריך לשנות תפיסה".

 

מה חשוב לכם להגיד בנושא המים לתושבים?

"חשוב לי שהתושבים ידעו שברור לי כמה הנושא מתסכל ואני מרגיש מאד מחויב ונחוש לקדם פתרונות בתחום" אומר רמי. "איפה שנוצר וואקום אנחנו לוקחים אחריות. האירוע של החינוך גיבש אותנו ואנחנו מצליחים לקיים הרבה דברים שמחזקים את הקהילה..." ממשיך רונן. "אני מאמין שכל אחד במקומו צריך לקחת אחריות ולתרום את חלקו לכלל. אפילו שכל אחד יעשה במעט את הדברים האלו וייווצר שינוי אדיר בקהילה שלנו".


תגובות

תגובתך התקבלה בהצלחה!