דלג לתוכן העמוד

שמחה ספיר

שמחה ספיר
סגן 

שמחה ספיר

בן אסתר ונחמן
נפל ביום ד באייר תשלא (29/04/1971)
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי נתניה

סיפור חייו

בן נחמן ואסתר. נולד ביום יט בתשרי תשיא (30.9.1950) בנתניה. למד בבית-הספר העממי בארי ובבית-הספר התיכון עש טשרניחובסקי - שניהם בנתניה. שמחה היה תלמיד טוב מאוד ובכיתה יב אף קיבל את פרס התלמיד המצטיין של השנה, שהוענק בבית ספרו. אך, כפי שהתבטא מחנכו, היה זה יותר בשל היותו אדם נפלא. הוא אהב מאוד מוסיקה וניגן בחלילית, במפוחית-פה ובגיטרה. פעמים, בשעת בדיחות-הדעת, ניגן במפוחית פה ובגיטרה גם יחד. את הנגינה בחלילית ובמפוחית למד בעצמו ואילו על גיטרה למד לנגן בקונסרבטוריון למוסיקה בנתניה. מלבד מוסיקה אהב מאוד את הספורט ובעיקר את הענפים שפיתחו את חוסנו ואת כושרו הגופני. הוא התמיד בפעילות ספורטיבית כל ימות השנה, ברחיצה בים בימי החורף הקרים, או בריצה ובהרמת משקולות, בחוג שפעל בבית-הספר לפני שעות הלימודים. כילד לא ויתר על שום נסיון בתחום הספורט והיה חבר גם בקבוצת כדורגל וגם במועדון השיט זבולון. אך כל הפעילות הענפה הזאת לא פגמה במאומה בהצטיינותו בלימודים. הוא היה סמל לנפש בריאה בגוף בריא. מכיתה ה ועד כיתה יב היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד. בתנועה שימש כמדריך החל מכיתה ט ומיד התבלט בכושר מנהיגותו הטבעי. מיום שנכנס לתנועה וגם בתקופת שירותו בצבא ניצל כל שעה פנויה לטייל בארץ. לאחר שסיים לימודיו בכיתה יב הצטרף לגרעין יעלון של התנועה, המשלים את קיבוץ גרופית.

שמחה גויס לצהל בספטמבר 1968 ושירת בנחל. הוא הצטיין בטירונות ומיד אחרי-כן נשלח עם האחוזים לתפקיד פיקודי בנחל. בהמשך שירותו בגדוד שימש כמכ ואף מילא מקומו של ממ. כעבור זמן הלך לקורס קצינים וחזר לגדוד כקצין. כל ימי שירותו בגדוד דיברו עליו חבריו, מפקדיו ופקודיו כעל אדם למופת. היה באישיותו צירוף מופלא של רצינות, כישרון, אחריות, מסירות והתמדה מעורבים בפשטות, בחוש הומור, בבדיחות הדעת ובמזג טוב. הצטיין תמיד כבן, כאח וכחבר. ב8- במארס 1971 נפצע שמחה קשה בעת מילוי תפקידו, וביום ד באייר תשלא (29.4.1971), מת מפצעיו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.

מקום מנוחתו

שמחה ספיר
בן 21 בנופלו
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי נתניה
חלקה: 2
שורה: 12
קבר: 15