דלג לתוכן העמוד

אבדיי אבדישב

אבדיי אבדישב
סגן 

אבדיי אבדישב

בן טטיאנה ופירה
נפל ביום כד בניסן תשעו (02/05/2016)
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי אילת

סיפור חייו

בנם של טטיאנה ופירה. אבדיי נולד בגאורגיה, בעיר הבירה טביליסי, ביום יט בשבט תשנג (10.2.1993).

שתי שנות חייו הראשונות של אבדיי עברו עליו בגאורגיה. ב-1995, אחרי שנים קשות של מלחמת אזרחים במדינה, המשפחה עלתה לישראל. היה באפשרותם לעבור לגרמניה, סיפרו ההורים, אך הם בחרו בישראל: הבן שלי צריך לגדול במדינה שלו, מדינת היהודים, כדברי האב פירה.

המשפחה התיישבה באילת. אבדיי התאקלם היטב במדינה החדשה ובעיר ועד מהרה החל לבלוט כמוכשר במיוחד. הגננת בגן טרום-חובה סיפרה לאימו בהתלהבות שאבדיי קורא וכותב בעברית והמליצה לשלוח אותו לגן של מחוננים, זה לא קרה פשוט כי באילת לא היה גן כזה.

אבדיי למד בבית ספר יסודי צאלים באילת עד כיתה ו, המשיך לחטיבה על שם רבין ומשם לתיכון האזורי מעלה שחרות ביטבתה. מתחילת לימודיו הוא בלט כילד מצליח וכתלמיד מצטיין, שקט ומנומס. הוא אהב מאוד לקרוא ספרים רבים ובתחומים מגוונים, בהם פיזיקה, גיאוגרפיה ומדעים. אבדיי גם אהב שפות והיה מוכשר בכך – מגיל צעיר הוא שלט באנגלית בנוסף לרוסית ולעברית. לימים, בטכניון, קיבל פטור מלימודי השפה האנגלית ששלט בה – אז הוא למד ספרדית וערבית. גם בתחום המחשב הצטיין אבדיי, ובגיל שמונה-עשרה סיים בהצלחה קורס מומחי רשתות של חברת המחשבים סיסקו.

סיפרה דורית, המחנכת של אבדיי בבית הספר היסודי: אבדיי ראוי לציון וראוי לשבח בכל קנה מידה. אי אפשר לשכוח את הנחישות שלו, ההתמדה, המסירות והדבקות במטרה והמצוינות האישית שלו. הצטיין במתמטיקה, באנגלית, בהיסטוריה, בקריאה – אך מעל הכול הצטיין ברגישות. הוא היה אכפתי לסביבה הפיזית אך יותר לאנושית, אהב רובוטים אך אהב יותר בני אדם.

בשעות הפנאי אבדיי הירבה לעסוק בספורט. בגיל ארבע הוא החל בלימודי קרטה במרכז דניס הישרדות והתמיד בכך שנים, השתתף בתחרויות רבות וזכה בפרסים. אחר כך עבר לעסוק בגודו. כמי שגר קרוב לים הוא גם אהב שחייה וצלילה, ספורט בו הגיע לדרגת מאסטר. אבדיי אף הירבה לטייל עם חברים, כשבטיולים שילב לא אחת טיפוס הרים.

כנער צוללן, אבדיי אף התנדב לא פעם למבצעי ניקיון תת-מימי בעירו אילת והקדיש לכך שעות ארוכות.

הקשר העמוק לחברים הוא אחד הדברים שאפיינו את אבדיי יותר מכול. לאורך השנים הוא קשר קשרים קרובים עם חברים רבים, שאותם הכיר בכל תחנות חייו – חברי ילדות, חברים ללימודים וחברים שאיתם צלל. סיפר חבר: אבדיי תמיד מצא מקום להשתלב ולהוביל כאחד. הוא ידע ליהנות בכל מצב ורגע, ולשפוך את האופטימיות שלו על הנפשות הסובבות ... אבדיי היה חבר אמת, תמיד נענה לתת עזרה, תמיד שם להיות אוזן קשבת. מעולם לא סירב לצאת, לשבת, להתראות איתנו ... אבדיי היה הגאון של החבורה, כולם תמיד הסתכלו עליו כמושא להערצה ושאפו להיות טובים כמוהו.

ב-7.11.2011 התגייס אבדיי לצהל והחל במסלול של עתודאי, שישרת בצבא אחרי סיום לימודיו הגבוהים. אבדיי התקבל ללימודי הנדסת מכונות בטכניון, והודות ליכולותיו צלח את הלימודים בקלות, תוך שהוא משלב בהם חיי חברה פעילים. במהלך הלימודים הוא אף מצא זמן להתנדב לסייע לתלמידי תיכון בשיעורים פרטיים בפיזיקה דרך האינטרנט.

גם בזמן הלימודים אבדיי שמר על קשר קרוב עם חבריו הרבים, עד כדי שהיה נוסע לעתים מחיפה לאילת ליום אחד במיוחד כדי לבקר חבר.

במחצית 2015 סיים אבדיי בהצלחה את לימודיו והוסמך כמהנדס מכונות. הוא התגייס לחיל חימוש, ומיד נשלח לקורס קצינים. סיפר מפקדו של אבדיי: המעבר שלך מהחיים האזרחיים כסטודנט להכשרה הפיקודית בצבא היווה דוגמה ומופת, גילית יכולת נדירה להתאים את עצמך לדרישות ולאתגרים של צבא ההגנה לישראל.

כחודש לפני תום הקורס אבדיי נפצע ברגלו. בשיחה עם מפקדיו הוא קיבל בבגרות ובהבנה את הצורך לעשות השלמה חילית מחדש, והוכיח מוטיבציה רבה להמשיך בשירות ולהצטיין בו. חייכת אלי חיוך רחב ואופטימי והבטחת כי תחלים במהרה ותשוב להכשרה הבאה, סיפר מפקדו של אבדיי, התרשמתי מאצילות הנפש, מן הרוח החיובית בקרבך ומהנחישות שהפגנת להיות קצין.

זמן קצר אחר כך החל אבדיי את הקורס מחדש. סיפר אלוף משנה עופר, מפקדו: כצוער בקורס קצינים חווה אבדיי התנסויות פיקודיות ומקצועיות אותן ביצע ביד רמה, תוך השארת חותם לבאים אחריו. אבדיי היה חייל רציני, מסור , ובעל יכולות גבוהות שהיווה דוגמה לחבריו. אבדיי היה חייכן וחברותי, שהירבה לעזור ולסייע לסובבים אותו.

אבדיי נפל בעת מילוי תפקידו ביום כד בניסן תשעו (2.5.2016), יומיים לפני טקס הסיום של קורס הקצינים.

אבדיי היה בן עשרים ושלוש בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באילת. הותיר הורים. טקס סיום קורס הקצינים בו הוא השתתף נדחה ביום, כדי שחבריו לקורס יוכלו להגיע להלווייתו.

אחרי נפילתו הועלה אבדיי לדרגת סגן.

כתב למשפחה הרמטכל, רב-אלוף גדי איזנקוט: מפקדיו של אבדיי מספרים כי הפגין רצון עז לשרת ולתרום, וגילה מקצועיות, יסודיות ודבקות במשימה. בכל אלה היווה אבדיי דוגמה וחיקוי לחבריו. אבדיי תואר כאדם חייכן ובעל חוש הומור שערך הרעות היה נר לרגליו בכל מעשיו. בשל כל אלה ועוד היה מוערך ואהוב על הסובבים אותו.

דואב הלב על מותו של אבדיי בטרם עת. בטוחני כי דמותו תאיר את דרכם של מפקדיו וחבריו. זכרו יהיה נצור בליבנו תמיד.

ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, ספד: אבדיי, היית גאווה להוריך, לעיר אילת ולצבא הגנה ישראל. עד כמה טרגי שבעת הזו היית אמור לקבל את דרגת הקצונה לה ייחלת, ובמעמד שכזה, עם הענקת דרגות הקצונה, היו מפקדיך מצדיעים לך. היום עומדים כאן כולנו, מלווים אותך בדרכך האחרונה ומצדיעים לך על מה שהיית ומה שיכלת להיות.

דורית, שהייתה מחנכת של אבדיי, ספדה לו: מה שכולנו יכולים ללמוד מאבדיי הוא שפחות זה יותר: פחות דיבורים, יותר מעשים; פחות שחצנות, יותר ענווה; פחות כעס, יותר סבלנות; פחות כוח, יותר עוצמה.

אני רוצה לומר שזו הייתה זכות גדולה להיות מורה של אבדיי, תלמיד יחיד בדור, תלמיד שנשאר בלב ... אני מאמינה שאישיותו המיוחדת נגעה בכולם כפי שנגעה בי.

ספד לאבדיי חבר: אבדיי ראה את העולם באור טוב יותר מכולם והיה תמיד חלק מהטבע, אם זה בחוץ על הדשא או בים בצלילות. הוא מילא חלל של חברות ואהבה עם כולנו, חלל כה גדול שאי אפשר להשלים. השלווה והאופטימיות שהוא הוריש לנו ילוו את כולנו לנצח.


מקום מנוחתו

אבדיי אבדישב
בן 23 בנופלו
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי אילת
חלקה: 3
שורה: 4
קבר: 3