דלג לתוכן העמוד

שלמה (שלמי) ברנשטין

שלמה (שלמי) ברנשטין
טוראי 

שלמה (שלמי) ברנשטין

בן שרה וברוך
נפל ביום ג באלול תשכט (17/08/1969)
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי קריית שאול

סיפור חייו

בן ברוך ושרה. נולד ביום כג בתשרי תשח (7.11.1947) בתל אביב. הוא סיים לימודיו בבית הספר היסודי יוסף הגלילי, למד שנה אחת בבית הספר התיכון מקצועי שבח ועוד שנתיים בבית הספר המקצועי של רשת עמל. הוא היה אהוב וחביב על מוריו ועל חבריו בבתי הספר בזכות היותו נעים שיחה, נוח לבריות ונכון לעזור ככל שנדרש. הוא אהב ספורט והצטיין במשחק הכדורסל.

שלמה גויס לצהל ביולי 1965. למרות שלא אהב במיוחד את חיי הצבא, מילא את חובתו כחייל מצויין ולוחם אמיץ. בזכות טוב לבו ונכונותו לעזור לזולת מצאו בו ידיד נאמן כל חבריו שהתקשרו ונחשלו באימונים - הן מבחינה גופנית והן מבחינה נפשית. את התקופה האחרונה של שירותו הצבאי הסדיר עשה בגרופית - היאחזות נחל בערבה - ובלבו גמלה ההחלטה להצטרף למשק לכשיתאזרח. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר נקרא לשירות מילואים בימי הכוננות שלפני מלחמת ששת הימים, והוצב במחלקה אחת יחד עם אחיו אמנון. כיון שפקודות הצבא אוסרות על אחים לשרת ביחידה אחת, הועבר לכוח אחר. שלמי נפגע מאוד מהעברה זו, שניתקה אותו מאחיו ומחבריו. כל תקופת המלחמה לא הצליח ליצור קשר עם מחלקתו המקורית וכאשר נודע לו כי אחיו וחבריו לחמו בירושלים החליט לנסות ולאתרם. הוא חקר ודרש בלי ליאות ורק כאשר נודע לו כי שלום לאחיו אמנון, התקשר למשפחה וסיפר את הקורות אותם. לאחר המלחמה מימש את חלומו והצטרף לקיבוץ גרופית, אשר בו, כדבריו, מתחילים תמיד מכלום. התקופה שעשה בגרופית הייתה יפה ופוריה מאוד. למן ראשית האזרוח נטל שלמי על עצמו תפקידים שונים. הוא היה סדרן עבודה, מחסנאי ולבסוף נהג המשאית שהובילה את תנובת המשק צפונה - לתל אביב. העבודה והאחריות נתנו בו את אותותיהן: הוא נתבגר והרצין ודומה היה כאילו העולם כולו מונח על כתפיו. למרות המרחק הרב מבני משפחתו ידע לשמור על קשר הדוק אתם וכאשר נקרא לשירות מילואים בראשית יולי 1969 (מלחמת ההתשה הייתה אז בעיצומה), נסע אל כל בני משפחתו כדי להיפרד מהם לשלום. כאילו אמר לו לבו כי הפעם זו הפרידה הסופית . . . בתקופת שירות המילואים נפצע פצעים אנושים כאשר התרומם מעמדתו כדי להושיט עזרה לחבר שנפגע. ביום ב באלול תשכט (17.8.1969), לאחר מאבק במר המוות, מאבק מיוסר וממושך של חודש וחצי, מת מפצעיו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.

קיבוץ גרופית הוציא לאור חוברת לזכרו בשם שלמי; בעלון של תלמידי בית הספר התיכון המקצועי שבח, נתפרסמה רשימה לזכרו.

מקום מנוחתו

שלמה (שלמי) ברנשטין
בן 22 בנופלו
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי קריית שאול
אזור: 1
חלקה: 2
שורה: 6
קבר: 2